"עלות דחיית שידורי התאגיד - 550 מיליון ש"ח"
ועדת הכלכלה התכנסה, בעקבות דחיית עלייתו של התאגיד לשנת 2018. הדיון החל בסערה כששלושה נוכחים הורחקו מהאולם. יו"ר התאגיד: "נעמוד בתאריך שקבע החוק"
ועדת הכלכלה התכנסה היום (א') לדיון מיוחד בעקבות בהודעת ראש הממשלה ויו"ר ההסתדרות על דחייה בסגירת רשות השידור ובפתיחת תאגיד השידור הציבורי. בישיבה משתתפים יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן, בכירי התאגיד, ושלמה פילבר מנכ"ל משרד התקשורת.מהומה בכנסת. צילום: ליאת נטוביץ' קושיצקי
האולם היה גדוש בנציגים ממשרד האוצר והתקשורת, וכן נכח גם כונס הנכסים הרשמי - דוד האן. עובדים מרשות השידור שנכחו במקום פרצו בקריאות ביניים, ושלושה עובדים הוצאו בכוח מן האולם. במהלך הדיון ציין ראש אגף התקציבים, אמיר לוי, כי עלות הדחיה בפתיחת שידורי התאגיד תסתכם ב-550 מיליון ש"ח. לדבריו, יש ניסיון להגיע להסכם פשרה שלפיו תחילת שידורי התאגיד ידחו כמה שפחות.
יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ איתן כבל, מחה על הסכם הדחייה ואמר: "אלדד קובלנץ, מנכ"ל התאגיד, ביקש בעבר דחייה, אבל בסופו של דבר קיבל את הדין והחל יחד עם יו"ר התאגיד גיל עומר לעבוד במרץ כדי להיות מוכן בזמן לתחילת שידורים ב-1 באוקטובר לפי החוק. יש מי מהגורמים המקצועים שסבור שזו הדרך הנכונה. אי אפשר לעשות כן אם יו"ר התאגיד ומנכ"ל התאגיד אינם חלק מההסכמות או אי ההסכמות. לא נאמר בשום שלב שזה יהיה מושלם. יש חשש שאם נמשיך כך לא יהיה לא זה ולא זה ולא זה".
מהומה בוועדת הכלכלה
צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
אלדד קובלנץ בוועדת הכלכלה
צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
ח"כ קארין אלהרר אמרה בדיון כי "האויב של הטוב הוא המצויין, ברור שאם יהיה יותר זמן יהיה יותר. יש עובדים מהרשות ועובדים חדשים שלא יודעים מה קורה איתם. עוד ארכה ועוד מינוי מועצה. מעבר לעובדה שלא יקרה שום דבר באורכה, ותמיד תמצא סיבה חדשה למה לא להקים את התאגיד, אשמח לדעת - מה קרה? איפה השינוי הגדול? יש שינוי עמדה. פתאום אני שומעת על פשרה של חצי שנה. העיקר ביטלנו את האגרה? צריך לתת למנכ"ל ולאנשי המקצוע להחליט אם הם ירצו עוד ארכה או לא".
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
ח"כ יעקב פרי אמר: "אני מאמין שהדברים כנים. היינו חלק מהמאבק הציבורי וההתנגדויות. אני יודע שקביעות של הוועדה לא היו לרוחם של חלק מהנוכחים כאן, ואפשר להבין את זה. הודעת הדחיה היא לא דחיה אלא ביטול, שתקום הממשלה ותגיד 'אנחנו מקשים לבטל את הסיפור'. ראש ממשלת ישראל פועל לילות כימים לחיסול כל חלקה טובה של התקשורת והשתקת כל גוף שרוצה להביע ביקורת. קיווינו שיקום תאגיד שידור ציבורי נקי, עד כמה שאפשר, מאינטרסים פוליטיים ודנו בכך אינספור פעמים. אתם שביקשתם בתחילה דחיה, בפעם האחרונה אמרתם שאם לא יהיה לוח שידורים נקרין שקופית. אני לא יודע אם לעמוד על כך שהשידור יתחיל באוקטובר, צריך לראות את המצוקות של רשות השידור ואת קשיי התאגיד ולמצוא פשרה".
מהומה בוועדת הכלכלה
צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
יו"ר התאגיד, גיל עומר, אמר במהלך הדיון: "אנחנו נערכים לכל קושי. התאגיד נמצא בעיצומה של עשייה אינטרנסיבית להקמת כלי תקשורת עצמי פלורליסטי חדשני, שאתם המחוקקים שמייצגים את האינטרס הציבורי שלחתם אותנו להקים. אנחנו לא מפטרים אף אחד, אנחנו מעסיקים אנשים. אנשי התאגיד והמנכ"ל עושים עבודה מדהימה. אנשים שאנחנו מגייסים חלקם עזבו מקום עבודה לקחת חלק במיזם הציבורי הזה. יש לנו חובה מוסרית כלפיהם, וכן לכנסת ולחוק הישראלי. בכנות גדולה, אנחנו לא נסכים לצרף אנשים מטעמים לא מקצועיים ולא ענייניים".
בנושא השידור מירושלים אמר עומר כי "נושא ירושלים נדון בבג"ץ, נעשה מה שבג"ץ ינחה, נהיה ערוכים מהתחלה לשדר את שידורי הרדיו, כולל קול ישראל, מירושלים".
"הדבר הכי גרוע לכלי תקשורת זה חוסר ודאות רגולטורית. אנחנו נעמוד בתאריך שקבע החוק, ואומרים זאת גם כרגע. במידה ויוחלט לשנות מסיבה זו או אחרת, גם התאריך צריך להיות קרוב ככל הניתן לזה שנקבע, כי חוסר ודאות משדרת שהתאגיד לא יקום", הוסיף עומר.
מנכ"ל משרד התקשורת אמר בדיון כי אין כוונה לסגור את התאגיד, וכי הסוגיה היא סביב המוכנות לעלות לשידור. "שומעים בליץ תקשורתי אינסופי. אף אחד לא הולך לסגור את התאגיד. אף אחד לא מטיל ספק בכישרונם של אנשי התאגיד ובמוטיבציה שלהם. הם יקימו תאגיד לתפארת, והשאלה היא שאלת המוכנות. יש כאן יותר מידי עמימות. אפשר לתת דקלרציות, אני באתי לפני הדיון בממשלה ואמרתי שהנושא הזה בעייתי. עוד חודשיים וחצי אתה שולח 700 איש הביתה ומחשיך את המסך. לא יודע אם יש אלטרנטיבה ראויה ושלמה".
''לא הגיוני לפטר 700 עובדים בשביל גוף שלא יעבוד כמו שצריך''. אבי ניסנקורן
צילום: פלאש 90
"אין פקיד ציבור שנלחם יותר ממני פה בוועדה כדי שהתאגיד הזה יקום. באותה מידה שנלחמתי אז וקיבלתי צעקות שאנחנו הורסים את השידור הציבורי, אותם עיתונאים שצעקו נגדי ברשות השידור התקבלו לתאגיד וצועקים מהצד השני", הוסיף פילבר.
פילבר גם אמר כי "לגבי התאריך- מדברים על חצי שנה, השאלה היא אם עוד פעם חצי שנה תעזור. בחצי השנה הקודמת התחננתי - בואו נעשה רדיו תחילה, נעבוד בצורה מדורגת, ניקח את מחלקת החדשות של ערוץ 1. יש מגעים בין התאגיד ומשרד האוצר וביננו כדי למצוא תאריך שהכול יהיה מוכן".
ח"כ כבל פנה לפילבר ואמר: "אדוני המנכ"ל, איך הולכים למהלך כזה מבלי להתייעץ עם ראשי התאגיד וראשי האוצר, התייעצות שהייתה פותרת את כל הסערה והעמימות הזו?". פילבר השיב כי דיבר עם מנכ"ל התאגיד, "פעם אחת, לא ברחל בתך הקטנה". לדבריו השיחה "לא התנהלה בצורה חדה, אבל התהיה והחשש ממה יהיה בראשון באוקטובר, במיוחד מהרגע שהתקבלה החלטת בג"ץ שמכריחה את התאגיד לשנות היערכות אחרי שנערכו כבר במודיעין, היו ברורים".
יו"ר ההסתדרות, הגיב לעובדה שעלות הדחייה תסתכם ב-550 מיליון ש"ח, והסתייג ממנה. לדבריו, סגירת רשות השידור מקורה בחטא, כיוון שנקבעה בוועדה מיוחדת, מזורזת ואינטנסיבית בתקופת מלחמה, "ולכן אין להתפלא שצריך כל פעם לדחות את הסגירה". הוא הוסיף כי "לא הגיוני לפטר 700 עובדים בשביל גוף שלא יעבוד כמו שצריך".
לטענתו, מי שהפרה את ההסכמים הייתה המדינה, וההסתדרות תמשיך לדאוג לעובדים. "היינו ברפורמה מוסכמת עם ההסתדרות ומשרד האוצר לפני מספר שנים ברשות השידור. מי שהפר את הרפורמה הייתה המדינה. הקימו ועדה מיוחדת כדי לעקוף את ועדת הכלכלה, ערכו דיונים מזורזים והעובדים היו אחרונים בתור. רק 160 עובדים יקלטו מתוך 1600. מה זה?".
"התאגיד הוקם בצורה לא רצינית, מי מנהל ועדה כזו בצורה מזורזת ולחוצה? זה היה יום עצוב לכנסת ישראל", הוסיף ניסנקורן, שלצד משרד התקשורת נמצא במאבק בנושא דחיית השידורים מול האוצר.
לכל החדשות בזמן אמת - עקבו אחרינו בטוויטר:
Tweets by @nrgnewsil
אקו"ם