אז מה באמת הזכות שלנו על ארץ ישראל?
ההסתמכות על האינטרס הביטחוני בלבד או על סיסמת ה"אין פרטנר" לא יכולה לעבוד ללא הנימוק הבסיסי שארץ ישראל שייכת לעם ישראל
עוד כותרות ב-nrg:
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
- ברוב של 84 ח"כים הצביעה הכנסת בעד פיזורה
- לא מתייאש: הרב אמסלם ירוץ בבחירות לכנסת
בניגוד למה שנהוג לחשוב, הבסיס ללגיטימציה הבינלאומית להקמתה של מדינת ישראל אינו נשען על החלטת האומות המאוחדות מכ"ט בנובמבר שכלל לא התקבלה ע"י הערבים ועל כן אין לה תוקף, אלא על שרשרת החלטות בינלאומיות: הצהרת בלפור מ-1917, שבה הודיעה בריטניה על כוונתה להקים ליהודים בית לאומי בארץ ישראל, החלטת סן-רמו מ-1920 של המעצמות המנצחות במלה"ע הראשונה, והחלטת חבר הלאומים, קודמו של האו"ם, משנת 1922 להטיל על בריטניה את המנדט להקים מחדש בארץ ישראל את הבית הלאומי היהודי בהסתמך על הזכויות ההיסטוריות היהודיות על הארץ.
גבולות המנדט השתרעו על שני צידי הירדן, מגבול עיראק עד לים התיכון. כמה חודשים לאחר מכן קרעו האנגלים את עבר הירדן המזרחי, 75% מהשטח, והקימו את "האמירות העבר ירדנית". נשארנו עם ארץ ישראל המערבית, רבע מהשטח. ב-1945 הוקם האו"ם על חורבות חבר הלאומים, שעלה בעשן מלחה"ע השנייה. סעיף 80 של מגילת היסוד של האו"ם הינו חשוב ביותר. "שום דבר בפרק זה, או פרק זה עצמו, לא ישמש למסקנה שאפשר לשנות בשום צורה שהיא את הזכויות באופן כללי של אף מדינה או כל אוכלוסיה או תנאים של מסמכים רשמיים בינלאומיים קיימים".
כלומר הסעיף אוסר על האו"ם לשנות את המחויבות הקודמת. בכך יוצרת מגילת היסוד של האו"ם המשכיות של ההתחייבות הקודמות, ואף מבצרת אותן, בסעיף שנתפר במיוחד לטובת הבית הלאומי היהודי. יהודים נקראו להיות מעורבים בניסוח לשם המשך שמירה על האינטרסים היהודיים בחוק הבינלאומי. בין מנסחי הסעיף היה בן ציון נתניהו, אביו של ראש הממשלה. המשמעות של סעיף זה היא שאין לאו"ם סמכות לשנות את זכויות האוכלוסייה היהודית על ארץ ישראל כפי שהוחלט ע"י חבר הלאומים ב-1922.
גבולות 49 בסוף מלחמת השחרור הוגדרו
אל הוואקום הזה חדר הבלוף הפלשתיני, עם מומצא שמעולם לא היה, והוקם ככלי לדרוש את הארץ בשם עם קטן ומקופח, כביכול. זכותנו ותביעתנו על הארץ עומדת על שתי רגליים חזקות. הזכות התנכית ההיסטורית, והמצב החוקי הבינלאומי שהוסבר כאן. על שתי אלו מקפידות ממשלותינו כולן שלא להסתמך ולא לעשות בהן שימוש, למרות העובדה ששטח יהודה ושומרון, לב ליבה של ארץ התנ"ך, נותר באופן מופלא כשטח יחידי על כדור הארץ (פרט לאנטרקטיקה) שאין עליו ריבונות. מדינת ישראל אינה תובעת אותו לעצמה ומועלת בתפקידה, הן כנציגת העם היהודי והן כמחזיקה הנוכחית במנדט ההוא, שנועד להקים את הישות המדינית היהודית על כל שטח הארץ.
ההסתמכות על האינטרס הביטחוני בלבד או על סיסמת ה"אין פרטנר" לא יכולה לעבוד ללא הנימוק הבסיסי שארץ ישראל שייכת לעם ישראל, בדומה לנאשם שאומר בבית המשפט "אכן, גנבתי לו את הסוודר, אבל היה לי קר"...