התעללות בגני הילדים: "עניין של זמן עד המקרה הבא"
סרטון חדש שמציג את מקרי ההתעללות שהתרחשו בגני ילדים, מנסה להעלות את המודעות לחוסר הפיקוח על גנים פרטיים עד גיל 3 והימשכות התהליך המשפטי: "אתה לא יכול לדעת מה קורה בפנים אחרי שהדלת נסגרת"
"כשאלימות נגד ילדים עוברת בשתיקה – הילדים שלכם עלולים להיות הבאים בתור": סרטון מזעזע חדש שרץ ברשת מעלה למודעות את מקרי ההתעללות הקשים שעוברים ילדים עד גיל שלוש בגנים הלא מפוקחים בישראל. בין המקרים המוצגים בסרטון: גננת שדורכת על ראש של ילד, תולשת את שערות ראשו, סוטרת ואף קושרת ילד חסר ישע לכיסא, וזה לא הכול.עוד כותרות ב-nrg:
- רובים ומטענים נמצאו ליד בית המשפט המחוזי
- התיווך "ההוגן" שלך רק מגביר את הטרור באזור
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
בשנה וחצי האחרונות נחשפו עשרות מקרים של התעללות בילדים רכים בגני הילדים הפרטיים - עד גיל 3 - ועד שלא יוסדר הפיקוח, אומרים מובילי המאבק, זה רק עניין של זמן עד שנשמע על המקרה הבא. "זו מחאה שמטרתה לפקוח את עיניהם של הורים שבטוחים לחלוטין שהגן בו בחרו זה המקום המושלם לילד שלהם והם הברומטר הכי טוב לגילוי אלימות. אך במציאות אנו יודעים שמחזורים של הורים לא ידעו ולא הרגישו גילויי אלימות כלפי ילדיהם, מדובר במאות הורים שפספסו את זה לחלוטין", מסביר עומרי אימבר חלפין, בעלי חברת "כוורת" שיצרה את הסרטון ואב לשלושה ילדים מתחת לגיל חמש.
לדבריו "בגן ניצנים בחולון לבדו מדובר על ארבעה מחזורים של 65 ילדים, כלומר רק כאן היו מאות הורים שפספסו, כי פשוט נורא קשה לראות את זה". בשיחה עם nrg מתאר עומרי את מטרות הסרטון שיצרו בחברת התוכן שבבעלותו ללא תשלום לאחר שעלו על הצורך דווקא על ידי עובדים בחברה שילדיהם סבלו מהתעללות בגן. "הורים ששולחים את הילדים שלהם לגנים פרטיים צריכים להיות יותר סקפטיים, בנוסף צריך להסדיר פיקוח וגם להחמיר את הענישה".
איך נוצר מצב שבו ילדים רבים הם מוקד להתעללות?
"ילדים הם בריות גמישות ונוח לעשות להם מניפולציה. כך שאם ילד רגיל לחטוף מכות בגן הוא לא יבוא לספר כי אלו כביכול החוקים של הגן. אנחנו מדברים פה על אנשים קטנים שלא יודעים מהם החוקים האמיתיים של החיים והם מאמינים למה שאומרים להם בגן", מסביר עומרי.
הפקרת הילדים בגנים יכולה להיעצר על ידי התערבות ממשלתית, כאשר כיום מנגנוני הפיקוח קיימים במשרד החינוך אך אינם אמונים על הנעשה במערכת החינוך מתחת לגיל שלוש. "את המערכת הזו צריכים להפעיל על הגנים הפרטיים", אומר עומרי ומוסיף "כיום אין איש שבודק את העובדים במקומות האלה, כמו במשרד החינוך שם עובד חדש מתבקש להציג תעודה מהמשטרה של היעדר תקיפות מין. יש פה מערך שלם של עובדים שאנחנו לא יודעים כלום על העבר שלהם. מדובר בשוק לא רווחי והמשכורות נמוכות ולכן קשה למצוא אנשים איכותיים ומנהלות גן מתפשרות על איכות".
איתמר סלומון אב לשני ילדים בגן ניצנים בחולון סיפר כיצד הצליחו ההורים לגלות לבסוף על עשרות מקרי התעללות בילדיהם. "הפרשה התפוצצה באוגוסט 2014 לאחר שאחד הילדים סיפר שעושים לו 'כואב בגן'. בישיבות עם צוות הגן שהתקיימו לאחר המקרה הזה קמה אחת הסייעות והעידה על מה שקרה בתוך הגן: צביטות, מכות, הטחת ילדים במזרונים", מספר איתמר שמסביר כי לא הייתה שום ראיה להתעללות הקשה שעוברים ילדי הגן באופן יומיומי.
לדבריו "הילדים שלי היו שם מגיל חצי שנה ואהבו ללכת לגן. היה לגן שם ורקורד של שנים ארוכות ולנו הייתה מערכת יחסים חמה עם הצוות ומתברר שאתה לא יכול לדעת מה קורה בפנים אחרי שהדלת נסגרת". מקרי ההתעללות שהוא מתאר מצמררים וקשה להעלות על הדעת שדבר כזה קורה תחת עיניהם הפקוחות של ההורים.
"ב'צוק איתן' הגן עבר ללופט של אחד ההורים ושם היו מצלמות שצילמו את מה שקורה בגן ובעצם הן המשיכו לעשות את מה שהן עושות. הסייעות ומנהלת הגן התאכזרו לילדים ברמות קשות מאוד. מהסרטונים שנחשפנו אליהם עולה תמונה מזוויעה, מתוך 200 שעות צילומים יש 9 שעות מרוכזות של מקרי אלימות בתוך שלושה שבועות, וזה רק מה שקרה בלופט. אלוהים יודע מה קרה מחוצה לו", מתאר איתמר.
אך למרות העדויות המצולמות ועדותה של הסייעת על עמיתותיה בגן, תחילת החקירה על ידי המשטרה החלה רק חודשיים לאחר חשיפת המקרה וכיום שנה ושלושה חודשים אחרי עוד דנים במערכת המשפט האם לחתום עם אותן סייעות על הסדר טיעון. הסחבת של מערכת החוק, טוענים מובילי המחאה, לא מייצרת הרתעה ומקדמת את המקרה הבא.
"קיבלנו בדף פייסבוק שפתחנו למען קידום המאבק המשפטי נגד התעללות בגנים, המון פניות של הורים שאמרו לנו 'הגשנו תלונה למשטרה אבל סגרו תיק מחוסר ראיות כי אין מצלמות'. מדובר במערכת פרוצה ומערכת החוק לא פועלת להרתיע", אומר איתמר.
"אמרתי שלילדים שלי זה לא יקרה", הוא אומר ומבקש להעיר הורים אחרים, "הרי בדקתי עשרה גנים לפני שרשמתי אותם לגן וקיבלתי המלצות ועשיתי ביקורת בגן וישבתי עם הצוות והילדים בגן וחיבוקים ונשיקות, אבל אי אפשר לדעת מה קורה כשהם בסיר לחץ שנקרא גן ילדים. זה יכול לקרות לכל אחד אם זה קרה לנו".
יעל דרליך, בעלת קבוצה בפייסבוק "הגננת להורים – לבחור גן בלב שקט" ומובילת מאבק לצורך חקיקה לפיקוח על גנים פרטיים, מספרת דברים דומים. "מערכת המשפט לא סופרת את הילדים שלנו כאשר לא מרחיקים גננות מתעללות ועצם המריחה של הליכי משפט כלפי גננות מתעללות. זו בדיחה על חשבון ההורים. במקום לתת תמיכה להורים ולתת פסק דין למען יראו וייראו מערכת המשפט לא עושה כלום והענישה מזערית ולכן המקרים האלה ימשיכו לקרות", מזהירה דרליך.
לדבריה "הכותרת הבאה היא על הקיר וזה רק עניין של זמן עד שנגלה על ההתעללות הבאה. אסור לוותר על המאבק הזה". כדוגמה היא מספרת על "המקרה האחרון שנחשף השבוע על הגן בחדרה בו ילדה בת שנה וחצי בחדרה נמצאה עם נשיכות והמטפלות לא ידעו להסביר מה קרה לה. זו רשלנות וחוסר תשומת לב. גם פגיעה מילולית בנפש של ילד יכולה לגרום לו לפגיעה בטווח הרחוק ועל כל פגיעה כזו יש מישהו שצריך לתת את הדין".
להורים לילדים צעירים ממליצים יעל ועומרי "להיות הורה מעורב בגן, לעשות ביקורי פתע ולעמוד מחוץ לדלת כדי לשמוע אם יש בכי וצעקות. אם ילד חזר עם מכה כחולה מהגן אפשר לשאול הורים אחרים אם גם להם זה קרה. לראות איך הילד נפרד מכם בבוקר, שווה להפסיד כמה דקות בעבודה בשביל הנפש של הילד שלנו כי אחר כך המחיר הוא קשה".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם