משטרה במנוסה: על הכניעה לפורעים הערבים

דומה שסיסמאות 'שלטון החוק' נעלמות כאשר מדובר בשמירת הסדר והבטחת בטחון אישי באזורים בהם ערבים מטילים אימה על יהודים

בעז שפירא | 17/9/2014 17:25 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
כאשר תופעה חוזרת על עצמה פעם אחר פעם, אנו מתרגלים אליה ומוצאים עצמנו משלימים עם דברים עימם אסור בשום פנים ואופן להשלים. כך ביחס לאלימות של ערבים בישראל כלפי יהודים וכלפי מוסדות המדינה: בשנים האחרונות וביתר שאת לאחרונה הפורעים הערבים מרימים ראש, תעוזתם גוברת והאלימות בה הם פועלים נגד יהודים באשר הם משנה סדרי עולם. חייהם של רבבות רבות של יהודים אינם בטוחים עוד, השחתת רכוש היא עניין של יום ביומו ושלווה במחוזותינו אין.

צאו ושאלו תושבים יהודים ברחבי הארץ כולה. בחיפה מאוימים יהודים המתקרבים לשכונות הערביות, בלוד שולטות הכנופיות הערביות ברחוב, ביפו יש שעות וימים בהם סכנה ליהודים לצאת לרחוב. ירושלים הייתה לסמל שלטון האלימות הערבית ברחובה של עיר. גן הפעמון, הגבעה הצרפתית, שייח ג'ראח, מעלה זיתים, פסגת זאב ועוד אזורים רבים היו לשטח הפקר. מעשי לינץ' והכאת יהודים מתרחשים כל יום, ידויי אבנים ופציעת יהודים היו לשגרה. שריפת תחנות דלק, בתי כנסיות, חנויות של יהודים מכוניות ורכוש אף הם היו לחלק מחיינו.

אפילו ירי באש חיה על כוחות הביטחון כבר אינו נדיר. כך מצאו עצמם תושבי פסגת זאב תחת אש לפני כמה ימים; רק אתמול התפרסם סרטון המראה פורעים ערבים יורים על עמדת מג"ב ותגובה אין.

באזורים רבים בארץ משוטטים חבורות של ערבים ומחכים ליהודי שייקלע לידם. עדיף בעלי חזות דתית, ילדות, וחסרי ישע. כל יהודי שיעז להסתובב לבד בסמוך לביתו במעלה זיתים הוא יעד, כך גם באזור שמעון הצדיק שלא לדבר על סילואן ובית חנינה.

תשומת לבכם מתבקשת - כל האמור מתרחש בתוככי ה"קו הירוק", בשכונות ה"תפר" או בציון היא ירושלים, בירת הנצח וסמל ריבונותנו לאורך הדורות. על הר הבית אינני רוצה להרחיב, כידוע שם שולטים הוואקף והחמאס בחסות עושי דברם ומשרתיהם-  משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים וממשלת ישראל שמאחוריהם.

עצוב ביותר לראות את משטרת ישראל הנסוגה מפני כל עימות, המפקירה יהודים לגורלם, המגבילה תנועת יהודים ומצרה צעדיהם, זאת תחת להתמודד עם האויב הערבי, להשיב מלחמה שערה ולהכות בו עד אשר ידע את מקומו ויחדל לפרוע בנו.

הביטוי "גיבור על
חלשים" "תפור" על משטרת ישראל של ימינו. כמה יהודים עולים להר הבית ומותקפים על ידי המון משולהב. תגובת המשטרה - סילוק היהודים, נעילת  ההר בפניהם והתעלמות מהפורעים והתוקפים, משל הוענקה להם חסינות. רכב ובו יהודים מותקף בדרכו להר הזיתים. אבנים מושלכות, גם בקבוקי תבערה, שמשות מתנפצות וסכנת החיים ממשית. והמשטרה? זו מבוששת להגיע למרות שהובהר למוקד שבחירום ובסכנת חיים מדובר. כאשר זו מגיעה לבסוף יחסה למותקפים הוא משהו שבין אדישות לעוינות. אכן, אין זה נדיר שהמותקפים נעצרים!

מעבר להתנהלות האיטית והלא יעילה נראה למתבונן כאילו המשטרה פועלת על פי הנחיות, אולי לא כתובות, על פיהן אין להכביד יד על הפורעים הערבים. כנגד היהודים יש גם תקיפות וגם הטלת מרות החוק ולעתים אף מעבר לכך. אזכיר רק את ההתנהלות מול יהודים: העדר תגי הזיהוי לשוטרים, שימוש בכוח רב, בגז מדמיע, בטיזרים חשמליים ובמעצרי שווא.

ואם אין הנחיות מגבוה כי אז בוודאי שמשפיעה לרעה רוח המפקד, השר לביטחון פנים במקרה זה. התבטאויות השר אהרונוביץ' כפי שנשמעו מעת לעת, בענייני ה"טרור היהודי"  (כתובות הגרפיטי וכיוצא בזה) והקצאת המשאבים הרבים לנושא שולי זה וכן רפיון בולט בטיפול בפורעים הערבים מקרינים על המשטרה כולה רוח נכאים, רוח של כניעה.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

עוד ב''דעות''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פייסבוק