ראשי » חדשות » דעות

די לדיבורים: עבור השמאל הממשלה לא לגיטימית

שופט לשעבר רמז במאמר בעיתון שהעם צריך להציל עצמו מהשלטון, לא בהכרח באופן דמוקרטי. כל ניסיונותיי לחלץ ממנו קבלת אחריות על המסר החריף עלו בתוהו

איך אני יודע שאנחנו בצד הצודק ויללות הפניקה שלהם לא ענייניות וכל כולן מלחמת מאסף על ההגמוניה? למשל, מהסיפור הבא.

עוד כותרות ב-nrg:
- מחקר: פערי שכר מובילים לדיכאון בקרב נשים
- העלתה תמונה שלה לרשת – דקות אחרי שנאנסה
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

בגיליון שישי האחרון של עיתון 'הארץ' פרסם השופט בדימוס גבריאל שטרסמן מאמר תחת הכותרת "ממשלה שירדה מהפסים". יש לציין שהכותב איננו המינגווי, ונכנסתי למאמרו בעיקר משום שעורך מדור הדעות העמיד אותו מתחת למאמר ישן של גרשום שוקן הקורא לעידוד התבוללות, 'פֶטִיש' ישן של משפחת המו"ל.
 
ומה כתב השופט בדימוס שטרסמן, שעורר את תשומת לבי עד שהענקתי לו את פתיחת הטור? ובכן כך: "הרעיון שמי שנהנים מתרומות מחו"ל יסתובבו בכנסת כשהם מסומנים הוא באמת רעיון נאצי, או פשיסטי, או שניהם גם יחד". שטרסמן קינח עם קרשנדו: "מה לעשות, היו מדינות שבהן רק הפיכה הצילה את העם מן השולטים בו".

הדברים ברורים: שופט בדימוס קורא לעם להציל עצמו באמצעות הפיכה נגד השלטון. והפיכות, כידוע, הן עניין מדמם מאוד. אנשים מתים בהן, והן גם לא דמוקרטיות. רק שוו בנפשכם אם שופט דתי בדימוס או רב היה קורא להפיכה בזמן ההתנתקות. בבוקר יום שני ראיינתי ברדיו את כבוד השופט שטרסמן. לטענתו הוא לא קרא להפיכה, רק ציין שיש עמים שנקטו הפיכה נגד משטרים רודניים.

אולי אני מראיין גרוע, אבל כל הניסיונות שלי לגרום לו לקחת אחריות על הטקסט כשלו. נודה על האמת: חוסר יושרה אינטלקטואלי ופחדנות לקחת אחריות על דברים שכתבת או אמרת אינם נחלת אנשי שמאל בלבד. אפשר לסלוח לו. אבל השופט המתחמק התגלה גם כרשלן.

שאלתי אותו אם גם הלוביסטים שמסומנים בכנסת בתגיות נחשבים בעיניו כתאומי מנגלה. מר שטרסמן, עיתונאי בעברו וחבר מועצת העיתונות, הודה בשידור כי לא ידע את העובדה הזו. וכך, אדם שמשווה בין חוק העמותות לרעיון נאצי או פשיסטי או שניהם גם יחד, לא טרח לברר את העובדות. אפשר לקוות שמי שנידון אצלו בבית משפט השלום זכה למעט יותר קשב ותשומת לב לעובדות.

שטרסמן הוא סימפטום. בעבור חלק ניכר מהשמאל הישראלי, או מה שמכונה השמאל דהיינו האליטות הישנות, ממשלת ישראל איננה לגיטימית. והתקשורת כמשלט האחרון לצייטגייסט, רוח הזמן, של האליטות, מחרה־מחזיקה.

קחו לדוגמה את המשבר בין סעודיה לאיראן. זהו הנושא המדובר בעולם. אין ערוץ בינלאומי שלא עוסק בו. אלו הכותרות הראשיות של מערכות העיתונים. ה'וול־סטריט ג'ורנל' דיווח השבוע כי ארה"ב מעוניינת להישאר נייטרלית בסכסוך בין סעודיה לאיראן.
 

מתברר שלמרות הברית ארוכת־השנים עם סעודיה, אובמה מעוניין לשמר את הסכם הגרעין עם איראן. זה ההישג שלו. אבל לנייטרליות יש מחיר. בדם. אנחנו באמצע משבר בקנה מידה של מלחמת עולם, והתקשורת בישראל ישנה. אז היה פיגוע בתל־אביב, ומחבל שבשעה שהדברים נכתבים עדיין חופשי, ומעניין - העיתונאים שהתמוגגו מאביו של הרוצח מתעלמים בנונשלנטיות מהמעורבות של האב בחינוך בנו יקירו.

עם זאת, לא הייתם מצפים מאותם פרשנים מלומדים, שהסבירו לנו עד כמה נתניהו מסכן את יחסי ישראל־ארה"ב בעימות הישיר עם אובמה על ההסכם עם איראן, שלפחות יודו עכשיו שהמאמצים החשאיים שנקטו הסעודים לא הניבו פרי. להפך: סעודיה מופקרת, והבית הלבן נייטרלי.

חברת פייסבוק שלי, מיכל בהגן המבריקה, כתבה את מה שאני לא מעז: "יכולתי לחשוב שערמת הזבל שנקראת משום מה אנשי התקשורת המובילים בישראל, הם חבורת שפוטים של ברק חוסיין אובמה ואנשים שמגויסים טוטאלית להפלת ממשלת נתניהו, אז הם מנסים להמעיט בעיסוק בנושא בגלל שהוא עשוי להוציא את נתניהו כמו המדינאי השקול, האחראי והנבון ביותר בימינו, ואת הליצנים אובמה את קרי כצמד הדבילים הגדולים ביותר שידעה הדיפלומטיה בהיסטוריה של העולם החופשי. אבל אני עסוקה מדי בלקרוא עיתונאים אמיתיים שקורעים את מדיניות החוץ של אובמה בטוויטר עכשיו".

מאז ומתמיד השמאל בארץ ובעולם השתמש באד־הומינם. הטקטיקה הקלאסית של האדומים. תמיד אישי, התעלמות מעובדות, התנשאות מוסרית ותיאור היריב כמפלצת מרושעת.  ג'ורג' אורוול כתב זאת טוב ממני בהרבה, אז לכו לקרוא.

זהבה גלאון היא סוג של אפליקציה של צרחות אוטומטיות. היא חולה במחלה חשוכת מרפא שגדי טאוב אבחן יפה, הנרקיסיזם של השמאל המערבי. גלאון לא חשובה, היא כלום מבחינה היסטורית, אבל בדרכה ההיסטרית היא מבטאת את אותו צייטגייסט של השמאל דהיום. ביום שני פרסמה גלאון פוסט בעקבות ידיעה בערוץ 2 שלפיה ראש הממשלה מתנה את הקצאת 15 מיליארד השקלים למגזר הערבי בשורת תנאים שיגובשו בידי השרים לוין ואלקין.
 

"ראש ממשלה שפל", כתבה גלאון. "איזה מחיר אתה מוכן לשלם בשביל לקושש עוד כמה קולות על שנאה ופילוג? 20% מהציבור בישראל, אזרחי המדינה הזאת, סובלים במשך עשרות שנים מאפליה עמוקה וממוסדת. החברה הערבית סובלת מעוני בלתי נתפס, ממערכת חינוך מיובשת, משירותי רווחה ושיטור לא מתפקדים, מתשתיות מתפוררות או לא קיימות. 15 מיליארד השקלים, צעד ראשון לתיקון הפשע הזה, הם לא טובה אישית שאתה עושה להם ולא דמי כיס על התנהגות טובה, הם החובה שלך".

אלא מאי, העברת הכסף מותנית באכיפת החוק, בהפסקת הבנייה הבלתי חוקית, בהתחלת בנייה רוויה (לגובה), ובהפסקת ההסתה נגד משרתי השירות האזרחי. מה לא הגיוני בדרישות הללו? על מה לעזאזל היא מדברת? זה הבלוף הגדול שכולנו מכירים. יישובים שנרשמים באשכול הסוציו־דמוגרפי הנמוך ביותר, אבל כולם בתי מידות ורכבי יוקרה.

בואו נדבר עובדות: ביישוב ערערה שבו מתגורר המחבל מתל־אביב יש 942 מבנים שהוקמו בניגוד לחוק, רבע מכלל הבתים. בערערה יש תוכניות מתאר שמאפשרות להנפיק עכשיו היתרי בנייה לאלפי יחידות דיור. זו אכן מדינה בתוך מדינה. יותר מ־110 אלף בתים שנבנו בניגוד לחוק.

מאות אלפי אזרחים שאינם משלמים ארנונה ומעלימים מסים. עשרות אלפי כלי נשק בלתי חוקיים המשמשים לפשיעה חמורה, הגבוהה בעשרות אחוזים מחלקו היחסי של המגזר הערבי באוכלוסייה. האשמה העיקרית נזקפת לחובת ממשלות ישראל לדורותיהן. לא עכברא גנב אלא חורא גנב. הזנחנו את הבעיה, ועכשיו היא כל כך גדולה שמפחיד לטפל בה.

מצד שני, שערביי ישראל לא יעשו לעצמם הנחות. שלטון חמולות מושחת ואי כיבוד החוק סופם שיפגעו ופוגעים בהם. אותה מחלה פוסט־מודרנית ארורה המקשה על העולם המערבי להפנות אצבע מאשימה לאסלאם הג'יהאדיסטי תקפה גם בעניין ערביי ישראל. צריך להטיח בפניהם את האמת: חברה חולה, אלימה, עבריינית ומושחתת פוליטית, שמתנכרת למדינה אבל נתקפת תבהלה בכל פעם שמדברים על חילופי שטחים. הגיע הזמן לעשות, לא לדבר.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

אראל סג''ל

עיתונאי ופרשן. חבר להקת נאג' חמאדי

לכל הטורים של אראל סג''ל