חשש: באקדמיה יעלו את סף הקבלה
ההכרזה של פירון על הפיכת תעודת הבגרות לכרטיס הכניסה לאוניברסיטאות נראית רחוקה מיישום. יו"ר ועד ראשי האוניברסיטאות: "הבשורה האמיתית היא דווקא בבחינות הבגרות"
בימים אלה יושבת על המדוכה ועדה משותפת למשרד החינוך ולאוניברסיטאות, ורק בעוד כמה חודשים יסיימו החברים בה לגבש את הקריטריונים שעל פיהם תתאפשר קבלה לאוניברסיטאות ללא מבחן פסיכומטרי. ככל הנראה, ההתמקדות תהיה במקצועות הליבה ובמיוחד באנגלית, מתמטיקה, שפת אם ומדעים. לכל פקולטה ייקבעו תנאי סף שונים, וייתכן כי רף הקבלה לפקולטות מקבילות ישתנה מאוניברסיטה אחת לאחרת.
עוד מסתמן כי בחוגים מסוימים כמו רפואה והנדסה לא יוכלו המועמדים להסתפק בבחינת הבגרות בלבד, גם אם זו תהיה מוצלחת במיוחד, ויידרשו לעמוד במבחני קבלה נוספים. גורמים במשרד החינוך הביעו לאחרונה חשש כי באוניברסיטאות לא יוותרו בקלות על הבחינה הפסיכומטרית, ולכן גם יקבעו תנאי סף בלתי סבירים. "החשש הוא שרק מתי מעט יזכו ליהנות מפירות הרפורמה החדשה", אומרים הגורמים.
גורם נוסף שעשוי לתרום לצינון ההתלהבות מהמתווה החדש נעוץ בעובדה כי הוא צפוי להיכנס לתוקף רק בעוד כמה שנים ויהיה רלוונטי רק עבור תלמידים שצפויים לעלות בשנה הבאה לכיתה י' ולצעירים מהם. ליובל חזן, תלמידת כיתה ט' בקריית אתא, יש סיבה לתקווה. "רק לפני כמה חודשים דיברתי עם ההורים שלי על נושא ההשקעה בלימודים בתיכון, ואז הייתי די שאננה", היא אומרת.
"אבל עכשיו, אחרי ששמעתי על הרפורמה החדשה, ברור לי שאשקיע הרבה יותר בלימודי התיכון. בכלל, אני חושבת שזה יעודד הרבה תלמידים ללמוד יותר ברצינות בשנות התיכון שלהם, כי הם יידעו שזה הזמן להשקיע כדי לפתוח דלתות להמשך. אני רואה איך עכשיו אחי עובד קשה לפני הפסיכומטרי, ואני מעדיפה לרכז את המאמצים שלי עכשיו ולא כשיהיה מאוחר מדי", הוסיפה חזן.
המבחן הפסיכומטרי הונהג לראשונה בראשית שנות ה-80 לאחר שהאוניברסיטאות הקימו את המרכז הארצי לבחינות ולהערכה, שאימץ את הבחינה הפסיכומטרית ככלי מיון קבוע של האוניברסיטאות. עם עליית הביקוש להשכלה גבוהה החליטו גם מוסדות אקדמיים אחרים, בהם מכללות אקדמיות ציבוריות, להוסיף לדרישות הקבלה ללימודים, מעבר לתעודת הבגרות, גם את הבחינה הפסיכומטרית.
במהלך השנים הצביעו גורמי מקצוע בתחום החינוך על חוסר הוגנות חברתית בבחינה והטילו ספק ביכולתה לנבא הצלחה בלימודים. הבחינה הפסיכומטרית הואשמה בהטיה נגד מיעוטים וקבוצות אוכלוסייה שונות, בהם נבחנים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך, נבחנים מהמגזר הערבי, עולים חדשים ויוצאי אתיופיה, בעלי לקויות למידה ובעלי מוגבלויות. כמו כן, נמתחה ביקורת על העלויות הגבוהות הכרוכות בקיום בחינה זו.
"ברור לי שלא אצליח במבחן הזה כי הוא לא מתאים למנטליות ולתרבות הערבית, ולכן אני מתכנן לצאת ללמוד בווינה", אומר סעיד כתאני, תלמיד כיתה י"ב בתיכון באקה אל-גרבייה. כתאני מתכנן ללמוד הנדסת אלקטרוניקה, אך אין בכוונתו אפילו לנסות לגשת למבחן הפסיכומטרי. לדבריו, אם אכן תתאפשר קבלה לאקדמיה עם תעודת בגרות בלבד, שיעור הסטודנטים הערבים במוסדות להשכלה גבוהה בישראל יגדל, שכן תיפתח בפניהם האפשרות ללמוד בארץ ללא צורך בפסיכומטרי.
בראשית הדרך התנגדו האוניברסיטאות להישענות על תעודת הבגרות בלבד, זאת בטענה כי היא אינה מכינה כראוי את התלמידים להשתלבות בעולם האקדמי, ולפיכך גם לא יכולה לשמש ככלי ניבוי להצלחתם. טענה נוספת שעלתה התייחסה לעובדה כי אין כיום כלי כיול שבאמצעותו ניתן לוודא כי רמת הבגרויות נשארת אחידה לאורך השנים. כמו כן, תופעת ההעתקות בבחינות הבגרות תרמה אף היא להיחלשות מעמדן בעולם האקדמי.
כדי לתת מענה לבעיה הראשונה ישתנה מערך הלמידה במוסדות החינוך. אם עד היום הושם דגש רב יותר על שינון ולמידה של חומר רב בעל-פה, הרי שמעתה יושם דגש על העמקה בחומר ורכישת כלים ללמידה עצמאית. מטרה זאת ניתן יהיה להשיג באמצעות דרכי הערכה חלופיות שייכנסו באופן נרחב למוסדות החינוך כבר בשנה הקרובה כחלק מציוני הבגרות, ובהן כתיבת עבודות חקר, כתיבת תוכניות והצגתן באמצעים שונים ומטלות ביצוע קבוצתיות.
על מנת לפתור את חוסר האחידות בבגרויות נבחנת האפשרות להעביר את הניצוח על מערך בחינות הבגרות (שעד היום בוצע על ידי מכון סולד) לידיה של הרשות הארצית למדידה ולהערכה (ראמ"ה) - הגוף המקצועי של מערכת החינוך בתחומי ההערכה והמדידה. בין היתר, אמונה כיום ראמ"ה על מבחני המיצ"ב, הערכת עובדי הוראה וניהול ופרסום מחקרים בינלאומיים בתחום החינוך.
לצורך הגברת הפיקוח על טוהר הבחינות נשקלת האפשרות לקיים את בחינות הבגרות מחוץ למוסדות הלימוד, בקבוצות גדולות ותוך פיקוח מוקפד ואובייקטיבי על הנבחנים. "כבר היום מאות ואלפי תלמידים בארץ מתקבלים לחוגים מסויימים באוניברסיטאות גם בלי פסיכומטרי", אומר יו"ר ועד ראשי האוניברסיטאות, נשיא האוניברסיטה העברית פרופ' מנחם בן-ששון. "הבשורה האמיתית של המהלך הזה היא דווקא בבחינות הבגרות ובחיזוק בית הספר. האיכות של ההוראה בתיכון אמורה להשתנות כך שנוכל ליהנות מתלמידים מסוג אחר.
"כמו כן, בחינות הבגרות יהיו אמינות יותר. ככל שנצליח בעבודת ההכנה, תלמידים רבים יוכלו להיכנס באמצעות תעודת הבגרות". כשהוא מתבקש לייעץ לתלמידי כיתה ט' כיצד עליהם לפעול כדי לבוא בשערי האקדמיה ללא הזדקקות לבחינה הפסיכומטרית, הוא משיב: "שילמדו ברצינות, שיכתבו עבודות, שישימו לב למקצועות הליבה ולא ילכו לאופנות משתנות של מקצועות שוליים. התקוות שלנו לגבי התלמידים הללו ככותבי עבודות, כעושי עבודות חקר, כלומדים פחות מקצועות וכמשקיעים יותר תשומת לב בלימוד ובהבנה, הן שכך בתי הספר ייצאו מחוזקים כבר בשנה הבאה".
כבר לפני כעשור נעשה ניסיון לבטל את החיוב בפסיכומטרי, ותחתיו להנהיג את שיטת המצרף שמהווה ממוצע ציוני הבגרות באנגלית, מתמטיקה, שפת אם או היסטוריה. באותה שנה, באופן מתמיה, באחד מבתי הספר לרפואה נשרו כמחצית מהתלמידים בסוף שנת הלימודים הראשונה. שנה בלבד לאחר שהחלו ביישומה בוטלה שיטת המצרף, והבחינה הפסיכומטרית שבה אל מרכז הבמה.
"אז (בתקופת המצרף, ר"ו) לא זכינו לסיוע ממשרד החינוך ולא קיבלנו את הגישה הסבירה למאגרי הידע שלו", מסביר פרופ' בן-ששון. "ההבדל כיום הוא ברמת האמון ההדדי שיש בין המוסדות לבין משרד החינוך. כאן המהלך התחיל בשיתוף פעולה, ואני מניח שהוא ימשיך בשיתוף פעולה".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם