פרשנות: זה לא התקציב, זו לא איראן, זה אהוד אולמרט
אל תשימו לב לספינים. מי שמריץ את נתניהו לקלפיות במהירות כמעט היסטרית זה ראש הממשלה לשעבר. ביבי יודע שהוא היחיד שיכול לתת לו פייט אמיתי, בגובה העיניים, ולכן הוא פועל לגנוב קדנציה נוספת ולתפוס את היריבים לא מוכנים לפני שיהיה מאוחר
המהלך שלו אתמול היה, לפיכך, מהלך פוליטי נכון. הוא היה צריך לקרות קודם, אם לא היה נכנס לרומן העיוועים המופרך עם מופז וקדימה הוא יכול היה להיות היום כבר חודש אחרי הבחירות, בעיצומו של המו"מ הקואליציוני. אבל הוא לא. אז מה שנותר זה למזער נזקים ולחתוך עכשיו.
הכדור במגרש של אולמרט. יש עוד שלושה שחקני מפתח לידו: ציפי לבני, שלי יחימוביץ' וגבי אשכנזי. אם לבני תסכים לרוץ כמספר 2 של אולמרט, יש משחק. אם לבני תסכים לרוץ כמספר 2 של יחימוביץ', יש משחק. היא גם משתעשעת ברעיון לרוץ לבדה (במפלגת חיים רמון), אבל במקרה כזה ההיתכנות להחלפת נתניהו נחלשת. במקרה כזה יהיו במרכז שמאל שלושה גושים לא גדולים (ם הובלה ליחימוביץ') ונתניהו ירכיב את הממשלה הבאה. אולמרט ולבני ביחד, בקדימה או מחוצה לה, זה כבר משחק אחר.
תארו לעצמכם שגבי אשכנזי בא איתם ומוכרז כשר הביטחון הבא. איך שר ביטחון? פשוט מאוד: הקואליציה שתקום אחרי הבחירות מתחייבת לבטל, דבר ראשון, את חוק הצינון הפשיסטי. אולמרט, לבני ואשכנזי זה שילוב שנותן תשובה לליכוד כמעט בכל פרמטר. זה ההרכב היחיד שמולו לא יוכל נתניהו לנופף בגרעין האיראני, כי כשהוא יעשה את זה, ינופף אולמרט מולו בגרעין הסורי. ההבדל בין הגרעינים, הסורי והאיראני, הוא שאת הסורי אולמרט השמיד בשקט, ואת האיראני נתניהו לא מצליח לבלום ברעש.
יחימוביץ'? גם לה יש קייס מעניין. יש לה סקרים שמצביעים על בסביבות 30 מנדטים אם לבני מצטרפת אליה כמספר 2. נכון, צריך דמיון עשיר ופורה כדי לראות את זה קורה, אבל במקומותינו קרו כבר דברים מופרכים יותר. התשלובת הנשית של יחימוביץ' וליבני תזדקק לחיזוק בטחוניסטי, מישהו כמו עמוס ידלין אולי (בנו של אהרן ידלין, מאבני היסוד של מפלגת העבודה), ואולי גם אשכנזי.
בכלל, את השם של אשכנזי אפשר למצוא בכל מקום כמעט. עכשיו, כשכבר ברור שהנסיון של אהוד ברק לחסל אותו נכשל, למרות צבא הסייענים בתקשורת ומלחכי הפנכה במשרד הביטחון, ברור שאשכנזי הוא נכס אלקטורלי נחשק. אתמול, אגב, הוא ירד להגיד שלום לאולמרט (משרדי השניים סמוכים מאוד בתל אביב), וזו לא היתה הפעם הראשונה שהם מדברים. הקשר ביניהם אמיץ ופורה. אבל את ההגדרה הזו אפשר להצמיד היום כמעט לכל צמד, בדיוני ככל שיהיה, במערכת הפוליטית. כולם מדברים עם כולם, לוחצים על כולם, מגששים
סוף השבוע הזה יהיה מכריע. ייערכו בו סקרים. הגלויים, אלה שהציבור יראה, והסמויים, אלה שבעלי המקצוע האמיתיים יערכו ובהם יבוצעו המבדקים השונים. הלחץ על אולמרט כבד. 27 פליטי קדימה רואים בו מושיע פוטנציאלי. לא ברור מה תהיה עמדתו של מופז, האיש הבודד בכנסת, אדם טוב ורב זכויות שרמס את אמינות עצמו והפך ללא רלוונטי. עוד פחות ברור מה יקרה יום אחרי הבחירות עם ליברמן, שרחוק מלהמצא בכיס של נתניהו, ועם אריה דרעי (שמרבה לבקר במשרד החוץ, ולא כדי לקושש לעצמו תפקיד דיפלומטי), שגם הוא לא נמנה על אוהבי נתניהו.
המפה הפוליטית רוחשת ובוטשת, היבשות נודדות, הקוביות עוד לא גמרו להסתובב והפיונים עוד לא הסתדרו על לוח השחמט. המשחק הזה יכול להיות מרתק וצמוד בהרבה מכפי שחשבנו, אבל כדי שזה יקרה כמה אנשים צריכים לקבל כמה החלטות קשות. אהוד אולמרט, ציפי ליבני, ואולי גבי אשכנזי גם. בקיצור, הולך להיות כאן חורף חם.
אקו"ם