אני 20 ק"ג פחות, רוצים גם? אל תחזרו ללחמים

מהפכת הבריאות שעליה הכריז השר ליצמן לא תשנה כלום בלי התגייסות של כל אחד ואחת מאיתנו. רגע לפני החזרה ללחמים ולפיתות, זו ההזדמנות לשנות את התזונה באופן דרמטי

מקור ראשון
אריאל שנבל | 27/4/2016 14:06
במגזין ה'ניו-יורק טיימס' פורסמה ב-7 ביולי 2002 כתבה גדולה שכותרתה הייתה 'ומה אם הכול הוא שקר אחד גדול?'. הכותרת, שהשתמשה במילה fat, שיחקה במילים "שֶמֶן" ו"גדול", והכתבה עצמה שינתה כמעט בין לילה את תזונתם של עשרות מיליוני אמריקנים.

היא קבעה למעשה כי כל מה שידענו החל משנות השבעים על השמן והשומן כאויב האומה מספר 1 בתחום התזונתי בעצם שגוי מיסודו, והחזירה לשומן את הכבוד הראוי לו. באותה הזדמנות נצלבו על המוקד והוכרזו כאויבי האנושות החדשים שני מרכיבים עיקריים בארוחה האמריקנית עד אז – לחם ופסטה.

לעוד טורים בערוץ הדעות של nrg:
- דו קיום? הגיע הזמן להעיף את סכנין מהליגה
- אראל מרגלית הפך ממועמד חזק לטוקבקיסט
- שתדעו, הכסף שלכם מממן כנסים של חיזבאללה
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
 

 
שאטרסטוק
''נצלבו על המוקד שני מרכיבים עיקריים בארוחה האמריקנית עד אז – לחם ופסטה''. שאטרסטוק

בספרו 'דילמת השפע' תיאר העיתונאי מייקל פולן כיצד בתוך חודשיים מיום פרסום הכתבה המדוברת סודרו מחדש מדפי המרכולים בכל רוחבה ואורכה של ארה"ב, ותפריטי המסעדות נכתבו מחדש תוך מתן מקום מחודש לשומן ודחיקת הפחמימות מחוץ לגדר. כתוצאה ממהלך זה, מאפיות רבות וחברות לייצור אטריות ברחבי אמריקה פשטו את הרגל בזו אחר זו.

במונחים של כדורגל, הכתבה הזו הייתה משחק גומלין. זאת, כי הלחם והפסטה - אותם מזונות שעלו בסערה השמיימה ב-2002 - הוכרזו כמזון המומלץ על ידי הממשל האמריקני בדיוק רבע מאה קודם לכן. בשנת 1977 ניסחה ועדה בסנאט האמריקני סדרת יעדים תזונתיים, שהמרכזי שבהם היה אזהרה חד-משמעית מבשר בקר אדום, ששיעור השומן בו עשוי להגיע ל-40 אחוז. השומן הוכרז כאבי-אבות הטומאה התזונתית, ובתור תחליף הומלץ על פחמימות, תוך הבטחה פדרלית שאין כמו לאכול מהן כדי להיות רזים ובריאים.

מהפכה תזונתית אחת באה, שנייה הולכת - והעולם ממשיך להשמין. בשלושים השנים האחרונות הוכפל מספר האנשים הסובלים מעודף משקל, וכעת הוא כולל כמעט שליש מאוכלוסיית העולם. התזונאים לא מצליחים לספק את הסחורה, ובטח שהממשלות לא עומדות בכך.

שר הבריאות יעקב ליצמן ראוי לכל שבח על ניסיונותיו להפוך את תזונת עמישראל לבריאה יותר. התקפותיו על חברות המייצרות מזון מהיר והרמזים העבים שמשגר משרדו בקמפיינים כלפי חברות המתמחות בייצור משקאות עתירי סוכר הם אולי תחילתה של המלחמה המוצדקת ביותר שמדינת ישראל הכריזה בדור האחרון.

אולי קצת מצחיקה את החבר'ה השנונים בפייסבוק העובדה שדווקא שר חרדי מכריז מלחמה, אבל יש לכך הסבר פשוט שליצמן עצמו סיפק מבלי להסתיר דבר: כשהאדמו"ר אחראי על שיבוצך ברשימה לכנסת הבאה, כשמועצת חכמי התורה מחליפה את שיטת הבחירות המקדימות, השר מטעם אותה מפלגה הופך לאדם הכי פחות לחיץ פוליטית וכלכלית שיושב סביב שולחן הממשלה. רק אדם כמו ליצמן מסוגל להילחם היום במכונה המשומנת היטב של רשתות המזון המהיר ושותפיהן משאר קצות האשפה הקולינרית.

אבל זהו, שליצמן לא באמת יגרום לכם ולילדיכם להיות רזים וחטובים עד תחילת עונת הרחצה. כי תוכניות ממשלתיות זה נחמד, אבל כפי שמראות הדוגמאות הנ"ל מארה"ב - הן בפירוש לא תחליף לשינוי עמוק ויסודי שחייב לחול אצל כל אחד ואחד מאיתנו.
 
צילום: יונתן זינדל/פלאש 90
''רק אדם כמו ליצמן מסוגל להילחם היום במכונה המשומנת היטב של רשתות המזון המהיר''. צילום: יונתן זינדל/פלאש 90

בשבוע הבא ימלאו שלוש שנים לשינוי תזונה מקיף ועמוק שעברתי בעצמי. קוראים אדוקים כבר נחשפו פעמיים לסיפור המלא, אבל השורה התחתונה היא זו: בעולם התזונתי החדש שבראתי לעצמי, ושמחזיק מעמד יפה כבר 36 חודשים, כולל עשרים קילו פחות, אין פחמימות ואין קלוריות. אין שומן רווי ואין מייצבים צמחיים, אין נוגדי חמצון ואין שומן טרנס.

אני בכלל לא מתעסק במושגים הללו, מכיוון ש-95 אחוזים מהאוכל שבא לפי הוא טבעי - ירקות, פירות, בשר לא מעובד, טחינה גולמית מלאה או דגנים מלאים. 5 האחוזים הנוספים מוקדשים לחלק מכריע באפשרות לשמור על אורח החיים הזה כשסביבי מופיעים כל העת פיתויים מעובדים לרוב. אני לא מתנזר מאיזה חטיף מדי פעם, גם לא מעוגת יומולדת ואפילו לא מצ'ולנט מהביל בקידוש בבית הכנסת.

לכאורה זה נשמע פשוט, אלא שעשרות מיליוני דולרים מושקעים בכל שנה כדי לגרום לנו לאכול מוצרים לא טבעיים. הם נגישים יותר, לא יקרים במיוחד ומלאים בשלושה גורמים שאדם עשוי להתמכר להם בדיוק כפי לסמים - סוכר, שומן ומלח. המעברים במרכולים שלנו מהונדסים כך שנעבור ליד המוצרים הללו כמה שיותר פעמים בדרך מהחלב לבשר. שיטות שיווק שונות ומשונות גורמות לנו להתמכר למוצרים שלא היו קיימים לפני חמישים ומאה שנים – כלומר, גופנו הסתדר מצוין בלעדיהם.

את השינוי הזה אף שר, נחוש ככל שיהיה, לא יצליח לעשות. התרומה הגדולה של ליצמן היא בהעלאת הנושא למודעות. עכשיו מגיע תורנו להבין מה אנחנו מכניסים לפה, ומה בדיוק האוכל המעובד שמריח מדהים ונראה נפלא עומד לעשות לגוף הזה - הגוף שאנחנו מנסים לשמור עליו מכל משמר. ספוילר: הוא עושה לו דברים נוראיים.

סיומו של חג הפסח הוא הזדמנות מצוינת לקפוץ ראש לעבר עולם התזונה הבריאה. אצל רובנו הבית נקי כרגע מפסטות, מפיתות, מלחמים מקמח לבן ומשאר מוצרים מעובדים שבדרך כלל ממלאים את מזווינו ומקררינו מקיר לקיר.

התחילו בשינויים שתוכלו לעמוד בהם לאורך זמן: קנו כמות כפולה של ירקות ממה שקניתם עד כה, ועשו בהם שימוש בכל ארוחה. במקום לתת ממתקים לילדים אחר הצהריים, ארגנו להם קערת פירות צבעונית ומזמינה. לא תאמינו איך הם יחסלו אותה, ואף יבקשו עוד. במקום סלט טחינה או חומוס מוכנים, קנו קופסת טחינה גולמית מלאה והכינו אותה בעצמכם. תאכלו את אותן הכמויות שאתם רגילים, רק החליפו את המוצרים בכאלה שהם קצת יותר בריאים וטבעיים. אחרי חודש ושלושה קילו פחות, לא תצטרכו את ליצמן כדי שהיחס שלכם לסניף המזללה שפקדתם בעבר יהיה כמו לאוויר.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך

אריאל שנבל

עיתונאי בכיר ב'מקור ראשון'

לכל הטורים של אריאל שנבל

המומלצים

פייסבוק