המהפכה של פירון: חובת הפסיכומטרי תבוטל
שר החינוך צפוי להכריז על הרפורמה בבגרויות ובפסיכומטרי לפיה ניתן יהיה להתקבל ללימודים באקדמיה על סמך תעודת בגרות בלבד
בראשית הדרך התנגדו האוניברסיטאות להישענות על תעודת הבגרות בלבד, זאת בטענה כי הרמה אליה מגיעים תלמידי ישראל בתום שנות התיכון, אינה מספיקה על מנת להשתלב באקדמיה, כמו- כן, תופעת ההעתקות הקיימת בבחינות הבגרות- תרמה אף היא להיחלשות מעמדן בעולם האקדמי.
על מנת לתת מענה לבעיות שהתעוררו, לראשונה גם האוניברסיטאות צפויות לקחת חלק בכתיבת בחינות הבגרות, ומערך הפיקוח על הבחינות- לשם שמירה על טוהרן- יוגבר. אחת האפשרויות הנשקלות לשם הגברת הפיקוח היא כי הבחינות במקצועות שיבחרו- יתקיימו מחוץ למוסדות החינוך, בקבוצות גדולות, ויפקח עליהן בוחן אובייקטיבי.
יש לציין כי כבר כיום, בתקנותיו של חוק ההשכלה הגבוהה כתוב במפורש כי קבלה למוסד אקדמי תיעשה על בסיס בחינת בגרות ישראלית או שוות ערך, ולפיכך, העובדה כי עד היום בחלק גדול מן המוסדות נדרשה ההיבחנות בבחינה הפסיכומטרית- נבעה כדרישה עצמאית של האוניברסיטאות ולא כהנחיה של המועצה להשכלה גבוהה.
יש לזכור כי למרות השתרשותה של הבחינה הפסיכומטרית בקרב המוסדות להשכלה גבוהה, מדובר בבחינה שאמנם מוכרת על ידי המל"ג אך לא עברה כל תהליך של מכרז מסודר. על כך הגישו כבר לפני מספר חודשים ראשי המכללות הציבוריות חוות דעת משפטית ולפיה החיוב בבחינה הפסיכומטרית אינו חוקי. חוות דעת זו הוגשה אף לשר החינוך.
בנוסף, במסגרת הרפורמה החדשה, יבוטלו מבחני הבגרות בכיתה י', והן יחולו רק בכיתות י"א ו-י"ב. בתוך כך, ההכוונה לצמצם את מספר המקצועות בהם ייבחנו תלמידי ישראל- לא תצא אל הפועל בשלב זה אך מספר השאלונים יצומצם. כך למשל, תלמיד הניגש לבגרות בהיקף של חמש יחידות לימוד במתמטיקה, נדרש כיום להיבחן בשלושה שאלונים נפרדים, על פי המתווה החדש, הבחינה תיעשה במועד אחד ועם שאלון אחד בלבד. דבר זה צפוי להפחית את העלויות של בחינות הבגרות. גם האפשרות לגשת לבחינה במועד ב' תצומצם והיא תתאפשר רק למי שנכשל במועד א', ולא לכל מי שמעוניין לשפר ציון- כפי שקורה כיום.
מהלך נוסף אותו מוביל פירון הוא מתן מקום רחב יותר לעבודות החקר ולעבודות הקבוצתיות, זאת מתוך מטרה לעודד תהליכים של למידה משמעותית והעמקה בחומר הנלמד.
פרופ' ענת זוהר מהחוג לחינוך באוניברסיטה העברית אשר שימשה בעבר בתפקיד יו"ר המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך הגיבה לתכנית החדשה: "המגמה לצמצום בחינות בכלל, ובחינות הבגרות והבחינה הפסיכומטרית בפרט, היא מגמה מבורכת. מטרת הלימוד בבתי הספר הינה להרחיב את הדעת, להבנות ידע ולפתח אנשים סקרנים שיודעים לשאול שאלות. בנוסף לכך, יש לפתח אנשים שיש להם את הכלים לדעת איך לחפש את התשובות לשאלות ששאלו, ולדעת איך להשתמש בידע הזה ובמיומנויות שלמדו אחר כך בחיים. זו המטרה האמיתית של ההשכלה, ולא המרדף אחר ציונים".
לעומת זאת, ד"ר צבי צמרת, ששימש אף הוא בתפקיד, הביע חשש ממצב של קבלת תלמידים לאקדמיה במרמה: "צריך לדעת שאם מתקבלים על פי ציוני הבגרות וציוני בתי הספר, יש שם הטעיה גדולה, ובעבר היתה רמייה גדולה בציוני בתי הספר. נראה לי שלמדעי הרוח והחברה אפשר לקבל תלמידים באופן זה ולכל היותר בסוף השנה מי שלא יתאים יעזוב, אך בלימודי הרפואה וההנדסה זה בעייתי".
כדוגמא לכך הוא מביא מקרה שהתרחש באחת השנים בהן התאפשרה קבלה ללא הבחינה הפסיכומטרית "באותה שנה, באחד מבתי הספר לרפואה 50% מהתלמידים עזבו בסוף שנת הלימודים הראשונה". יחד עם זאת הוא אומר כי "היתרון במהלך זה טמון בכך שכל מי שירצה להיכנס בשערי האקדמיה יכול לעשות זאת, ויש לכך חשיבות גדולה. בכלל, לעניות דעתי צריך לפתוח יותר את ההשכלה הגבוהה, והגיע הזמן לתואר ראשון במכללות ובאוניברסיטאות- חינם".
יו"ר ועד ראשי המכללות האקדמיות הציבוריות, פרופ' יונה חן, אמר בתגובה לרפורמה כי כל מהלך לחיזוק מעמדה של תעודת הבגרות הוא הכרחי ומבורך. אך, הוא ציין כי הם דורשים שיינתן, למכללות האקדמיות הציבוריות, "החופש האקדמי לקבוע אם לעשות שימוש במבחן הפסיכומטרי כתנאי לקבלה או לחילופין לבחור בחלופה אחרת".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם