פגיעה באזרחים: המשפט הבינלאומי דווקא איתנו
העובדה שאזרחינו מוגנים יחסית באמצעות 'כיפת ברזל'איננה גורעת כהוא זה מזכותנו לנהל את המערכה בעזה על פי דיני המלחמה הרגילים
הטיעון בנוי כך: מאחר וכיפת ברזל גורמת שלא יפגעו וימותו אזרחים שלנו, "זכותנו" לפגוע באזרחי עזה, מצטמצמת שכן בסופו של דבר אם ימותו אלפי "בלתי מעורבים" בעזה, ואילו אצלנו לא ימותו, הרי שהמידתיות, או הפרופורציה, לרעתנו.
הטיעון הנ"ל מחריד בבורות בגלומה בו ומזעזע בחוסר המוסריות השלובה בו. נגיע עוד מעט לבורות, אבל כדאי דווקא להתחיל באי-המוסריות, הנמצאת בשני צדי המשוואה. אמת יסודית אחת: בין אם האויב הרג אלפים מאזרחיך, ובין אם האויב מיקד את כל מאמציו בפגיעה בחייליך ולא פגע באזרח אחד, דיני המלחמה, ואם יורשה לי, גם המוסר, לא יצדיקו פגיעה מכוונת באדם שאינו מעורב בלחימה. אין כל מקום לספסרות הדמים הזו.
עקרון המידתיות שבדיני המלחמה אינו מדבר על מספר הרוגים שלך לעומת מספר הרוגים של האויב. עקרון המידתיות מדבר על היחס שבין חשיבותה של המטרה הצבאית הלגיטימית לבין הפגיעה באזרחים.
למשל - במלחמה, כל חייל, גם לא בעת קרב, הינו מטרה צבאית לגיטימית. אולם העובדה שטוראי עומד על גגו של בית מגורים הומה אדם ומעשן סיגריה, ככל הנראה לא תצדיק את הריסת הבית כולו, שכן יהיה מדובר בפגיעה לא מידתית. לעומת זאת, אם אותו חייל הינו מפקד רם דרג, שהריגתו עשויה להכריע את המערכה כולה, והבית שעליו הוא עומד מאוכלס בדלילות, ניתן יהיה להצדיק את מידתיות הפגיעה.
אין ולא צריכה להיות מידתיות בין הפגיעה באזרחי צד אחד לפגיעה באזרחי הצד השני. לא ניתן להצדיק מוסרית פגיעה בחפים מפשע, רק בשל כך שנפגעו אצלך חפים מפשע. עד כאן לעניין המוסר. מטרידה לא פחות הבורות המשפטית וההיסטורית שמאחורי העניין.
שימוש לרעה
במרבית המלחמות שהתנהלו בעשורים האחרונים, ושהיו מעורבות בהן אומות בנות תרבות, או "מערביות" אם תרצו, שכנו אזרחי המדינות הללו בשקט ובשלווה, וכלל לא היו מאוימים. עקרון המידתיות הידוע של דיני הלוחמה במשפט הבינלאומי, פעל כתקנו גם בזמן המלחמה בבלקן, בה אזרחי ארצות הברית, אנגליה ושאר הכוחות שהשתתפו בלחימה, שכנו לבטח בביתם, בלי אזעקות
טענות לפיהן העובדה שאזרחי ישראל המוגנים על ידי כיפת ברזל ועל כן אינם מתים בהמוניהם, מונעים פעולה צבאית בשל עיקרון המידתיות, במיוחד כשהן באות מ"מומחים" במשפט הבינלאומי, מראות שהשימוש במשפט הבינלאומי אינו נעשה בתום לב, או במטרה למנוע פגיעה בחיי אדם, אלא שהמשפט הבינלאומי משמש ככלי מלחמה שנועד לפגוע ביכולותיה הצבאיות והמדיניות של מדינת ישראל, ללא כל הצדקה.
שימוש לרעה במשפט הבינלאומי צריך להיות מוקע על ידי כל מי שחשובות לו הנורמות המוסריות העומדות בבסיסו. החפים מפשע, בישראל וברצועת עזה, סובלים ומועמדים בסכנה גדולה, דווקא בשל תפיסות מעוותות של משפט בינלאומי, שמונעות מצה"ל לפעול להפלת שלטון החמאס, לשחרור תושבי הרצועה משלטון הטרור, וחשוב מכל, להגנתה של מדינת ישראל ולהגנת אזרחיה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם