דרמת מתווה הגז מסתיימת בקול ענות חלושה
הסיפור הגדול שליווה אותנו בחודשים האחרונים מגיע לסיומו הבוקר, כאשר ועדת הכלכלה תציג את מסקנותיה הלא מחייבות וראש הממשלה ימשיך בדרך לאישורו
אחת הדרמות הפוליטיות הגדולות שהיו לנו כאן בשנים האחרונות, במהלכה נקבעו תקדימים, השתנו פרוצדורות והוחלפו שרי ממשלה, כאשר ברקע משחקים תפקיד מפתח השקעות במיליארדי שקלים.עוד כותרות ב-nrg:
• ח"כים נגד הנשיא: אל תופיע בכנס עם "שוברים שתיקה"
• עוד תקרית בין רוסיה לטורקיה: ירי בים האגאי
• כל התכנים הכי מעניינים -בעמוד הפייסבוק שלנו
הדרמה הזו הולכת להסתיים הבוקר בקול ענות חלושה. וועדת הכלכלה תקיים דיון מסכם על מתווה הגז. ראש הממשלה נתניהו יקבל החלטה שלא קשורה בהכרח במהות הדיונים שהיו בוועדה. נתניהו בשבתו כשר כלכלה יחתום על סעיף 52 המפורסם, שעוקף למעשה את חוות הדעת שהגיש הממונה על ההגבלים העסקיים במשרדו נגד המתווה.
נתניהו בוועדת הכלכלה בשבוע שעבר
צילום: דוברות הכנסת
ברגע שנתניהו ישרבט את שמו על ההחלטה לעקוף את הממונה ישראל בעצם מאמצת את תהליך הפקת הגז מהמצבורים העשירים שהתגלו בים התיכון. נתניהו מצדו יוכל להסביר כי הוא עוקף את הממונה אחרי שמתווה הגז אושר על ידי הקבינט המדיני-ביטחוני, הממשלה והכנסת.
חברות הענק והטייקונים יתחילו לגייס בעולם כסף לצורך הקמת אסדת הענק במאגר לווייתן והנחת הצינורות להפקת הגז. לפי התכניות החברות יחתמו על חוזי אספקה עם ירדן, מצרים, טורקיה, קפריסין והרשות הפלסטינית, וכנגד החוזים הללו הן יקבלו הלוואות ענק לביצוע הפרויקט.
את הגז שיופק, ישראל תרכוש מהחברות במשך עשר השנים הבאות. המונופול וההתחייבות התקדימית הזו, יחד עם המחיר הגבוה שנקבע ליחידת גז, הם שעוררו את גלי המחאה הפוליטית והציבורית והוציאו אלפי אנשים לרחובות בשבועות האחרונים. כולם מבינים כי המתווה אינו אידיאלי, אבל הממשלה סבורה כי ההסכם סביר, למרות הכל, ואילו באופוזיציה משוכנעים כי מדובר בשוד של הגז הטבעי בידי חברות הענק והטייקונים.
אחרי שהמאבק הפרלמנטרי יסתיים הבוקר, יפנו מתנגדי המתווה לבג"ץ כדי לבקש סעד ולעצור בכל זאת את התהליך. פרקליטי המתנגדים ידרשו בעתירה שיגישו לתת צו ביניים שימנע מראש הממשלה לחתום על סעיף 52 ולעקוף את הממונה. בג"ץ דן עד היום בכל החלטה משמעותית שקיבלה הממשלה, החל בגירוש מחבלים, דרך ההתנתקות ועד הריסת בתים. בדרך כלל בג"ץ לא נוטה להתערב בשיקולי הרשות המבצעת, וסביר להניח שכך יהיה גם הפעם, אלא אם מדובר בתהליך חריג ביותר.
המתנגדים יציגו בבג"ץ את הנימוק הביטחוני ואת הפרוצדורה שהביאה לאישור המתווה. הטענה היא שנעשה שימוש מטעה בנושא הביטחוני לטובת אישור המתווה, והוא בכלל לא רלוונטי. הממשלה תטען כי העניין הביטחוני שריר וקיים, מדובר כאן ביצירת תלות כלכלית ומדינית בין ישראל ושכנותיה ובצורך האסטרטגי לבנות כמה אסדות וצינורות. הממשלה תטען גם כי לקבינט המדיני-ביטחוני הוגשו חוות דעת סודיות ביותר שמחייבות את אישור המתווה. קשה להניח שבג"ץ יכריע לטובת המתנגדים בסוגיה הביטחונית.
סעיף 52 בחוק ההגבלים העסקיים יככב גם הוא בדיונים בבית המשפט העליון. כזכור, שר הכלכלה אריה דרעי סירב ביוני האחרון לחתום על הסעיף, מה שהכניס את כל התהליך לסחרור וחייב את אישור הכנסת להעברת הסמכות של דרעי לראש הממשלה. במהלך הפרוצדורה הזו התברר כי שרים בממשלה נמצאו בקשרי ידידות או קשרים עסקיים עם טייקוני הגז, ולכן הם לא השתתפו בהצבעות. המתנגדים ינסו להסביר כי נפלו פגמים מהותיים בתהליך, שכלל גם את העברת השר דרעי מתפקידו ועקיפת הממונה.
אם לסמוך על דברי נתניהו ומקורביו, ידם תהיה על העליונה גם הפעם, ואין כבר מי שיעצור את המתווה הבעייתי שעליו חתמה הממשלה. "הכל הסתיים. המתווה יוצא לדרך. חבל רק שבזבזנו כל כך הרבה זמן", אמר אתמול אנשי נתניהו פה אחד.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם