"מפלגה ערבית מאוחדת תחליש את הימין"
ערביי ישראל יצטרכו להחליט: האם להחרים את הבחירות בגלל מה "החוקים הפוגעניים", או להשתתף ולהגדיל את כוחם הפוליטי. איחוד שלוש המפלגות הערביות נראה הפעם קרוב מתמיד
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
אחוז ההצבעה הנמוך ממילא במגזר יהיה מרכיב משמעותי יותר בעקבות חוק המשילות, שהעלה את אחוז החסימה ל־3.25 אחוזים. הנסיבות הובילו השבוע למפגש נדיר בין נציגי הסיעות הערביות בכנסת, שהבינו כי אם הן תאבות חיים פוליטיים הן חייבות להתאחד לכוח משותף.
פרשנים בציבור הערבי־ישראלי מסמנים את האירועים האלימים בחודשים האחרונים ואת העימות הישיר בין החברה הערבית בישראל למשטרה ולגופים שלטוניים אחרים, כגורמים שיכולים להשפיע באופן משמעותי על אופן ההצבעה של המגזר בבחירות הקרובות. הרצח של מוחמד אבו־חדיר משועפאט והריגתו של הצעיר מכפר־כנא, חיר א־דין חמדאן, שנתפס בחברה הערבית כרצח נוסף, עוררו את השטח וחידדו את תחושת המשבר בציבור הערבי־ישראלי. המראות של צעירים בכפר־קאסם, בכפר־כנא, בירושלים וכמעט בכל הערים הערביות, מנופפים בדגלי פלסטין, מבטאים ניכור וחוסר הזדהות עם המדינה.
"יותר מ־80 אחוזים מהמגזר מגדירים את עצמם ערבים פלסטינים ולא ערבים ישראלים", אומרת העיתונאית נאהד דרבאס מחיפה, שמסקרת את החברה הערבית בישראל עבור כמה כלי תקשורת בעולם. "יש בהחלט שינוי בנושא הזהות בחברה הערבית. הנפנוף בדגל פלסטין הוא אמירה ברורה: דגל ישראל שייך לציונים בלבד ומי שמנפנף בדגל הפלסטיני הוא בעל זהות פלסטינית. אנחנו רואים תופעה גוברת של חיזוק הזהות הזו, בעיקר בקרב בני הנוער. חטיפתו ושרפתו של מוחמד אבו־חדיר, המלחמה בעזה, מותו של חיר חמדאן והאירועים במסגד אל־אקצה, גרמו לכוחם של הקיצוניים לעלות וחיזקו את התופעה.
"בהפגנות ובהפרות הסדר שהתקיימו בעקבות המקרים האלו, ראינו את הגיל של המשתתפים. היה אפשר להבחין בקלות שבעוד גילם של המפגינים נגד ישראל יורד, המודעות הפלסטינית הולכת ועולה". הפרשן אנטואן שלחאת, תושב עכו, סבור שמשבר הזהות הזה ישפיע על ההצבעה לכנסת הבאה. "אחוזי ההצבעה במגזר הערבי הולכים ויורדים מדי מערכת בחירות", הוא אומר. "המפלגות הערביות חייבות למצוא 'דיל זהב' ולא להתמודד בשלוש רשימות נפרדות. אם זה לא יקרה, יש אפשרות שבכנסת הבאה לא יהיה ייצוג ערבי בכלל או שיהיה זה ייצוג מינורי מאוד".
לדברי שלחאת, התנועה האסלאמית הצפונית ותנועת ‘בני הכפר‘ דוחפות להחרים את הבחירות. "אחוז ההצבעה הנמוך ידוע. אבל בניגוד לבחירות שהיו בעבר, שבהן בודדים לא הצביעו מתוך אדישות והיעדר מוטיבציה, הפעם יש מוטיבציה הפוכה ותנועות מסודרות שקוראות להחרים את הבחירות. בין הסיבות לכך הם החוקים האנטי־ערביים שעלו בכנסת, כמו חוק המשילות שהתקבל והעלה את אחוז החסימה כדי לפגוע במפלגות הערביות, חוק הלאום וחוקים נוספים".
שלחאת עצמו שוקל ברצינות להחרים את הבחירות. "ישנה תחושה שחברי הכנסת הערבים שנמצאים במליאה לא יכולים לעשות דבר כדי לעצור את הסחף הימני הקיצוני שמפלה את החברה הערבית", הוא אומר. "מהסיבה הזו ישנה קריאה להפסיק להיות עלה תאנה לממשלה קיצונית שמנפנפת בייצוג הפוליטי של חברי הכנסת הערבים בשם הדמוקרטיה, אבל במקביל מחוקקת חוקים אנטי־דמוקרטיים".
הוא לא חושב שהנציגות הערבית בכנסת הביאה הישגים גדולים לציבור בוחריה. "למרות ההשתתפות בכנסת אנחנו נעדרים מזכויות לאומיות. המגזר הערבי לא מוכר כמיעוט לאומי כמו בהרבה מדינות בעולם, ובגלל זה הוא לא ראוי לזכויות אמיתיות אלא רק לתוספות תקציביות פה ושם שנועדו להשתיק את הציבור. לדעתי, אם רוצים להחרים את הבחירות לכנסת צריך לחשוב על תוכנית חלופית. יש צורך לארגן את המוסדות של החברה הערבית ולקדם תוכנית ברוח מסמכי החזון שפורסמו ב־2006".
מסמכי החזון ששלחאת מדבר עליהם פורסמו על ידי ועדת המעקב של ערביי ישראל וועד ראשי הרשויות המקומיות הערביות. במסמכים האלו מובעת דרישה של המגזר הערבי לשוויון כלכלי־חברתי, ביטול יהדותה של המדינה והפיכתה לדמוקרטיה הסכמית. במסמכים, שמגדירים את ערביי ישראל כ"האזרחים הערבים הפלסטינים" ושהקמת המדינה מכונה בהם "נכבה", נכתב כי יש להגדיר את המגזר הערבי כמיעוט לאומי, שזכאי להגנה, חסות ותמיכה על פי האמנות וההסכמים הבינלאומיים. על פי המסמכים, מדינת ישראל צריכה לאמץ "מדיניות של העדפה מתקנת כדי שאפשר יהיה לפצות את האזרחים הערבים הפלסטינים בגין כל הנזקים שהוסבו להם עד כה ממדיניות ההעדפה האתנית כלפי היהודים".
"הממסד הישראלי התייחס למסמך הזה כאל קריאת תיגר נגד המדינה", אומר שלחאת. "לדעתי אפשר לנצל את המשבר הנוכחי כדי לבחון את המסמך הזה מחדש ולהוביל לשינוי אמיתי במגזר הערבי".
חוק המשילות מציב בפני המפלגות הערביות אתגר, בשל אחוז החסימה הגבוה שהוא דורש. מיד עם ההכרזה על פיזור הכנסת השבוע התכנסו חברי שלוש הסיעות לדון באפשרות של חיבור לרשימה אחת.
"הדבר הטוב לעשות הוא לאחד את השורות ברשימה אחת ולהביא ל־14 ואפילו 15 מנדטים למפלגה הערבית המאוחדת", אומר ח"כ ג'מאל זחאלקה מבל"ד. "הישג כזה יכול להפוך את החוק להעלאת אחוז החסימה לבומרנג נגד ליברמן. מי שחשב לתת מכה לסיעות הערביות ולהעלים אותם מהמפה הפוליטית, טועה. אנחנו יכולים לנצל את המומנטום הזה ולהביא מנדטים רבים יותר וייצוג גדול יותר למגזר הערבי".
זחאלקה משוכנע שהליכה משותפת תגביר את המוטיבציה להשתתף בבחירות. "אנחנו שומעים רבים שאומרים שאם נלך יחד הם יצביעו וידאגו לכך שמספר המצביעים במגזר יעלה. לא עשינו סקר בעניין, אבל ההערכה שלנו היא שאם נעשה קמפיין אגרסיבי שיקרא לבוחרים לבוא, האנשים יבואו. מפלגה ערבית מאוחדת תחזק אותנו, תרפא את הפילוגים בחברה הערבית ובעיקר תחליש את הימין".
זחאלקה הבהיר שבבל"ד כבר החליטו להצטרף לרשימה משותפת, והוא מקווה שאפשר יהיה לנתב את הכעס בציבור הערבי למנדטים. "אנחנו ערים לכעס של הציבור ולתחושת הניכור מהמדינה שמוציאה חוקים אנטי־דמוקרטיים. נכון שאנשים יביעו את הזעם שלהם אחרי מקרים כמו רצח אבו־חדיר. אנחנו רוצים להפוך את זה לכוח פוליטי".
מנגד, נאהד דרבאס סבורה שאחדות פוליטית בין המפלגות הערביות היא לא דבר פשוט כל־כך. "בכל מערכת בחירות יש ניסיון לאחד שורות, ועד כה הניסיונות לא צלחו בגלל ההבדלים בין המפלגות הערביות. תע"ל היא מפלגה חילונית לעומת התנועה האסלאמית הדתית, חד"ש היא מפלגה משותפת עם דב חנין כנציג יהודי ולא בטוח בכלל שהם ירצו להתאחד עם המפלגות הערביות ולאבד את הבוחרים היהודים שלהם. הפעם, בגלל אחוז החסימה המשתנה, הסיכוי לאיחוד כזה אפשרי יותר, אבל אני מעריכה שבסופו של דבר יהיו שתי רשימות, חד"ש וכל השאר".
בציבור הערבי נשמעות טענות נגד חברי הכנסת המייצגים אותו, בין היתר בנושא ההימנעות המסורתית מהצטרפות לקואליציה. הנוהג הזה מגביל את כוחם של הנציגים הערבים, והמגזר לא נהנה מתקציבים והטבות שמופנים למגזרים שיש להם ייצוג בממשלה.
ח"כ זחאלקה מבטל את הטענה הזאת, ומזכיר את העוצמה שיש לגוש חוסם. "ייצוג גדול של חברי כנסת ערבים באופוזיציה הוא לא עניין של מה בכך. זהו כוח בלתי מבוטל. הוספת שניים או שלושה מנדטים למפלגה הערבית תחליש את מחנה הימין ותוכל לייצר גוש חוסם אפקטיבי גם לממשלה בראשות נתניהו". אנטואן שלחאת טוען שהמפלגות הערביות אינן יושבות בקואליציה בגלל המפלגות היהודיות: "אין שום קואליציה שרוצה את המפלגות הערביות. המקרה היחיד היה בממשלת רבין כשהם היו באופוזיציה, אבל הוא בנה עליהם כמניה בטוחה למהלכים המדיניים שהתקבלו בממשלתו והשתמש בהם כדי לאשר את הסכם אוסלו.
"אני חושב שמאז המקרה הזה יש דה־לגיטימציה לכל המפלגות הפוליטיות הערביות. המפלגות האחרות לא רוצות אותן. מזה נובעת השאלה האם המדינה בכלל רוצה בנו. יש פה אבסורד מסוים: הסכמנו לקבל אזרחות ישראלית וקיבלנו את מדינת ישראל באקט שהוא לא פחות מפשרה היסטורית, ובתמורה המדינה לא רוצה אותנו ומקדמת שורה של חוקים שמוכיחים את זה".
אף שרבים צפו את המהלך של פירוק הממשלה והליכה לבחירות חדשות, ח"כ עפו אגבאריה מחד"ש מדבר על עיתוי מפתיע. בניגוד לכולם הוא בטוח שאחוז החסימה לא יהיה פקטור משמעותי מבחינת סיעת חד"ש, שקיבלה בכנסת האחרונה ארבעה מנדטים.
"רק עכשיו יצאנו מבחירות מוניציפליות בכמה רשויות, והעיתוי לא מתאים לנו. אבל אנחנו כמפלגה שמשתתפת בבחירות מאז קום המדינה מתורגלים בעניין. ההתראה קצרה, אבל אנחנו יכולים להיערך במהירות ולצלוח את הבחירות במצב טוב". בניגוד לחברו מבל"ד, אגבאריה לא ממהר לסגור דיל על מפלגה ערבית אחת שתרוץ לבחירות, ומקפיד להבדיל בין המפלגות הערביות למפלגתו שמוגדרת מעורבת - ערבית ויהודית.
"מדברים על אחדות, הייתה ישיבה בנושא הזה, אבל הדברים לא פשוטים ומחייבים חשיבה. נכון לעכשיו וגם לטעמי האישי, אנחנו חושבים ללכת בנפרד, להקים חזית רחבה של ערבים ויהודים מכל השכבות של האוכלוסייה ולהגדיל את כוחנו".
אגבאריה מתייחס לטענות שלפיהן נציגי המגזר הערבי לא עושים די למען המגזר ומתמקדים בסוגיה המדינית של הסכסוך הישראלי־פלסטיני. "הטענות האלו מקורן בדה־לגיטימציה שעושה ההנהגה בישראל למפלגות ולחברי הכנסת הערבים. האמת רחוקה מהטענות האלו. רוב מוחלט של הפעילות בכנסת עוסק בעניינים היומיומיים של האוכלוסייה, בעיקר בנושאים שמי שאמור לטפל בהם הוא הממשלה.
"חברי הכנסת הערבים מוצאים את עצמם מתעסקים בנושאים שמי שהיה אמור לטפל בהם הם משרדי הפנים, התשתיות והרווחה.
הוא מתריע מפני אפשרות של החרמת הבחירות ואומר שהדבר ישחק לידי הקיצונים. "הקולות שמדברים על החרמת הבחירות הם נקודת תורפה מסוכנת. המפלגה שלנו קוראת להיאבק בדברים המשותפים לערבים וליהודים, כמו למשל הגזרות הכלכליות שהן פועל יוצא של מדיניות הכיבוש. לכן אנחנו מנסים לשכנע ברחוב היהודי כמה שיותר אנשים שזאת הבעיה העיקרית. אם ניפטר מהכיבוש ניפטר מהגזרות הכלכליות.
"אנחנו רוצים לשנות את המציאות, רוצים להיות אזרחים שווי זכויות, להיות חלק מההווי האמיתי של המדינה שאנחנו חיים בה. אנחנו סבורים שסיום הכיבוש והקמת מדינה פלסטינית עצמאית לצד מדינת ישראל ישפרו את הביטחון ואת הביטחון הכלכלי. החרמת הבחירות היא לתת מתנה לליברמן שרוצה להוציא את הערבים מהקונצנזוס".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם