בישראל לא מבינים שככל שטוב לתשובה טוב לנו
הביטוי שודדי הגז נכנס לשיח כי בישראל לא מובנת התפיסה שאת העושר יוצרים. גם כשהישראלי חי בשפע הוא עדיין חושב שהוא מקופח
במאמר שהופיע ב"מקור ראשון" בסוף השבוע, נמצאות השורות בנות האל-מוות הבאות: "האינטרס של המיליארדר הישראלי (תשובה) מנוגד לאינטרס של הישראלים. ככל שהרווח שלו גדל, הרווחה של כל השאר הולכת וקטנה".עוד כותרות ב-nrg:
- שר האוצר היווני התפטר: "מרגיש לא רצוי בגוש האירו"
- נתפסה רשת להברחת ביצים מהרש"פ לישראל
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
הביטויים האלה מעידים על הבורות הגדולה שמהווה כר נרחב למניפולציות המסוכנות שמבצעים מתנגדי מתווה הגז, ובכלל – מתנגדי הפיתוח הכלכלי בישראל. הם חושפים תפיסת יסוד שמוטמעת בתודעה הישראלית: שהעושר מקורו בשוד.


"שודדי הגז", הוא ביטוי שנכנס לשיח בנושא הגז הטבעי. בישראל לא מובנת התפיסה שאת העושר יוצרים; והיזמים הקפיטליסטים מגדילים את העוגה וככל שלתשובה טוב יותר והוא מרוויח יותר, כך גדלה העוגה וניתן לחלק ממנה פרוסות עבות יותר ודשנות יותר. גם כשהישראלי המצוי חי בשפע שהוריו לא חלמו עליו, עדיין הוא תופס את עצמו כמנושל מקופח ונגזל.
מה מקור התפיסה שהעושר הוא גזל וה"טייקון" – שודד? ביסודה זו התפיסה הקומוניסטית. על אף שבישראל כבר חוגגת כלכלה שכל השגשוג שלה מקורו ביזמות חופשית וסחר חופשי, עדיין בקרב מנהלי הדעות מקובעת התפיסה הפרימיטיבית שהעשיר עשה את הונו כי הוא גנב ממישהו אחר. כיצד נראית כלכלה שקברניטיה מחזיקים בתיאוריות האלה? צריך רק להסתכל על יוון השכנה.
שר האוצר של יוון יאניס ורופקיס שהודיע הבוקר (יום ב') על התפטרותו, האופנוען האינטלקטואל, רואיין בהרחבה בסידרה הלא אינטליגנטית ששודרה בערוץ 1 'הקפיטליזם'. אבל וארופקיס לא לבד. גם הנשיא ברק אובמה התבטא לפני כמה שנים על המפעלים והחברות האמריקניות שעשו את אמריקה לכל כך משגשגת: "לא אתם בניתם את זה!"
הסוציאליזם – או הקומוניזם – השאיר בישראל מורשת מסוימת; בחלקה היא חיובית והיא מעין ירושה – הביטחון הסוציאלי היחסי עם מערכת הבריאות הציבורית הטובה, (בניגוד להשמצות הבלתי פוסקות נגדה), ובחלק ממערכת ההשכלה האקדמית והתיכונית שיצרה תשתית אנושית על רמה גבוהה.
אבל לסוציאליזם עם השיתופיות והשוויוניות שלו ועם התנגדותו הבסיסית לקניין הפרטי יש גרורות מזיקות בתרבות הישראלית במובנה העמוק. סוציאליזם זה הרבה רכוש ציבורי, "רכוש של המדינה", "רכוש צה"ל" וכו'. הוא הותיר גם מוסד חברתי שנקרא הקבוצה או הקולקטיב.
יש לזה צדדים רומנטיים יפים ונוסטלגיים. אבל היום "הקבוצתיות", מתבטאת במורשת של היעדר אחריות אישית. אין גם נכונות לשאת באחריות קולקטיבית. רשלנות שורה בכל. שום דבר לא ממש שייך לאף אחד. ולאף אחד גם אין אחריות על התוצאות שמתקבלות – בין אם זו מלחמה ובין אם זה אוצר של משאבי טבע בלתי מנוצלים. איש אינו אחראי לכך, שכבר יותר מ-15 שנה בונים את הרכבת המהירה מתל-אביב לירושלים.
שני ההיבטים הקשים ביותר שהנחיל הסוציאליזם למדינת ישראל העכשווית הם הביורוקרטיה "המקצועית" והגרורות המשפטיות שמנהלות כל פרויקט וכל רפורמה. בראש ועדה מקצועית לרפורמה בשידור הציבורי עומד שופט. הממונה על ההגבלים העסקיים הוא משפטן. מבקר המדינה הוא שופט לשעבר. שומרי הסף העליונים של הכול בכול הם היועץ המשפטי ונשיא ביהמ"ש העליון.
כך אפשר לראות, שהמערכת הישראלית מתנהגת בקלות דעת ובמידה של אי-איכפתיות בנושא אסטרטגי קיומי כמו אספקת גז טבעי שהוא מקור אנרגיה ראשון במעלה. הרי רק לפני שנים ספורות התרחשו שני פיגועים שהיוו איום קיומי על ישראל: אחד, סגירת ברז הגז המצרי על ידי כנופיית טרוריסטים.
השני, השבתת מאגר הגז ים טטיס. מול מצב החירום הזה היית מצפה שמדינה כמו ישראל תניע הליך מזורז להשלמת כל הדרוש לאספקת הגז ממאגרי תמר ולוויתן. זה יכול היה לקרות אלמלא פיגוע אסטרטגי לא פחות חמור: המחאה החברתית של 2011. זו החזירה בענק את השיח הקומוניסטי האנטי-קפיטליסטי, שלווה בטרור חברתי ותקשורתי נגד "הטייקונים".

במקום לחשוב על יעדים ראויים כמו צמיחה כלכלית והגדלת ההכנסות של העובדים השכירים ובעלי העסקים הקטנים והבינוניים התפתח מסע חסר פרופורציות סביב הורדת מחירים. יעד ראוי אבל שגוי. הכי חשוב להגדיל את ההשקעות, את היזמות העסקית, ואיתן את העוגה הלאומית; מי שמבריח אילי הון בינלאומיים דן את ישראל לשקיעה כלכלית. עברו ימי המשק הסגור האוטרקי.
האנטי-קפיטליזם הוא רעה חולה לא משום שהקפיטליזם הוא כל כך חיובי; אלא משום שהיסטורית עבודת האלילים האנטי-קפיטליסטית מסתירה מאחוריה זרמים אפלים של קנאה, הסתה, עדריות מעמדית אלימה, תיאוריות קונספירציה נגד כוחות הממון שמסובבים את העולם, ומתקפות שטנה נגד דמויות נבחרות.
ראש הממשלה נתניהו מזכיר הרבה את גורלה המר של יוון; אבל למה יוון? הכלכלה הריכוזית הסוציאליסטית הביורוקרטית התמוטטה ממש על ראשינו – עם ההסתדרות, קופת חולים, התנועה הקיבוצית. עד שכל מפעלות הסוציאליזם המקומי התמוטטו היה זה הקפיטליזם האמריקני שתחזק את מפעל הבזבוז העצום של המשק הישראלי משך עשרות בשנים. מפעלי המגבית והתרומות של יהודים עשירים ועשירים פחות, שעשו את הכסף שלהם בתחרות הקפיטליסטית של אמריקה, הם שסגרו כ-60 אחוז מהגירעון הקבוע במאזן התשלומים של מדינת הרווחה המקומית. כשמדברים כל כך הרבה על צדק, כדאי להתחיל קודם כל בעשיית צדק עם עצמנו ועם מה שלמדנו מהניסיון.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg