ראשית לכול: ייבוש ההסתה
מאז חתימת הסכמי אוסלו גברה ההבנה בדבר השנאה שמייצרים ברשות כלפי ישראל, אולם עד כה לא ננקטו נגדה פעולות
עת החלו הסכמי אוסלו, לפני עשרים שנה, כשהאוויר היה מלא בחלומות ובכוונות טובות, היה מי שמצא לנכון לעסוק גם בתחום ההסתה. ההבנה אז, שהייתה נכונה מאוד, היא שכדי לשנות דפוסי שנאה בת שנים רבות יש צורך בשינוי תרבותי וחינוכי.
בהסכמי אוסלו נמצא לכך ביטוי ונקבעו כללים להימנעות מהסתה ולהקמת מנגנוני ביקורת ופיקוח. חלק זה של ההסכם, כמו מרבית חלקיו, מעולם לא מומש. בתחום ההסתה לא ניתנו אפילו מאה דקות של חסד, ועוד לפני שיבשה הדיו על ההסכם פעל יאסר ערפאת להפר באופן שיטתי את הסיכומים. ערפאת ויורשיו אחריו הובילו ברשות הפלסטינית קו של שנאה לישראל וליהודים, השמצות ואף קריאה לאלימות פיזית.
הצורך להמשיך להסית נבע משתי סיבות עיקריות, מלבד ההלכה "עשו שונא ליעקב": הראשונה היא שכדי לעמעם את השחיתות העמוקה שפשטה בשטחי הרשות, ובשביל לנקז את התסכול של תושביה ממצבם, הפתרון הקל היה ליצור אויב שיהווה כתובת לשנאה ולהתלהמות.
ההסתה בפייסבוק
הסיבה השנייה היא הרצון האמיתי והבסיסי של הפלסטינים לפגוע ביהודים באשר הם. רצון זה לא התעמעם או נחלש בחלוף השנים. נהפוך הוא: ככל שהעמיקו היחסים והתקדמו השיחות, רצון זה רק התחזק. אולי גם ככל שנחשפו מנהיגי הרשות לחברה הישראלית ולחולשותיה, הם ראו את עצמם חופשיים להמשיך להסית ולהתסיס.
מהצד הישראלי היה היחס הכללי לאותם גילויי שנאה והסתה רפה עד רפה מאוד. היה זה מעין יחס סלחני, כאילו כלפי ילדים קטנים - משהו בסגנון של "תעזבו אותם, הם צריכים לפרוק לחץ". גם כשאותם גילויי שנאה התממשו והחלו גלי הפיגועים, היו בצד הישראלי מי שהקפידו להרגיע כל פעילות ורצון לפעול נגד ההסתה.
הממסד הממשלתי וגופי הביטחון השונים לא נתנו את דעתם לתופעה, והמסיתים עלו ופרחו. המעטים שניסו להתריע בשער זכו ללעג, להתעלמות או שהואשמו בהקצנה. הממסד אסף את המידע על ההסתה מצד ערפאת ומנהיגי הרשות, אולם נמנע מלהפיץ אותו ולעשות בו שימוש כדי "לא לשבור את הכלים". אבל ככל שעבר הזמן והפיגועים התרבו, כך גדלה ההבנה על הסכנה שבהסתה ועל תוצאותיה. ההסתה היא השמן שעל גלגלי הטרור. ככל שתימשך, ירחק הסיכוי לדו-קיום ולחיים משותפים.
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
לכל מי שעשוי לתהות ולחפש את הסיבות לגל הטרור הנוכחי, ברצונו לסייע לו ולהצביע על מקורו באופן ודאי וברור, על משקל האקדח שנראה במערכה הראשונה ויורה במערכה האחרונה. מי שמגדל את ילדיו על ערכי שנאה והסתה לרצח והרג, ואף עושה זאת בשיטתיות ולאורך שנים, גורם לכך שילדים נוטלים סכיני מטבח ויוצאים להרוג יהודים.
הפסקת ההסתה, כמו גם הגדרתה כאיום, לא ייתנו מענה לבעיה בטווח הזמן המיידי. יחד עם זאת, בטווח הארוך בסוגיה זו טמון הסיכוי לשנות את מערכת היחסים שבין היהודים לערבים. מאחר שאיני נאיבי ואינני מצפה לשינוי ביחסם של מנהיגי הרשות והנהגת ערביי ישראל, או לפחות נציגיהם בכנסת, הרי ששומה עלינו לפעול נגד אותה הסתה בכוחות עצמנו. מהלך כזה יכלול פגיעה בראשי המסיתים, בעיקר במישור הכלכלי ובמישור האישורים וההיתרים, פעולה נגד אתרים המשמשים להסתה, סגירת ארגונים והתאגדויות התומכים בה ועוד. קמפיין "השחרה" מאורגן כזה יחשוף לעולם את הפנים האמיתיות של אויבינו, ויראה את החיבור שבין מערכת ההסתה הרשמית ואותם מפגעים מזדמנים.
עלינו להכיר בעצם קיום הבעיה, וזה יהיה צעד גדול ומשמעותי. אנו מוכרחים גם להצביע עליה ולחשוף אותה לעיני כול, מבלי לתת הנחות לאיש. יש קשר ישיר וניתן להוכחה בין ידו אוחזת הסכין של נער בן 14 ובין אותם דברי הסתה שמשמיעים מנהיגי הציבור הערבי, אנשי הדת ואמצעי התקשורת המגוונים. ככל שנקדים להבין זאת, וחשוב מכך, לומר זאת בפומבי – כך ייטב.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם