אורי אריאל – אל תפצל שוב את הימין
עם ריח הבחירות נשמעים איומים מאנשי מפלגת תקומה כי יפרשו מהבית היהודי. האם מדובר בפילוג מהותי או שמא זו הפוליטיקה הישנה והרעה?
• כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו [אהבתי]
כל עוד המדינה לא מצויה בעיצומו של תהליך מדיני ושורר במרחביה שקט יחסי, הפטנט עובד. המפלגה זוכה לנתח יפה בבחירות לכנסת ולרוב מאכזבת. מה גם שהבוחר מגלה שהים הוא אותו ים, הערבים הם אותם ערבים והסכסוך עדיין כאן. וחוזר חלילה.
המפלגות הן לרוב מפלגות שמאל מרכז. בספר דברי הימים של הפוליטיקה הישראלית לא נרשם עד היום פוליטיקאי/ראש מפלגה מהימין האידיאולוגי שהניף דגל חלופי: דגל חברתי-כלכלי או דגל של דת ומדינה, והציג אותו קבל עם ועדה כסיבה להריץ לכנסת מפלגה עצמאית. עד שפרץ הוויכוח שמתנהל היום בין אורי אריאל לנפתלי בנט.
הוויכוח בין הבית היהודי לתקומה הוא ויכוח פוליטי על טהרתו. ויכוח על כיסאות. ההצעה של בנט: שריון ליו״ר תקומה (מקום שני ברשימה לכנסת), צירוף נציגי תקומה למוסדות הבית היהודי וקיצור פז״מ לחברי הסיעה המשותפת שנכנסו דרך תקומה כדי שיוכלו להתמודד בפריימריז. במילים פשוטות, תקומה תשתלב בבית היהודי.
מנגד עומדת הצעתו של אורי אריאל: לשמר את המצב הקיים שבו שליש מהמקומות יינתנו לאנשי תקומה (לאו דווקא לח״כים המכהנים). במילים פשוטות: אריאל דורש שריון.
לכאורה בנט חזק יותר. אלא שלא תמיד הצד החזק יוצא כשידו על העליונה כי הצד החלש יכול לאיים לשרוף את המועדון. כלומר לפרוש ולהתמודד בנפרד לכנסת.
האם התסריט של התמודדות נפרדת של תקומה הוא תסריט מעשי? לא בטוח. לא לחינם המפלגה רשומה גם היום ברשם המפלגות תחת השם איחוד לאומי. מאז הקמתה ב-1999 לא ניסתה תקומה את כוחה בבחירות אלא רצה בצירוף של כוחות נוספים.
במקרה ואורי אריאל יממש את האיום קיימים מספר תרחישים. הוא יכול לחזור ולהתמודד ברשימה מאוחדת עם מיכאל בן ארי, להכניס, במידה והמפלגה תעבור את אחוז החסימה, ארבעה חברי כנסת ולבלות את הקדנציה הבאה על ספסלי האופוזיציה. הוא יכול להתמודד לבד, לבזבז קולות ולהישאר בחוץ. האפשרות השלישית של התמודדות משותפת עם אלי ישי לא מצטיירת כתרחיש מעשי בשלב זה.
אך השאלה המרכזית היא מהו הדגל שתניף תקומה במידה ותחליט לפלג את הסיעה ולהתמודד לבד לכנסת. הדגל שתניף אינו הדגל המדיני. במישור המדיני אין הבדלים בין נפתלי בנט לאורי אריאל, בין ניסן סלומינסקי לרב אלי בן דהן, בין אבי וורצמן לזבולון כלפה. עובדה שאורי אריאל כשר השיכון לא ביקש לפלג את הסיעה המשותפת ולהפיל את ממשלת נתניהו נוכח ההקפאה השקטה ביו״ש. מתחילת הקדנציה לא נרשמו עימותים בין אורי אריאל לנפתלי בנט על רקע מדיני. כי אין הבדלים.
מהי הסיבה אם כן לשמירה על מסגרת מפלגתית נפרדת ומה העילה להתמודדות נפרדת לכנסת במידה ותקומה תחליט לרוץ?
העילה היא הבדלים בנושאי דת ומדינה. ליתר דיוק חילוקי דעות בשאלה מהו תפקידם ומשקלם של רבנים בהכרעות שמקבלת הנהגה פוליטית. המפד״ל על דורותיה דגלה
תקומה סבורה שרבנים שהם רבני המפלגה מוסמכים לקבל החלטות.
האם תהום פעורה בין שתי הגישות? האם מדובר בהבדל בהשקפה שמצדיק פילוג? המפד״ל לאורך כל הדרך התפלגה על רקע מדיני. מיצ״ד, מורשה, תקומה ומנגד מימ״ד, קמו בגלל חילוקי דעות בסוגיות מדיניות.
גם אם אזרחי המדינה הולכים לקלפי בתקופה של הפוגה בין מלחמות ומתקפות טרור למנהיג שנמנה עם הימין אין זכות - ואם יפלג את הסיעה יגלה שאין גם מנדט - ליזום פילוג תחת הדגל של דת ומדינה.
כל שכן כשאנו בעיצומה של אינתיפאדה שלישית, כשירושלים בוערת וכבישי יו״ש חוזרים והופכים לקו החזית, כשחלפו רק חודשים מספר מאז המלחמה האחרונה.
מה גם שההבדלים מדומים. ברשימה הנוכחית של הבית היהודי מככבים חברי כנסת שמייצגים נאמנה את הגישה שתקומה מבקשת לקדם. הוויכוח האמיתי הוא ויכוח על שמירת המסגרת ועל חלוקת הכיסאות.
נפתלי בנט. אל תיכנע לדרישות לקבע את חלוקתה המלאכותית של הסיעה למפלגות שהציבור בקושי מבחין בהבדלים ביניהן. זוהי פוליטיקה ישנה במיטבה. אל תיתן יד לפגיעה בצדק כשמספר מתמודדים יקבלו את מקומותיהם ברשימה על מגש של כסף והשאר יצטרכו לחטט את רגליהם בסניפים ולשכנע את המתפקדים.
אורי אריאל. אל תפלג את הימין.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם