ראשי » חדשות » בארץ

הכלכלן הראשי לשעבר: "שיעור העוני דווקא יורד"

ד"ר מיכאל שראל מפורום 'קהלת' טוען שהעלייה הקלה בשיעור המשפחות העניות נובעת מהצטרפותן לכוח העבודה ומשיפור במצבן הכלכלי

המוסד לביטוח לאומי פרסם השבוע כבכל חודש דצמבר את דו"ח ממדי העוני והפערים החברתיים לשנה הקודמת – 2014, הפעם - והכותרות השחורות והאדומות בכלי התקשורת לא איחרו להגיע – מ"כל ילד שלישי רעב" ועד "שכר העניים ירד".

"פסטיבל העוני השנתי", מכנה זאת ד"ר מיכאל שראל, ראש פורום 'קהלת' לכלכלה ולשעבר הכלכלן הראשי במשרד האוצר. "יש אי סימטריה בדיווח התקשורתי, והציבור לא מודע לכך. השנה הייתה אמנם עלייה של 0.2 אחוזים בשיעור המשפחות העניות, אבל לפי הכותרות יש כאן קטסטרופה והעוני מחמיר ומתפשט. בפועל, בשנים האחרונות שיעור העוני בישראל דווקא ירד.

עוד כותרות ב-nrg:
שחיתות ענק ברומניה: שבס, שטיינמץ וזילברשטיין מעורבים
מפלגתה של מרקל: לאסור לבישת בורקה בציבור
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

"למשל, בין 2013 ל-2014 הייתה ירידה משמעותית של 0.8 אחוזים, אבל אם תסתכלי על הכותרות מלפני שנה לעומת הכותרות השנה תראי שזה בכלל לא באותו קנה מידה. אז לא היו כותרות גדולות על ירידה דרסטית ועל העובדה שזה שיעור העוני הכי נמוך בשנים האחרונות, אלא לקחו קבוצה אחת שכן עלתה - המשפחות העובדות העניות - ודיווחו בהרחבה רק עליה".
 
ואכן, לפי הדו"ח יש גם הרבה חדשות טובות. התוצר הלאומי הגולמי עלה ב-2.6 אחוזים, מספר המועסקים עלה ב-3 אחוזים ושיעור האבטלה מצוי בשפל של 5.9 אחוזים. ובכל זאת, אם הכול טוב כל כך, מדוע שיעור המשפחות העניות לא יורד? ומדוע ישראל נותרת הרחק מאחור לעומת שאר המדינות המערביות? לפי שראל, תמונת המצב השחורה נובעת מאופן הקביעה של הנתונים הסטטיסטיים.

"הגדרת העוני היא יחסית ולא אבסולוטית, וקו העוני הוא בעצם מדד נוסף לאי שוויון", הוא מסביר: קו העוני מוגדר לפי מחצית ההכנסה החציונית, ומי שמרוויח פחות מהסכום שמתקבל נחשב לעני תוך התחשבות במספר הנפשות למשק בית. להשלמת התמונה חשוב להזכיר שההכנסה החציונית מוגדרת כהכנסה שמחצית האוכלוסייה מרוויחה יותר ממנה ומחצית האוכלוסייה מרוויחה פחות ממנה.
 
"מכיוון שזו הגדרה יחסית, אין קשר בין העלייה בצמיחה ובהכנסה ובין העלייה או הירידה ברמת העוני", אומר שראל. "יכול להיות שהמצב של כולם מבחינת הכנסה ישתפר ב-10 אחוזים, ושל החמישון התחתון ישתפר ב-9 אחוזים, ועדיין קו העוני יעלה ונראה גידול בשיעור העוני וכותרות שישראל ענייה יותר מטורקיה. הרי ברור שמצב האוכלוסייה החלשה בארץ טוב בהרבה ממצבן של האוכלוסיות החלשות בטורקיה ובמקסיקו. בכל פעם שאומרים עוני צריך להוסיף את המילה 'יחסי', אחרת קשה להבין שהוא מודד אי שוויון". כדוגמה לכך מציג שראל את הנתון שלפיו ההכנסה הריאלית של החמישון התחתון עלתה ב-0.4 אחוזים – כוח הקנייה שלהם התחזק ומצבם האובייקטיבי השתפר, אף שבפחות מההתחזקות הממוצעת באוכלוסייה כולה.

דוגמה אחרת לבעייתיות הנפוצה בפרשנות הדמגוגית של הסטטיסטיקה נוגעת לגידול בשיעור המשפחות העובדות העניות בעשור האחרון. ב-2014 היו המשפחות העניות 5.6 אחוזים מקרב המשפחות שבהן יש שני מפרנסים, למעלה מפי שניים משיעורן ב-2004, למשל.
 
"זו טעות שחוזרת על עצמה, והרבה כלכלנים מדברים עליה אבל ממשיכים לטעות", אומר שראל. "מבחינה סטטיסטית, יש גידול בשיעור האנשים העובדים שהם עניים. מציגים זאת כקטסטרופה: אפילו עבודה לא מחלצת מעוני. אבל מה קורה בפועל? משפחה שבעבר קיבלה מקצבאות 3,000 שקלים הצטרפה לשוק העבודה, ועכשיו היא מרוויחה 5,000 שקלים. משפחה כזאת מגדילה את שיעור המשפחות העובדות שחיות בעוני, למרות שמצבה השתפר בהרבה. בשנים האחרונות הייתה מגמה של גידול במספר המשתתפים בשוק העבודה, ואחת מתופעות הלוואי היא שסטטיסטית יש גידול במספר העובדים העניים".

אז מה כן אפשר ללמוד מדו"ח העוני "היחסי"? ומדוע על אף הירידה בשיעור העוני בשנים האחרונות הוא עדיין גבוה בהרבה משיעורו בשנת 1999? שראל טוען שהעלייה בשיעור העוני היחסי בישראל צפויה לחלוטין. "בחברה הישראלית, קצב הגידול של הקבוצות החלשות בחברה - החרדים והערבים - גבוה בהרבה מזה של שאר האוכלוסייה. בכל שנה יש יותר משפחות חרדיות מרובות ילדים, ולכן ברור ששיעור העניים יגדל ללא קשר למדיניות הממשלה. זה כמעט דטרמיניסטי.
  
"הירידה שאנו רואים בשנים האחרונות נובעת מהכניסה של החרדים לשוק העבודה, שפיצתה על כך. אבל בטווח הארוך, בהנחה שהכניסה לשוק העבודה תגיע לשיווי משקל ותתייצב, שיעורי העוני יגדלו שוב, כי ההכנסה שלהם נמוכה יותר ומבחינה דמוגרפית מספר הילדים לעומת מספר המפרנסים גדול יותר".

אז במה מועיל לנו בכלל הדו"ח הזה?

"חשוב לעקוב אחר הפערים החברתיים, לדעת כמה משפחות נמצאות ברמת חיים נמוכה בהרבה משאר האוכלוסייה ולדאוג שהתפלגות ההכנסות לא תהיה קיצונית מדי. זה פרמטר חשוב מבחינה כלכלית. אבל פרמטר חשוב יותר הוא ההכנסה הממוצעת או החציונית לעומת מדינות אחרות. מה רמת החיים של משפחה במעמד הביניים בישראל? מדברים הרבה על אי שוויון, ומציגים זאת כאילו זה הדבר הקריטי והמרכזי. שוכחים שחשובה יותר הרמה הממוצעת והחציונית. אגב, אני לא חושב שאנחנו במקום טוב מספיק מבחינת הכנסה. אנחנו בערך ברמה של דרום אירופה, אבל נמוכים יותר מארה"ב וממערב אירופה. יש הרבה מקום לשיפור".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg