מומחים: אובמה לא מבין את הסכנה, נתניהו מוכרח לנסוע
בראיון ל-nrg מנתחים שלושה מומחים ישראלים ליחסי ישראל-ארה"ב את המשבר החמור ביחסי ראש הממשלה נתניהו והנשיא אובמה. לטענתם אובמה נכשל בטיפול בסוגיה האיראנית ואילו נתניהו ייתפס כפחדן אם יבטל ברגע האחרון את נאומו בקונגרס
עוד כותרות בנושא ב-nrg:
דעה: נתניהו חייב לנסוע לקונגרס - לא משנה מי היוזם
מומחים נגד נאום נתניהו: ייפגע ביחסים עם ארה"ב
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
פרופ' ג'רלאד שטיינברג מהמחלקה למדעי המדינה באוניברסיטת בר-אילן ונשיא ארגון NGO Monitor מציין כי "מאז העימות בין יצחק שמיר לג'ורג' בוש האב בשנת 1991 לא התפרץ משבר חמור כזה בין שתי המדינות". הוא מסביר כי הסיבה לעימות הפעם היא ככל הנראה ההתנגשות בין האופי השונה של שני המנהיגים, לצד פערי התפיסות המדיניות כיום של ישראל וארה"ב. "שני המנהיגים דומים מאוד בעובדה שהם חשדנים וחוששים ממה שהצד השני יעשה. הם גם תוקפניים פוליטית, ונוטים לסמוך על מעגל חברים קרוב".
פרופ' שטיינברג מוסיף כי מעבר לכך, לשני הממשלים יש "תפיסת עולם הפוכה ביחס לדרך שבה צריך לפעול מול איראן. הממשל בוושינגטון מאמין שצריך לחבק את איראן ולתת לה כבוד, וכך יימצא פתרון לבעיה. זו גישה ליברלית קלאסית, שרואה בכל סכסוך בעיה אישית ולא מאמינה בפוליטיקה של כוח". ארה"ב, מסביר שטיינברג, משוכנעת שאיראן תתפייס ותתרכך אם הממשל רק ילך לקראתה.
בישראל, לעומת זאת, "לכל מי שיש דעת ברור שזו שטות גמורה", טוען פרופ' שטיינברג, "כל מי שחי בארץ, ולא משנה מה הפתרון המדיני שלו לסכסוך כאן, מבין שבחיים המדיניים יש צורך גם בפוליטיקה של כוח. אגב, אובמה נכשל בסוגיה זו לא רק במזרח התיכון אלא גם בטיפול שלו בוולדימיר פוטין ובממשל אסד בסוריה".
לדברי שטיינברג "במחלקת המדינה אין כיום אדם עם ניסיון מתאים שיודע לנהל את יחסי החוץ של ארה"ב. זה מתחיל בג'ון קרי עצמו, שממש רואים כיצד הוא לא מבין כלום ביחסי חוץ. מעבר לכך, גם כל שאר הפקידים חסרי ניסיון. היו שני בכירים בעלי שיעור קומה בממשל - האחד היה ריצ'רד הולברט, שלמרבה הצער נפטר בגיל צעיר, והשני הוא דניס רוס, שעבד גם עם ממשל קלינטון. אלא שרוס כבר יצא ממשרד החוץ, והוא ביקורתי מאוד על ההסכם שמגבשת ארה"ב אבל כבר לא נמצא בעמדת השפעה. גם במערכת הביטחון ובפנטגון הצליח אובמה להיפטר, באמתלות שונות, מכל הגנרלים הנצים. בארה"ב ישנה גם מסורת של הפרדת רשויות מוחלטת בין הרשויות, ולכן לצבא אין כלל אמירה ביחסי החוץ, שנתפסים כתחום פוליטי".
פרופ' שטיינברג משוכנע שכבר אין ברירה ונתניהו חייב לנסוע. "גם אובמה וגם נתניהו הצליחו לחשק את עצמם בצורה כזו כך שנסיגה כיום תתפרש כחולשה וכמצב שאי אפשר להשלים איתו. באופן פרדוקסלי, הנאום הוא כבר עובדה מוגמרת. אי אפשר לרדת מהעץ. אחרי שיועץ בכיר של אובמה קרא לנתניהו 'פחדן', הדבר נכון שבעתיים. אם נתניהו לא ייסע, הממשל יראה בכך אישור לעמדה הזו. מבחינת ישראל, המצב יהיה אז הרבה יותר גרוע".
פרופ' אפרים ענבר, ראש מרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים באוניברסיטת בר-אילן, סבור אף הוא כי נתניהו מוכרח לנסוע ולנאום, וזאת למרות העילוי הגלוי עם ממשל אובמה. "יש כאן סוגיה חשובה לישראל, ולצערנו אנו במחלוקת קשה עם הממשל", מסביר פרופ' ענבר, "בקונגרס האמריקאי ובציבור בארה"ב דווקא מבינים אותנו, ונתניהו צריך לנסוע ולנאום כי זה נושא חשוב לישראל".
בנוסף, פרופ' ענבר שולל את הטענה שלפיה הנסיעה תפגע ביכולת של ישראל להשפיע על הממשל בצורה חשאית. "הנאום של נתניהו מגיע בעקבות הכישלון בארץ להקשיב לישראל ולמדינות האזור באופן חשאי. היו המון שיחות ופגישות בין הצדדים, והממשל פשוט לא מבין איך רואים את הדברים מכאן. מבחינת וושינגטון, כמה שזה נשמע מוזר, איראן היא בת שיח וגורם ממתן באזור. האמריקאים רוצים להגיע להסכם עם איראן תחת המשטר הנוכחי".
פרופ' ענבר טוען כי "הממשל חוטף ביקורת קשה במצרים ובסעודיה, ואני שומע טענות על אובמה בכל מקום בעולם שבו אני נוסע. בסיאול זועמים על הממשל, בוורשה כועסים וכל בעלי הברית של אמריקה מרגישים עזובים. אלא שזו המדיניות של אובמה. הוא ליברל קיצוני, ועמדתו ומדיניותו הן לסגת ממעורבות בעולם ובמזרח התיכון. ברור שזה גורם לנזקים עצומים, אבל אין עם מי לדבר בכל הקשור לנקודה זו. זו השקפת העולם של הממשל הנוכחי".
בסיום דבריו מציין פרופ' ענבר כי "כל הביקורת על נתניהו בארץ אינה במקום. מדובר בנושא מהותי לישראל, ולכן השאלה מתי לנאום מתגמדת ביחס לחשיבות הנושא. מעבר לכך כנראה לנתניהו לא נשארה אפשרות אחרת. כל הפעולות החלופיות נכשלו".
יורם אטינגר, דיפלומט לשעבר ומומחה ליחסי ארה"ב, מסכים עם התפיסה שראש הממשלה מוכרח לנסוע לוושינגטון. הסיבה, לדבריו, היא "הסכנה למגפה עולמית של התפשטות טרור איראני תחת החסות של מטרייה גרעינית. במצב כזה, איראן תפיל את כל המשטרים המתונים במזרח התיכון. כבר כיום היא פועלת בתימן, ואם תשתלט על המדינה היא תשיג אחיזה גם על שאר המדינות שם. היא תשלוט אז על באב אל-מנדב וכן על מצרי הורמוז. זה הוריקן. איראן גם פועלת בוונצואלה והעבירה לה טילים. היא פועלת בכל דרום אמריקה עם אויבי ארה"ב והמערב, ויש לה יחסים אינטימיים עם צפון-קוריאה".
המסקנה, מסביר פרופ' אטינגר, היא ש"איראן היא סכנה ממשית עכשווית לשלום העולם. לכן לקונגרס, שכוחו מקביל לזה של הנשיא, יש חובה וזכות מוחלטת לזמן לשאת דברים בפניו את נתניהו, שהוא מומחה לאיראן. זה כמו ויכוח בין שני רופאים אם מגפה עולמית עלולה להתפרץ ולסכן את העולם, וידוע שיש מומחה לנושא בחו"ל. תאר לך שאסכולה אחת תמאן להביא את הרופא כי זה נוגד את כללי הפרוטוקול - זה מגוחך".
אבל הממשל אומר שבואו של נתניהו מנוגדת לפרוטוקול.
"אובמה והממשל לא מבינים את הסכנה מאיראן. מבחינתם צריך לחבק את טהרן, וככה להכיל את המשבר. אלא שרוב חברי הקונגרס מבינים את הדברים אחרת: הם מאוד מודאגים לשלום העולם ולשלום ארה"ב. אגב, בשל הכוח המקביל של הקונגרס לא ראוי כאן לדון בכללי הפרוטוקול – הרי מדובר בנושא מהותי ממש".
איך אובמה לא רואה זאת?
"זו הבעיה של כל תפיסת העולם של הנשיא האמריקני. הוא לא מבין את הסכנה שבמדיניות שלו לאינטרסים מוחשיים של העולם ושל ארה"ב. תראה מה קורה בתימן, איך איראן משתלטת על האזור".
פרופ' אטינגר מוסיף כי "זו רק ההתחלה. אם איראן לא תיעצר, מאות תאי טרור איראני רדומים במערב ובארה"ב ייהנו ממטרייה גרעינית. זה סיוט. בגישה ליברלית קלאסית פועל אובמה לחבק משטרים פורעי חוק, ובזה הוא כמובן מתנגש עם נתניהו, שחושב שיש כאן סכנה ממשית לשלום העולם. לכן גם אובמה לא רוצה שנתניהו יגיע לוושינגטון, כי הוא חושש ממה שראש הממשלה יגיד ואיך הוא ישפיע על הקונגרס. לדעתי בנושא הזה נתניהו צריך להתעלם מכל הביקורת בארץ - הוא צריך לנאום".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם