ראשי » חדשות » דעות

כבשה נטולת זהות

המלך הנפוח מסמל את המוסדות הפוליטיים המסואבים, ומדליק הפנסים הצייתן את המאמינים הכבולים להוראות עתיקות. המדור מציע קריאה ביקורתית ב"הנסיך הקטן"

כזה חמוד, הנסיך הקטן. לכן מדריכות בבני עקיבא אוהבות לצטט מהספר בצ'ופרים המחולקים לחניכים. אותי זה מצמרר, אבל אני במיעוט. האנושות אוהבת את הנסיך הקטן, וגם הוא אוהב את האנושות. רק בני אדם הוא לא כל כך אוהב.

למה? את זה אפשר להבין כבר בתחילת הספר, כאשר הנסיך מבקש מהטייס שיצייר לו כבשה. את הכבשה הראשונה הוא דוחה כי היא חולה. הכבשה השנייה בכלל נראית כמו אייל. השלישית זקנה מדי. הנסיך הקטן מתרצה רק כאשר הטייס מצייר לו תיבה אטומה: לכבשה ההיפותטית שבתוכה אין שום חסרונות.

סיפור הכבשה בתיבה הוא קריאת תיגר על הזהות. שהרי כל זהות נתונה היא מגבילה. אם נולדתי יהודי, הרי שאינני נוצרי; אם נולדתי גבר, הרי שאינני אישה; אם שפת האם שלי היא עברית, הרי שלנצח אדבר אנגלית עם מבטא. הכבשה המושלמת, כמוה כאדם המושלם, היא הכבשה המופשטת, נעדרת הזהות. לכבשה הזו אין שום מגבלות. היא יכולה להיות כל דבר; למעשה היא שום דבר.

 

זוהי פילוסופיית החיים של הנסיך הקטן, שכל כך מתאימה לתרבות המערבית של ימינו. הוא נודד בין כוכביות המציגות בפניו מוסדות אנושיים שונים. את כולם הוא מציג כקריקטורה, ואת כולם הוא פוסל כי לכולם יש חסרונות. המלך המגוחך והנפוח מסמל את המוסדות הפוליטיים של האנושות. איש העסקים, המדמיין שהדברים הקטנים המנצנצים בשמיים שייכים לו, מסמל את המוסדות הכלכליים שלנו. הגיאוגרף, שמתעד רק דברים מתים (בלי למוש ממקומו), מסמל את המסורת האקדמית. מדליק הפנסים הצייתן, המכבה ומדליק בכל דקה ללא תוחלת את הפנס היחיד שעל הכוכבית, מסמל את המאמינים הצייתנים של הדת והמוסר הכבולים להוראות עתיקות וחסרות פשר, בזמן שהעולם הולך ומאיץ.

איש אינו יוצא נקי מביקורתו של הנסיך הקטן. כל מי שמעז לצאת מן התיבה הסגורה ולהתחייב לזהות כלשהי, למקום ממשי בחיים, למוסד כלשהו — מיד נקטל בידי הנסיך הקטן. הוא זקן מדי או צעיר מדי, עצלן מדי או פעלתן מדי, אנוכי מדי או אידיאליסט מדי.

נתן שרנסקי סיפר כי בהיותו בכלא הסובייטי למד שהאסירים היחידים שעליהם יכול היה לסמוך היו אנשים בעלי זהויות חזקות, אף אם הזהויות הללו היו שונות מאוד מזהותו שלו, כמו נוצרים פנטקוסטלים למשל. בניגוד לשרנסקי, שמוליך אותנו בנתיב התקווה אל עולם של זהויות חזקות ובריאות, הנסיך הקטן מוליך אותנו בחיוך תמים אל הכיליון.


- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

הנסיך הקטן מבין היטב מה הוא עושה. לבני האדם אין שורשים, מסביר לו פרח, וזה מאוד מקשה עליהם. כלומר: בני אדם רוצים להישאר בתיבה הסגורה; הם לא רוצים להיקשר ולהתחייב. לבריחה הזו מזהות וממחויבות יש מחיר, אבל הנסיך הקטן מתעלם מהעצה הזו. הוא חושד בכל שתיל המפתח שורשים, שמא הוא עץ באובב שעתיד להרוס את העולם. כל זהות עלולה להתנפח, להתפרץ ולכבוש. זהות גברית עלולה להפוך לשוביניזם מדכא, זהות לאומית עלולה להפוך ללאומנות רצחנית, זהות דתית עלולה להתגלם בקנאות קטלנית.

השועל מציע לנסיך הקטן זהות אחרת, צנועה יותר: ידידות אישית. אך גם זו נכשלת, כשהנסיך נפרד ממנו. במקום ידידות חיה המחייבת אותו להיקשר לזהות יציבה, הוא בוחר בידידות דמיונית עם שושנה שמיימית. הוא מזמן את הנחש, ובהיפוך מסחרר של סיפור גן עדן, בוחר לא לאכול מעץ הדעת אלא לגדוע את עץ החיים. גופו של הנסיך הקטן נופל על החול הרך ולנו נשארה רק מורשתו: בוז לכל הישג אנושי, זלזול בכל זהות, בחירה במוות ובחורבן. כזה חמוד.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

חיים נבון

רב קהילת השמשוני במודיעין, מלמד תורה במוסדות שונים, סופר ופובליציסט

לכל הטורים של חיים נבון