הצד האפל של הנפט: השוטרת דון וייט נגד כולם
הנפט והגז שנמצאו בשמורה אינדיאנית בצפון דקוטה שבארה״ב גרמו לאובדן הביטחון האישי ברחובות. האזור מוצף עכשיו נפט, זרים משועממים, סמים ופשע שרק הולך וגובר. ואיפה הכסף? חפשו אותו ביאכטת הקזינו החדשה באגם
כל התכנים הכי מעניינים -בעמוד הפייסבוק שלנו
בין מדינות ארצות הברית, מדינה צפונית זו נמצאת היום במקום השני אחרי טקסס בהפקת נפט, והיא מושכת אליה אלפי עובדים מרחבי אמריקה. אבל לפריחה בשדות הנפט, הנפרשים לרוחב מערבה של צפון דקוטה, מונטנה וחלק מקנדה, יש גם צד אפל.
הגעתם של פועלים החיים ב"מחנות גברים", מרוויחים הרבה כסף ומקבלים הזדמנויות מעטות לבזבז אותו הולידה גל פשע – כולל רציחות, תקיפות, סחר בבני אדם ומעשי שוד. את כל אלה מתדלק שוק עצום של סמים, בעיקר הרואין ומֶתָאמפֶטמינים. יותר מכול הוכו שמורות האינדיאנים שבלב באקן.פורט־ברטהולד (Fort Berthold), צור מחצבתה של הסמלת וייט, נוסדה על גדותיו המוריקות של נהר המיזורי.
השמורה הזו, הקרויה על שם מצודה של צבא ארצות הברית, היא ביתם של שבטי מנדאן, הידאסטה ואריקארה, והיא מוכרת בשם “ארץ מה“א“, או “ברית שלושת השבטים“. לדברי דיאן ג‘ונסון, שופטת במה“א, מספר מקרי הפשע גדל בשנתיים האחרונות פי שלושה, ו־90 אחוז מהפשעים קשורים לסחר ושימוש בסמים. “בעיית הסמים שהביאה פריחת הנפט הורסת לנו את השמורה“.
בני שבט מַנדאן היו בעבר סוחרים וחקלאים. הם נתנו מחסה לצמד החוקרים המפורסם לואיס וקלארק, הראשונים שחצו את צפון אמריקה לרוחב, בשנים 1804–1806. כשלושים שנה אחר כך, מגפת אבעבועות כמעט הכחידה את השבט. במסגרת הסכם שנחתם ב־1851 נתנה ממשלת ארצות הברית לשלושת השבטים 48 מיליון דונם. אלא שבמשך השנים השטח הצטמצם, וכיום יש לשבטים פחות מארבעה מיליוני דונם.
ב־1947 בנתה ממשלת ארצות הברית את סכר גאריסון, ויצרה באופן מלאכותי את אגם סָקָקָווָאה, מאגר ששטחו יותר מ־740 קילומטר רבוע. האגם הציף את ארץ מה"א, ובכך חיסל חלק גדול מכלכלתו שהתבססה על חוות וגידול בהמות. רבים מבני השבטים נאלצו להעתיק את מגוריהם לאזורים גבוהים יותר. "כשהאדם הלבן אמר 'זו תהיה השמורה שלכם', הוא לא ידע שאדמת הזיבורית הזו מכילה מצבורי נפט וגז", אומר יו"ר מועצת מה"א, טֶקְס "חץ אדום" הוֹל, בסרטון שהפיקה אחת מחברות האנרגיה בשנה שעברה. "האזור הוגדר זיבורית כי יש פה רק בוץ וחמר. עשב לא צומח, סוסים לא אוכלים כאן, ופרות ובופאלו בקושי מצליחים לשבוע". והנה, תחת הזיבורית נמצאה עידית הנפט והגז.
הפריחה הזו יכולה, בפוטנציה, להכניס לשבטים מיליוני דולרים ולאפשר סלילת כבישים ובניית בתי ספר, בתי מגורים ומרפאות שהאוכלוסייה זקוקה להם מאוד. אך בינתיים מורגש בעיקר המס החברתי שההכנסה הזו יוצרת: הפשיעה המשתוללת. דון וייט וחבריה, השוטרים בני השבטים, נאבקים בו לצד שוטרים פדרליים. "אנחנו מתעסקים בדברים שלא ראינו מעולם", אומרת וייט אחרי שעזבה עוד תגרה שהחלה בעידוד האלכוהול והסמים. "אף אחד לא התכונן לזה". כוח השיטור של השבטים כולל רק עשרים איש. ולא זו אף זו, הוא מאבד עובדים הפונים לעבוד בשדות הנפט, שם המשכורות גבוהות יותר. לעתים, שני שוטרים מהשבט אמורים להחזיק במשמרת את השמורה כולה. באזור כולו יש רק מרכז אחד לגמילה מסמים ואלכוהול, שבכוחו לקלוט תשעה נגמלים בלבד. המרכז צריך לטפל במספר הגואה של המכורים להרואין ולמתאמפטמינים.
במהלך הקיץ האחרון הגדיר מטה הבית הלבן למלחמה בסמים את המתרחש בבאקן כ"איום משמעותי". "עד לפני כמה שנים, פורט־ברטהולד הייתה שמורה טיפוסית, המתמודדת עם הבעיות הכלכליות האופייניות לאדמות האינדיאנים", אומר טימותי פרדון, הפרקליט הפדרלי של דקוטה הצפונית, הממונה על תיקים הקשורים לפשעים אלימים בשמורה. "אבל עכשיו – בום. חביות הנפט משמעותן חביות של כסף. יותר כסף פלוס יותר אנשים שווה יותר פשע. לא משנה אם האנשים מבחוץ באו לכאן כדי לעבוד באסדות הקידוח והבינו שיותר קל למכור סמים, או שבאו מלכתחילה כדי לסחור בסמים; תכלס, הם מוכרים סמים – ובכמויות חסרות תקדים".
לפני שנתיים, בשעת צהריים סתווית, חדר פורץ לבית בניו־טאון, העיר הגדולה בשמורה, וירה למוות ברובה הציד שלו בסבתא ובשלושה מנכדיה. נכד רביעי, ילד בן 12, הסתתר מתחת גופת אחיו והעמיד פני מת, וכך ניצל. הפורץ התאבד שעות ספורות לאחר מכן, בעיירה סמוכה. לדברי שוטרים פדרליים, הוא היה מסטול מבליעת מתאמפטמינים.
באותו יום ממש, במקום אחר, השוטרת וייט הייתה במשמרת ועצרה נהג שהיה נגדו צו מעצר בתוקף. כאשר תפסה את ידית הדלת של מכוניתו עמוסת הסמים לחץ הנהג על הגז וגרר אותה איתו על הכביש עשרות מטרים. וייט ספגה זעזוע מוח ואושפזה. נראה היה שאלימות הסמים, המאפיינת את המטרופולינים הגדולים של ארצות הברית, הגיעה לכאן כסופת הוריקן.
הפרקליט פרדון ואנשי הבולשת הפדרלית חברו לווייט ולשוטרים אחרים מהשבטים, בניסיון להתחקות אחר מקור הסמים, והתמקדו ברשת הברחות גדולה בראשות שני אחים מקליפורניה, "האפי" ו"אוסקר" לופז.
בקיץ 2013 הגיש פרדון כתבי אישום נגד 22 איש, כולל האחים לופז וכמה מאנשי השבטים. אחד החשודים, מייקל סמית, היה מבוקש על סחר בסמים בקולורדו. הוא התבצר בבית בשמורה חמוש ברובה במשך יותר מ־12 שעות, עד שהמשטרה החליטה למוטט בעזרת דחפור אחד מקירות הבית. "לא משהו שקורה כל יום בניו־טאון", אומר המשנה לתובע, ריק וולק, שהיה מופקד על התיק. מאז אותו יום, במסגרת מבצע מתמשך, הוביל פרדון להרשעת יותר מארבעים איש בעברות סמים.
לצד קליפורניה מככבות כמקומות מוצא של הסמים גם הערים שיקגו ומיניאפוליס. חקירת פשעים בפורט־ברטהולד קשה במיוחד מפני שהשמורה מתפרסת על פני שישה מחוזות, ולכל מחוז שריף משלו. לדברי תושבים, היחסים בין השריפים לשבטים לא תמיד מלבבים.
עוד מקשה על החקירה המציאות המשפטית הסבוכה של השמורות האינדיאניות. אם גם החשוד וגם הקורבן אינדיאנים, שוטרי השבטים או שוטרים מהבולשת הפדרלית מבצעים את המעצר. אבל אם החשוד אינו מהשמורה, שוטרי השבטים יכולים רק לעכב אותו, ואז הם חייבים לבקש מהשריף המחוזי לעצרו. לפעמים עוברות שעות ארוכות עד שמגיע קצין לבצע את המעצר. במקרי רצח מסתבכים הנהלים עוד. "יש כרכים על גבי כרכים של ספרי חוק אינדיאניים על הנושאים האלה", אומר פרדון. ברצח של הסבתא והנכדים, למשל, כל הקורבנות היו לבנים, אבל המשטרה לא ידעה תחילה אם הפורץ היה לבן או אינדיאני – ולכן לא ברור היה מי ממונה על החקירה. הרוצח זוהה מאוחר יותר כצעיר אינדיאני בן 21.
בלוח המחוונים בניידת של סמלת וייט, שגדלה בפורט־ברטהולד ושירתה בצבא, מתנוססים נוצה של נשר וצילום של סבה, אלוף מרוצי רודיאו שגידל אותה בילדותה. התובע וולק אומר שווייט היא "העיניים והאוזניים של השמורה", שוטרת שיכולה לאתר כל אדם שתחפש. השליחות שהיא מציבה לעצמה, להציל את בני עמה מההרס שזורעים הסמים, נוסכת בה את תעצומות הנפש הדרושות כדי לעצור אנשים מהשבטים, ביניהם כאלה שהיא מכירה באופן אישי. "כשאני לובשת את המדים", היא אומרת, "אין לי לא משפחה ולא חברים".
בצאתה לסיור היא מציתה קצה של צמה ירוקה הקלועה מעלי צמח ארומטי, מסורת אזורית להרחקת רוחות רעות. היא אֵם לשלושה, וגם את צמת הקטורת הזו היא תוחבת בלוח המחוונים. שתגן עליה. יש לה גם אזיקים ורודים: חותם אישי המייצג לדבריה את "הכוח הנשי".
לילה אחד בשנה שעברה אזקה וייט באזיקים אלה קרובת משפחה שלה, ראשל בייקר, מורה בת 29 מפורט־ברטהולד שהתמכרה להרואין זמן קצר אחרי שהסם הגיע לבאקן."ישבתי במושב האחורי של הניידת שלה", סיפרה בייקר לא מזמן בראיון. "קיללתי אותה, אמרתי לה 'עופי ממני, את לא יודעת מה את עושה'. עיניי יצאו מחוריהן, הזעתי, השיער נדבק לי לפנים. היא הזיזה את השיער מהפנים שלי ואמרה לי 'ראשל, אני לא רוצה לראות אותך חיה בצורה כזו. את צריכה להבריא בשביל הילדים שלך'. ואז היא טרקה את הדלת של הניידת".
ראשל התוודעה לסם שנתיים קודם לכן, כשהחבר שלה דאז השיג הרואין מעובד באחת מאסדות הקידוח, שהביא את הסם מבוסטון. "בשמורה", אמרה בייקר, "אין דבר אחר להעביר איתו את הזמן. אין פה קולנוע. אין פה בריכה. אין כלום". עד מהרה התמכרה. היא נכנסה להיריון אבל המשיכה להזריק את הסם. בחורף שעבר, עובדים סוציאליים לקחו ממנה את הילדים, בת שלוש ובן שנה. "זו הייתה נקודת השפל של חיי", אמרה. היא ניסתה להתאבד. מבית החולים פונתה למרפאה לטיפול במחלות נפש, ומשם לבית הכלא. היא מספרת ששם, על המיטה מאחורי הסורגים, הרגישה לראשונה זה שנים מידה כלשהי של שלוות נפש. "הרגשתי שהסיוט שחייתי בו נגמר סוף סוף".
כששוחררה מהכלא נרשמה לתוכנית גמילה. היא נקייה כבר כמעט שמונה חודשים. היא מקבלת ייעוץ והולכת לשיעורי הורות. אם תמשיך להיות נקייה, תוחזר לה המשמורת על ילדיה. היא עוזרת להקים שתי קבוצות של 'מכורים אנונימיים' בפורט־ברטהולד; עד עתה לא הייתה קיימת בשמורה אפילו קבוצה אחת. אלא שבעוד כמה חודשים היא תישפט בבית דין פדרלי, ולדבריה השופטים עשויים לגזור עליה 56 חודשי מאסר. היא הודתה באשמה בסחר בהרואין אחרי שנתפסה במבצע שניהל פרדון. "זה כל כך עצוב, כי אני סוף סוף מצליחה להתחיל מחדש את החיים שלי", אמרה. "אבל אני בין אלה שהכניסו לפה את ההרואין. מכרתי את הסם לאנשים פה בשמורה. נתתי אותו לבני משפחה. אם אצטרך לשלם על כך את המחיר, אשלם".
וייט עונה לעוד קריאה מהמוקד. היא מחנה את הניידת ליד קזינו 'ארבעת הדובים', לבדוק דיווח על ילד שהושאר נעול במכונית כשאמו נכנסה לקזינו להמר. סמוך למלון הצמוד לקזינו חונות עוד ארבע ניידות. אלה לא ניידות של שוטרים שבאו בעקבות הקריאה על הילד. הן שייכות לשוטרים שהתגייסו לא מזמן ועדיין אין להם מגורים מסודרים. המחסור בבתים גרם לשוטרים לעבור עם משפחותיהם למלון של הקזינו, עד שייבנו להם בתים.
מפקד המשטרה של שלושת השבטים, צ'אד ג'ונסון, אומר שהוא צריך עוד חמישים שוטרים לפחות. "יש הרבה מתעניינים. הדבר הראשון שהם שואלים הוא אם יש לנו פתרונות דיור. שכרנו להם חדרים בקזינו, אבל לחלק מהם יש משפחות והם לא רוצים שהילדים יגורו במקום כזה".
השופטת דיאן ג'ונסון מציגה בעיה דומה בגיוס תובעים. "אנחנו לא מצליחים לשכנע אותם לבוא למדינת מה"א בגלל המחסור בדיור והידרדרות הביטחון האישי", היא אומרת. "מסוכן מאוד לגור כאן בימים אלה".
בשעה שפורט־ברטהולד זקוקה לעוד שוטרים, עוד דיור לשוטרים, עוד תובעים ושופטים ועוד מרפאות לטיפול בהתמכרויות, חלק מהתושבים טוענים שמנהיגי הקהילה ביצעו כמה רכישות מפוקפקות. כך למשל ממש מאחורי הקזינו, באגם, צפה יאכטה מבהיקה שהשבטים קנו בשנה שעברה כדי שתשמש קזינו צף. בקהילה נשמעו קולות הקוראים לפתוח בחקירה בדבר ההתנהלות העסקית של המנהיגים.
מוקדם יותר השנה החליטה המועצה העסקית של השבט בראשות "חץ אדום" הול ברוב קולות לשכור את שירותיו של תובע פדרלי בדימוס, לבחון את עסקיו הפרטיים של יו"ר תעשיות הנפט והגז, ולברר את יחסיו עם ג'יימס הנריקסון, אדם שנעצר על החזקת כלי נשק ולפני שבועיים הוגש נגדו כתב אישום על עברות נוספות: בין היתר, שכירת רוצח שכיר. באותו שבוע הפסיד הול במאבק להיבחרות מחדש לתפקידו. בהודעה שפרסם אחר כך הכחיש שהיו לו "קשרים מכל סוג שהוא עם הכנופיות" ואמר שהוא משתף פעולה עם החקירה. חבר נוסף במועצת השבט נעצר השנה על החזקת סמים.
השנה קיבלה הסמלת וייט, בוועידה שבטית בביסמארק שבדקוטה הצפונית, פרס על מסירותה למלחמה בסחר בסמים בפורט־ברטהולד. פרדון והתובע הכללי של ארצות הברית דאז, אריק הולדר, היו בקהל. וייט בלעה את דמעותיה כשעלתה במדרגות אל הבמה. את הפרס הקדישה לסבים ולסבתות שגידלו אותה. היא דיברה על השעות הארוכות שהיא מבלה הרחק משלושת ילדיה בגלל העבודה. "אני מקריבה כי זהו המקום היחיד שאני מוכנה לשרת בו כשוטרת", אמרה וקולה נסדק. "זה כל מה שנשאר לבני עמי. שרדנו בכל כך הרבה דברים בהיסטוריה. השימוש בסמים הוא רק עוד מגפה כמו האבעבועות. נעבור גם את זה, ואני רוצה להיות בחזית המאבק".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם