רצח הנער: כולנו נדרשים לחשבון נפש
הימין, שמסביבתו באו הרוצחים, חייב בחשבון נפש. וגם השמאל, שתומך פעם אחר פעם בשחרור רוצחים
חטיפה של נער מבית הוריו. רציחתו בין אם שרפו ובין אם לא. בין אם חי היה ובין אם מת. הרצח הזה הוא דבר נתעב. פגיעה אנושה באנושיות ובמוסר. מקומם. אמור להוציא משלוותו כל בר דעת ומצפון. כל מי שצלם אנוש מצוי בקרבו. זוועה. זוועת אלוהים. חטיפה ורצח של נער אחד, או שלושה. קשיש אחד, או נערה. או משפחה בדרך לביתה. גם אם זה בכביש אפרטהייד בואכה קולוניה גזלנית. רצח הוא רצח הוא רצח. לא מאבק לחופש. וגם אין כזה דבר לוחמי חופש שפוגעים בחפים מפשע. אלא טרוריסטים מתועבים.
ביום כזה כולנו נדרשים לחשבון נפש. הימין שמצוי פעמים רבות תחת מתקפה, צריך לעצור ולעשות חשבון נפש. האיש אחד יחטא ועל כל העדה תקצוף? כן. לא שכל אחד אחראי באופן ישיר, אבל כמו בסיפור העגלה הערופה לציבור שממנו הוא יצא, רצה או לא, שייך אותו או לא, יש מה לעשות חשבון נפש. על כל הקריצות עין וההבנה של קריאות ברבריות למעשה טרור. על כל פולחן ברוך גולדשטיין שצמח בשוליים והצדקתו בגלל הפיגועים שקדמו לאירוע. על כל ההסתכלות על פגיעה בערבים כמובנת, בגלל תירוץ כזה או אחר. את כל אלו צריך להוקיע מהשורש.
השמאל ביום כזה גם צריך לעשות חשבון נפש. עם אנשים כאלו, שיצאו אמנם מהצד השני, אתם מוכנים לדבר. יש חלקים גדולים אצלכם שגם מצדיקים אותם. אי אפשר לגנות בפה מלא אירוע כזה ובאותה נשימה לבקש להידבר עם החמאס. אי אפשר. אי אפשר לבקש מחוות ולשחרר רוצחים מתועבים כאלו כדי לחזק את אבו מאזן, שמקדש אותם כשאהידים ומשלם להם משכורת ואז להגיד על רוצח יהודי שיינמק בכלא. אלה וגם אלה רוצחים
וגם ההשוואה, שיותר מדי נוקטים בה, אינה מאוזנת ואינה צודקת. כי לעומת אירוע אחד וחריג שקורה פעם בכמה שנים, אצל בני דודנו הערבים קורים יותר מידי פעמים אירועים כאלו. בלא השוואה בכלל. אצלנו כולם מגנים ואצלם לא. אצלנו לא משלמים לטרוריסט נפשע כזה משכורת ואצלם כן. לכן כל הדיבורים על קיצונים משני הצדדים היא אמירה פוגעת ומעוותת. אצלנו זה חריג המוקצה מחמת מיאוס, ושם הוא קדוש הזוכה לקצבה נאה, יוקרה והוקרה, ועל מורשתו מחנכים את הדור הבא של המפגעים. משם, ברוך השם, אנחנו רחוקים שנות אור.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם