68 מנכ"לים בחברות ממשלתיות - כולם גברים
דוח המבקר העוסק בייצוג נשים בשירות הציבורי מציג מצב עגום: רק ב-6 מתוך 30 משרדי הממשלה מכהנת אישה בתפקיד מנכ"ל. המשטרה אחד הגופים הגבריים, עם רק 23% נשים. השופט שפירא: "הרגלים חברתיים שהשתרשו וניזונים מהסכמה כללית לא מודעת"
עוד בנושא:
>אין שוויון: נשים לומדות יותר, אך מרוויחות פחות
>הצעת חוק: למנות אישה למנכ"ל בית הדין הרבני
>סקר: רק אחת מכל חמש נשים רוצה להיות בוסית
למרות שבשנת 2011 שיעור הנשים בכלל השירות הציבורי עמד על כ-64 אחוזים, שיעורן בדרג הבכיר ביותר ירד בחצי ל-32-34 אחוז. בניכוי העובדים המשפטנים, שיעור העובדות הבכירות עומד על כ-13-11 אחוזים בלבד.
הממשלה הנוכחית מתגאה בכמות מנכ"ליות גדולה שמינתה, אך בסך הכול מדובר על שש נשים בלבד מתוך שלושים מנכ"לים. "באי מינוי נשים לכהן בתפקידי מנכ"לים של משרדי ממשלה טמון מסר ולפיו נשים אינן יכולות או ראויות לעמוד בראש משרד ממשלתי", מתריע המבקר שפירא. "מסר שגוי זה עלול לחלחל למשרד ולהנהלתו ולגרום, בין היתר, לאי מינויין של נשים לתפקידים בכירים אחרים".
בחברות הממשלתיות המצב לא מעודד בהרבה: ב-68 החברות הממשלתיות שבהן כיהנו מנכ"לים בדצמבר 2012 נרשמה הגמוניה גברית מוחלטת בתפקיד זה. בהנהלות התעשייה הצבאית והאווירית ההנהלה הינה על טהרת הגברים בלבד, וב"רפא"ל" נמצאה חברת הנהלה אחת לרפואה. הייצוג הנשי הנמוך צורם במיוחד בחברת הדיור הציבורי "עמידר", שבה לנשים יש רוב מבין העובדים, העומד על כ-59 אחוז, אך רק 8 אחוזים מחברי ההנהלה הינן נשים.
בגזרת יושבי ראש הדירקטוריונים ניתן לפחות למצוא עשר נשים מתוך 59 (17 אחוז), אך מבין 22 החברות המשמעותיות רק שתי יושבות ראש של דירקטוריונים היו נשים. המבקר הדגיש כי "אין מדובר באפליה מכוונת אלא בהרגלים חברתיים אשר נשתרשו והניזונים מקיומה של מעין הסכמה כללית לא מודעת, הרווחת גם בקרב הנשים עצמן וההופכת את האפליה למציאות חברתית נמשכת".
מהדוח עולה כי אחד הגופים הגבריים במדינה הוא משטרת ישראל. מתוך 27,500 שוטרים, רק 23 מתוכם הן נשים. כך למשל, אין שום אישה בין השוטרים הכפופים ישירות למפכ"ל (הדרג השני בארגון), בקרב שישים מפקדי התחנות בארץ יש רק אישה אחת ובין עשרת מפקדי היחידות המרכזיות אין ולו אישה אחת.
מפכ"ל המשטרה יוחנן דנינו טען בתגובה למבקר המדינה כי "הקידום נעשה בהתאם לכישורי המועמד ללא קשר למינו, וכי אין במשטרה כל חסם המקשה את קידומן של נשים לתפקידים בכירים". מצדו שפירא תוקף את דברי מפקד המשטרה וקובע כי "תמונת המצב הקשה במשטרה אינה מתיישבת עם טענתו של המפכ"ל.
המבקר שפירא מותח גם ביקורת על ממשלות ישראל לדורותיהן, שלדבריו לא פעלו ליישום חובת הייצוג ההולם: הממשלות לא גיבשו מדיניות לאומית ברורה ומוצהרת בנושא ולא קבעו יעדים לייצוג הולם של שני המינים בשירות המדינה. כך למשל, אפילו בוועדות האיתור - אחת הדרכים הקלות להגדיל את נוכחות הנשים בצמרת השירות הציבורי - לא נעשה מאמץ לתקן את התופעה.
על פי בדיקת המבקר, בשנים 2011-2009 פעלו ארבעים ועדות איתור, ו-909 בני אדם הגישו להן את מועמדותם, ובהם 211 נשים בלבד. על אף שוועדת איתור רשאית ליזום פנייה למועמדים פוטנציאליים שלא הגישו מועמדותם לתפקיד, בדרך כלל לא פנו הוועדות למועמדות פוטנציאליות כדי להגדיל את שיעור הנשים בקרב המועמדים.
בעולם האקדמיה מוצא המבקר "מבנה פירמידה קלאסי" - שפירא אינו מתייחס לפער בין הרוב הנשי של תלמידות התואר הראשון לקידום בדרגות הבכירות יותר והוא בחן רק את הייצוג בקרב בעלי התואר השלישי. בקרב בעלי התואר השלישי הצעירים (עד גיל 44) יש שוויון מלא, אך אם בוחנים את השכבה המבוגרת יותר (עד גיל 54), אשר מועמדת לתפקידים בכירים, יש 18,800 בעלי תואר שלישי, ובהם 10,600 גברים ו-8,100 נשים (56 מול 44 אחוזים).
אך מבין הפרופסורים מן המניין, הדרגה הגבוהה ביותר, רק 15 אחוז הן נשים. חלק משורשי הבעיה נעוצים בנוכחות הדלה של נשים בוועדות הבוחרות את חברי הסגל הקבועים ומתן תקציבי מחקר. המבקר מדגיש כי מיעוט הנשים "אינו עניין דורי בלבד - כלומר הוא אינו נובע ממיעוט האקדמאיות בעבר", ומוסיף כי "'תקרת הזכוכית' לא תוסר מעצמה בעקבות הגידול במספר הסטודנטיות, וכדי לצמצמה דרושה התערבות מכוונת".
גליה וולוך, יו"ר נעמת, אמרה בתגובה לדוח כינתה את נתוני הדוח "מזעזעים". היא ציינה כי ניתן לומר שהממצאים "זהים או כמעט זהים לאלה שפורסמו שנה שעברה ובשנה שקדמה לה". היא הוסיפה כי "ממצאי הדוח הלא מפתיעים מלמדים כי הלכה למעשה השירות הציבורי במדינת ישראל והעומדים בראשו, שרובם ככולם גברים, נכשלו ביישום עקרון השוויון המהותי בין המינים. כדי שנזכה לראות נתונים אחרים, מעודדים יותר, בשנה הבאה ובשנים שלאחר מכן, מדינת ישראל חייבת להציב את נושא השוויון בין המינים והתאמת עולם העבודה להורות ומשפחה, כיעד אסטרטגי מרכזי, כל עוד לא תעשה כן, אין לצפות לשינוי".
מהאוניברסיטה העברית נמסר בתגובה: "האוניברסיטה העברית מייחסת חשיבות עצומה לקידום חוקרות בין כתליה. לראייה האוניברסיטה מינתה יועצת מיוחדת לנשיא האוניברסיטה לענייני מגדר והוציאה לפועל בשנים האחרונות שורה של יוזמות שנועדו לסייע לנשים לפתח קריירה אקדמית.
"הוועדות האמונות על בחירת חברי סגל וקידומם מורכבות ממרצים ומרצות בדרגת פרופסור. נכון להיום, מספר הגברים בדרגת פרופסור גבוה ממספר הנשים בדרגה זו, דבר הבא לידי ביטוי בוועדות אלה.
מהמרכז הרפואי תל-אביב נמסר: "דוח מבקר המדינה, לפחות בכל הקשור למרכז הרפואי ת"א – רצוף שגיאות וטעויות מהותיות! 6 מתוך 13 חברי הנהלה של המרכז הרפואי ת"א הן נשים, שתים מהן סמנכ"ליות ואחת מנכ"ל תאגיד הבריאות! בית חולים הוא ארגון נשי (בגלל המרכיב הגדול של האחיות), אשר הופך יותר ויותר נשי עם הגידול בשיעור בוגרות רפואה (כיום 60%) ולכן בארבע הדרגות הגבוהות בביה"ח שלנו יש 149 עובדים ומהם 95 נשים!
"מתוך 168 מנהלי מחלקות, מכונים ויחידות בביה"ח שלנו 39 הם נשים. הציטוט המופיע בדוח נכון, אך הוצא ברשלנות מהקשרו! הוא נאמר בהקשר לתובענות הגדולה יותר של מקצוע הרפואה וההשקעה הנדרשת בו מעבר לשעות העבודה הרגילות".
ממשרד הביטחון נמסר: "בעשור האחרון מהוות הנשים כ- 54% מעובדי המשרד. משרד הביטחון, בהנחיית מנכ"ל משרד הביטחון וראש אגף משאבי אנוש, משקיע משאבים רבים בקידומן של נשים למשרות בכירות. מחצית מהנשים המשרתות במשרד הביטחון, התקדמו לדרגות גבוהות יותר בחמש השנים האחרונות, מספר הנשים המשמשות בתפקידי ראש חטיבה (מקביל לאלוף-משנה) זינק ב-25%, ובהנהלת המשרד מכהנות שתי נשים בתפקידי ראש אגף".
מחברת החשמל נמסר: "יו"ר הדירקטוריון מתווה קו מדיניות חד וברור לקידום נשים. הן במקצועות השטח והן בתפקידי ניהול. בהתאם למדיניות קידום נשים, מנכ"ל החברה קבע יעדים, גם ביחס למינויי נשים וחברי ההנהלה בכל הדרגים מקדמים מדיניות זו".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם