עוקף בג"ץ: בית המשפט לא מאמין בדמוקרטיה
הצעת החוק שאושרה היום בוועדת השרים היא הליך דמוקרטי שמחזיר את השלטון לעם, שאיבד אמון במערכת המשפטית בישראל
עוד כותרות ב-nrg:
פרסום ראשון: רפא"ל פיתחה "כיפת ברזל" ימית
בגלל מחדלי החקירה: דורס האצניות זוכה מאשמה
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
אבל רגע לפני התלקחות המלחמה הגדולה, כדאי לשוב ולהזכיר מושכלות ראשונות. הרי מה בעצם טוענת פסקת ההתגברות? היא קובעת שאת החוק קובע העם על ידי נבחריו שנבחרו בבחירות דמוקרטיות, לא פקידים משפטיים או פרשנים מטעם עצמם ובטח שלא פובליציסטיים וכלי תקשורת שמייצגים אחוזים בודדים בחברה הישראלית.
תפקידה של מערכת המשפט בדמוקרטיה ברור: להכריע בסכסוכים על בסיס מערכת נורמטיבית וחוקית שאותה קבע העם דרך נציגיו בפרלמנט.
הפגנה נגד פליטים מאריתריאה
צילום: אמיר מאירי
יוזמת ההצעה, ח''כ איילת שקד
צילום: יוסי אלוני
אלא שהיוצרות בישראל התהפכו מזמן. מערכת המשפט עברה מפורמליזם של יישוב סכסוכים והגנה על זכויות האזרח, אל שיכרון גדלות של מיסוך ערכים מחדש ואכיפתם בכוח משפט. במובן הזה פסקת ההתגברות נועדה לחדש את אחד מעקרונות היסוד של הדמוקרטיה- הפרדת הרשויות, ולתחום קו גבול שקוף ובהיר בין הרשות המחוקקת לרשות השופטת.
היועץ המשפטי לממשלה, שהתנגד בחריפות לחוק, טען שהכנסתו לספר החוקים הישראלי תהווה פגיעה קשה ואנושה בזכויות האזרח, ותטול מבית המשפט את היכולת שלו להציל עשוק מיד עושקו. השאלה שאנחנו צריכים לשאול היא מה עומד בבסיס חזון הבלהות של ויינשטיין. התשובה היא מאוד פשוטה: חוסר אמון בציבור ובנבחריו. ויינשטיין בטוח שאם נחזיר לציבור את הכוח, התוצאה תהיה קואליציה של 61 חברי כנסת שמחליטה לתלות על עץ את 59 חברי הכנסת של האופוזיציה. הוא לא מאמין בערכים העמוקים של החברה הישראלית, בסולידריות שטבועה בה, בחמלה שיש בה.
מבחינתו, החברה הישראלית אינה מסוגלת להציל את עצמה מעצמה, והיא חייבת את עזרת השופטים היושבים במגדלי השן בכדי לעשות זאת. אלא שמי שבאמת מאמין בדמוקרטיה הישראלית יכול לראות כמה איזונים ובלמים וכמה רגישות מאפיינים את החקיקה בכנסת ישראל. בוועדות הכנסת יושבים "שבעה נקיים" על כל תג ופסיק לכל
בסופו של יום פסקת ההתגברות לא צמחה בוואקום. היא נוצרה מתוך חוסר האונים של נבחרי הציבור הישראלים שהבינו שההיסטוריה תובעת מהם להתמודד עם גלי ההסתננות המאיימים על עתידה של מדינת ישראל. המחוקקים עשו כל שביכולתם בכדי לגבש תשתית משפטית המאזנת בין זכויות המסתננים לבין האינטרסים הביטחוניים והמדיניים של ישראל, אך נתקלו בחומת הברזל האטומה של בית המשפט. טוב יעשו המשפטנים אם ינצלו את השעה הזו לחשבון נפש מעמיק, וישאלו את עצמם מה גרם לכנסת להגיע לרגע הזה מאשר לחפש את האשמה בחוץ.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם