סופו של סמל הערבה: עצי השיטה נעלמים מהנוף
החוקרים מודאגים: הכחדתו של העץ הנחשב קריטי למערכת האקולוגית פוגעת אנושות גם בחיות הניזונות ממנו, כמו צבאים ויעלים
◄בואו להיות חברים של nrg ירוק גם בפייסבוק
המחקר מאשר מדעית כי מדובר בתופעה מטרידה שעל פי ההערכה מתרחשת בעקבות השינויים האקלימיים התוקפים בצורה קיצונית את הערבה הדרומית. "עץ השיטה הוא מין מפתח שעליו נשענים לצורך מזון ומים הרבה מאוד בעלי חיים", מסביר ד"ר בני שלמון, אקולוג רשות הטבע והגנים במחוז אילת. "אם ימותו כל עצי השיטה, אז יחד איתם ימותו צבאים, ראמים, יעלים, שפנים, חרקים ועוד".
בעלים של עץ השיטה יש יותר מעשרה אחוזים חלבון . הם עצים מזינים ויש בהם גם הרבה מאוד מים ומכאן חשיבותם הרבה.
◄הצמח הקוצני שהפך לאוצר בסכנת הכחדה
◄העץ שכמעט ונעלם מהארץ: פיקוס בת-שקמה
◄הישרדות - גרסת הצמחים: התוכנית להצלת הצומח
ד"ר חנן גינת שערך את המחקר מסביר כי "התייבשותו של העץ קשורה מטבע הדברים לירידה הדרסטית בכמות המשקעים באזור". החל מאמצע שנות התשעים חלה ירידה משמעותית בבממטרים היורדים בערבה שעיקרה מורגשת בערבה הדרומית ובאילת, שם ירד ממוצע הגשם השנתי בלמעלה מ- 50% ביחס לשנות ה-70, ה-80 והמחצית הראשונה של שנות
ד"ר שלמון, שהיה הראשון שהחל לעקוב ולנטר כבר בשנת 2001 אחר התייבשותו של עץ השיטה , מוסיף כי אם הממוצע הרב שנתי באזור עומד על 31 מ"מ, אז בשנת 2011 ירדו באזור 11 מ"מ בלבד – שליש מהממוצע הרב שנתי ובחורף האחרון שנחשב לברוך גשמים התרסקה כמות המשקעים באילת למילימטר אחד בלבד בכל החורף.
גם המעיינות בערבה עברו בשני העשורים תהליך אינטנסיבי של ייבוש. מתוך 30 מעיינות ששפעו מים בשנות ה-50, נותרו היום רק 13 מעיינות שופעים. "שיעור ההתייבשות הגבוהה ביותר של עצי השיטה שמצאנו הגיע ל-90% באזור אילת והר צפחות, אבל בערבה הצפונית שבה כמות המשקעים היא קצת יותר גבוהה מצאנו ששיעור ההתייבשות נע בין 10%-30%", ציין ד"ר חנן גינת.
ד"ר שלמון מסביר כי הירידה הקיצונית בכמות המשקעים הכחידה כמעט לחלוטין גם את הצמח השני בחשיבותו אחרי השיטה. "היקף התמותה של הריכפתנים, המשמשים כמזון העיקרי של חרדון הצב ההדור, היא גבוהה בהרבה", מסביר ד"ר שלמון. "80%-90% מהריכפתנים מתו".
ד"ר עמיר גבעתי, מרכז המחקרים של רשות המים, שגם ליווה את המחקר מעריך כי התופעה המטרידה מתחוללת בשל השינויים האקלימיים המנותקים מהים התיכון ומושפעים בערבה מאפיק ים סוף. "הסיבה שהשטפונות הפכו להיות נדירים באזור הזה נובעת מכך שהמערכת שמביאה שיטפונות לאזור אילת זה אותו אפיק מים סוף שהשתנה בשנים האחרונות וקשור כנראה להתחממות הגלובאלית בעיקר במזרח הים התיכון", מסביר ד"ר גבעתי.
לדבריו, בערבה השטפונות מתרחשים בעיקר בעונות המעבר (סתיו ואביב), כאשר הקרקע עדיין חמה והשכבה העליונה מתקררת, זה יוצר חוסר יציבות ומכאן גם גשם ושטפונות. אבל בשנים האחרונות אנחנו פחות רואים את התופעה הזאת. "אם המגמה הזאת תמשיך, ואזורי הערבה ימשיכו להתחמם גם בעונות המעבר אז נראה בעתיד פחות ופחות שיטפונות באזור הזה. אם היינו רגילים פעם בשנה-שנתיים לשיטפון התופעה הזאת צפויה להיעלם", הוסיף ד"ר גבעתי.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם