מספיק לכבס מילים
הגיע הזמן שנפסיק לכנות בשם "פעילי שמאל", ישראלים שמלבים שנאה כלפי המדינה. הם מתחבאים מאחורי המונח, למרות שאיבדו זהות

פעילי שמאל מפגינים, חלק איבדו את זהותם צילום ארכיון: פלאש 90
הייתי חוזרת על חלק מהתיאורים אבל מתהפכת לי הבטן רק מלהקליד אותם. הכותרת השנייה סיפרה על "פעילי שמאל," וביניהם גם כמה ישראלים, שהתפרצו להופעה של הגבעתרון בברלין במסגרת ערב התרמה של קק"ל. את קק"ל, אגב, הם כינו "אחד הכלים של משטר האפרטהייד הציוני לדיכוי בפלסטין." האמת היא שגם מהתיאור מלא השטנה הזה, לי אישית מתהפכת הבטן לא פחות.
מה הקשר, תשאלו? אז זהו, שהקשר הוא המונח המכובס שאנחנו משום מה מתעקשים להשתמש בו, שנקרא "פעילי שמאל," ומאחוריו מתחבאים גם לא מעט אנשים שאיבדו לחלוטין את זהותם. האם "פעילות השמאל" הקיצונית מהסוג הזה אכן מגנה על זכויות אדם בעולם? האם, במקרה, היא מקדמת שלום? התשובה הנכונה והמצערת על שתי השאלות הללו היא: לא - בדיוק להפך. בגלל הדגש המוגזם ומלא השנאה כלפי ישראל, הפעילות הבוטה והמוגזמת הזו גורמת לכך שהעוולות האיומות באמת בעולם אינן זוכות למספיק תשומת לב.
בנוסף, הדמוניזציה הגוברת של ישראל גורמת למנהיגי הפלסטינים לחשוב שביכולתם לנצל את המצב כדי לשפר את מעמדם, ולכן הם מתקבעים עוד יותר בדרישה לתנאים מוקדמים לפני כל משא ומתן. כך שהפעילות הזו, אם היא עושה משהו, בעצם רק מרחיקה את הסיכוי לאיזשהו הסכם.
"פעילי השמאל" הללו נלחמים את המלחמה שהתאימה לאתמול, במציאות החדשה לגמרי שקיימת היום. והיום, האנטישמיות בעולם תפסה זווית חדשה: היא פוליטיקליקורקט. לא מעטים משתמשים בסכסוך עם הפלסטינים כתירוץ לגיטימי לכך שהם שונאים יהודים.
אז איך אפשר להבדיל בין אדם שהוא סתם פרו-פלסטיני לבין שונא ישראל? פשוט מאוד. אפשר לשאול את מי, למה ועד כמה הוא שונא. הרי "פעילי השמאל" הם בעד זכויות אדם - אבל עד כמה באמת מטרידות אותם עוולות והפרות זכויות אדם בעולם? האם הם מפגינים לטובת אזרחי סוריה שרבבות מהם כבר נרצחו, ומאות אלפים מהם ברחו? האם הם יוצאים נגד רוצחי הנשים למען "כבוד המשפחה" באפגניסטן? האם המלחמות העקובות מדם באפריקה מטרידות אותם? או שהם מתרתחים
רק כשהם שומעים שזכויותיו של מישהו הופרו על ידי ישראלים?
קל לדעת מתי נחצה הגבול בין דעה לגיטימית למען מדינה פלסטינית, לבין אנטישמיות לשמה. וצר לי, אבל ישראלים שמלבים פעילות אנטישמית הם כבר לא באמת ישראלים. מרוב שהם כותשים את ישראל על כל חריגה מהסטנדרטים הגבוהים כל כך שהם מצפים להם ממנה, הם מפסיקים לראות למה באמת גורמים מעשיהם.
את המעונים והנרצחים האמיתיים - הם מפקירים. הם מעדיפים להעלים עין מברבריות החמאס כדי להתמקד בביקורת מלאת שנאה לישראל, כך שמה שמעניין אותם אינן זכויות האדם, אלא רק דבר אחד: לשנוא את ישראל. האם זה צירוף מקרים שהם משתמשים במילה "ציוני" ככינוי גנאי ממש כמו שאחרים משתמשים בשמו של אחמדינג'אד באותו אופן?