שווארמה בפיתה או בלאפה? מדריך לאוכלי הבשר

אשתי הכריזה מלחמת חורמה נגדה ואיגוד הבריאות העולמי לא תומך בה. אבל אני שומר לה פינה חמה בלב ובקיבה. שיר הלל לשווארמה

את הידיעה שבישרה שארגון הבריאות העולמי קובע שקיים קשר בין מחלת הסרטן לאכילת בשר אדום ומעובד שמעתי בעודי מפרק סיר נקניקיות שהכנתי לעצמי. אמנם התלבטתי בתחילה אם להכין לי את פסטת הערמונים האהודה עליי או את הריזוטו בטטה־כמהין הידוע שלי, אבל אז נזכרתי שאני בקושי יודע להדליק את הגז. האמת, המחקר הזה לא באמת הפתיע אותי. באופן כללי, אני יוצא מנקודת הנחה שכל דבר שנחשב לטעים בקרב ההמון יוכח בעתיד כלא בריא בעליל. אין מה לעשות, זה חוש ההומור של היושב במרומים.

עוד כותרות ב-nrg:
- הסייען למחבל מרחוב הגיא בירושלים הואשם ברצח
- על רקע המצב הביטחוני: אבטחה לרעיית הנשיא
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

באותה הזדמנות אני יכול גם להרגיע את ידידיי הצמחונים וידידי הטבעוני (מה לעשות, יש רק אחד. מהאחרים התייאשתי): לעולם לא יימצא המחקר שיוכיח את הקשר בין קינואה לסרטן. אין בזה שום אתגר.

יבגני זלטופולסקי

המחקר הזה תופס אותי בתקופה לא פשוטה. אל תדאגו, בעבודה הכול זורם, עם העולל הכול בסדר, והזוגיות קצת בהולד כי העולל עוד קטן והוא עדיין לא יודע ללכת ולעזוב את הבית. אבל בין כל הטוב הזה, כבר חודש וחצי שאני בעיצומה של דיאטה "נטולת לחם". לא מדובר חלילה ברגישות לגלוטן או בחברות בתנועה קיצונית שטוענת שלחיטה יש רגשות וש"קמח זה רצח". הסיבה אחרת לגמרי.

זה התחיל ברמזים עדינים מצד שירן, שנעו במנעד הרחב שבין "מאמי, תגיד, המכנסיים האלה תמיד היו קצת צמודים עליך?" ובין "תקשיב, השמנת". זה המשיך בכעס בלתי פוסק על יכולותיה של מכונת הכביסה שלנו בתחום כיווץ הבגדים. זה הגיע לשיאו הטראגי כשהמשקל במקלחת הראה לי מספר שגדול באיזה שישה קילו מהמספר שאני מכיר.

ובכן, לצערי העובדות ואשתי לא משקרות. לא פשוט להודות בזה, והכחשה היא בהחלט אפשרות נהדרת, אבל לפעמים פשוט צריך להסתכל למציאות בצמיגים ולהגיד את האמת. אני, יותם זמרי, מספר אישי 07149239 (סתם בדקתי שאני זוכר), השמנתי.

חוכמת חיים בפיתה

איך זה קשור למחקר שקובע שבשר מעובד ובשר אדום עלולים לגרום לסרטן? ובכן, בואו נאמר בעדינות שמתוקים אף פעם לא היו הבעיה שלי. אני ממש לא טיפוס שאוהב עוגות, ואת רוב העוגות המצוינות ששירן מכינה מעולם לא טעמתי. לעומת זאת, אני יכול לספור על כף יד אחת, מלאה בטחינה, את כמות הפעמים שבהן השבתי בשלילה לשאלה: "אחי, בא לך נקפוץ לאכול שווארמה?"

יש כמה אהבות גדולות בחיי. אשתי, מכבי חיפה עליה השלום והעולל, שהולך כמסתמן כיצור די חיובי בסך הכול. אוכל, לעומת זאת, מעולם לא הרעיד לי את אמות הסיפים והעלה לי את הדופק. אם יש אנשים שמגדירים עצמם "אניני טעם", אני לגמרי מוכן להגדיר את עצמי "אדיש טעם". מעולם לא הבנתי אנשים שמשלמים אלף שקל על ארוחה, ובעיניי ארוחה טובה יכולה לנוע בין מסעדה למנה חמה של אבקת פירה עם פטריות. אבל כל זה נמוג ונעלם כשמדובר בשווארמה.

אין ספק שחלק ניכר מששת הקילוגרמים הסוררים שהתלוו אליי הגיעו ארוזים בלאפות עמוסות בשר כבש, טחינה וסלטים. בחודש וחצי האחרונים, שבהם נמנעתי מלפקוד את עמודי הבשר התל־אביביים, כבר ירדתי קילו וחצי של משקל ושמחת חיים. אבל אלף דיאטות לא יוכלו לכבות את האהבה, ואם אני לא יכול לסעוד את נפשי במנה האהובה עליי בשל אילוצי תפיחה וחשש מחומרים מסרטנים, אני יכול לפחות לחלוק אתכם כמה מן התובנות שארזתי לקחת עם השנים.

אין דבר כזה "השווארמייה הכי טובה". יש לה אופי

# בואו נתחיל באמת מוחלטת אחת: שווארמה בפיתה ושווארמה בלאפה הן מנות שונות לחלוטין.

# לאכול לאפה עם שווארמה באמצע יום עבודה זה בעצם להגיד "מצטער, אבל אני לא מתכוון להמשיך לעבוד היום".

# מנת שווארמה מושלמת יכולה להיהרס רק כי הבחור שהכין לך את המנה לא שם לב שנפלה לו חתיכה מהבשר למשטח העבודה. אגב, הוכח מדעית שזו תהיה תמיד חתיכת הבשר הכי טעימה במנה.

# טיפ זוגי: לפני שאתה דופק לאפה עם שווארמה בדרך הביתה מהעבודה, נסה לגשש ולברר שאשתך לא מחכה לך בבית עם ארוחת ערב ענקית ומפתיעה. מבוסס על סיפור אמיתי.

# אם אתם בדיאטה ובכל זאת בא לכם לחטוא, אתם תמיד יכולים להגיע לשווארמייה ולשאול את הבחור אם יש לו סלט. כשהוא יגיד לכם "כן", שאלו אותו אם הוא יכול להוסיף בשר לסלט ולעטוף לכם את זה בלאפה. הוא יבין, תאמינו לי.

# מוכרי שווארמה הם בדיוק כמו פסיכולוגים: הם מבינים אותך ויכולים לעזור לך אם רק תיפתח אליהם ותפסיק כבר לבלבל להם את השכל, למה זה חונק להם את התור.

# פעם שירן יצאה לפניי לעבודה ולא היה לה זמן להכין אוכל, אז היא השאירה לי קופסה על השולחן במטבח עם שטר של חמישים שקל ופתק שכתוב עליו "אתה יודע מה לעשות עם זה". זו אחת המחוות הכי רומנטיות שעשו לי אי פעם.

# לא יודע למה, אבל בכל פעם שאני אומר למוכר השווארמה שלי "אל תתבייש עם החריף", אני מרגיש שהוא קצת גאה בי.

# יש שווארמה תל־אביבית מפורסמת שקוראים לה "דבוש". בעיניי זה שם קצת מעליב; תמיד הרגשתי שהיא נקראה על שם מישהי שאוכלת המון שווארמה.

# בבוקר של תקרית המרמרה, החלטתי שאני מחרים את המנה בשל מוצאה הטורקי. אבל אז עברו כמה שעות ונהייתי רעב.

# אין דבר כזה "השווארמייה הכי טובה". לשווארמיות יש אופי. יש את זאת ברמת־גן שאנחנו יושבים בה אחרי שאנחנו חוזרים מעוד משחק שבו מכבי חיפה הפסידה וקרעה לנו את הלב; יש את זאת בפרישמן שאנחנו קופצים אליה בצהריים כשיש לנו כוח ללכת ולא חם מדי בחוץ; יש את הנוסטלגית מעפולה, שבשל קלקול הקיבה שחטפנו שם פעם נדבק לה השם "שווארמיאו"; יש את החיפאית של הצבא, ואת היפואית של אחרי הים. לכל אחת מהן שפה משלה, ודרך משלה להגיד בתיאבון.

למרבה הצער, עדיין אין מילה בעברית לשווארמה. אני מעוניין להכריז על פתיחתה של ה"שווארמיאדה" - תחרות מציאת החלופה העברית. את ההצעות אפשר לשלוח אליי בצירוף שמכם, והזוכה המאושר יוזמן למנה מפוארת על חשבוני מיד כשאסיים עם השטות הזאת של החיים נטולי הלחם.

אלה היו כמה תובנות על אחת האהבות הגדולות של חיי. יש עוד המון, אבל לצערי איבדתי את אחד ממקורות הברזל החשובים שלי, מה שגורם לכך שאני מתעייף די מהר. היו שלום, הלכתי לחתוך לי ירקות. אם במקרה יוצא לכם להגיע לשווארמייה בקרוב, רגע לפני שאתם מברכים ונותנים את הביס הראשון, תעצמו את העיניים ותחשבו עליי.