ליבת הדוח חסרה
ההמלצה הכי חשובה בדוח פלסנר לא הופיעה בו: בלי חשיפת הצעירים החרדים ללימודי הליבה, אין סיכוי שהם יבינו את חשיבות הסוגיה
בלי שום קשר להתנגדות חלק גדול מהציבור החרדי לעצם השירות, בשביל ציבור גדול בבני ברק, במאה שערים ובריכוזים חרדיים אחרים משולה המשמעות של שירות בצבא של מדינת ישראל למשמעות של שירות של ישראלי חילוני בצבא צרפת, קונגו, מקסיקו או ספרד - צבא זר שרגשותיהם אליו מנוכרים, צבא זר של מדינה זרה בעלת מערכת ערכים ותודעה היסטורית שהיא נפרדת לחלוטין.
הרגשות החמים כלפי המדינה שמנסה מערכת החינוך הממלכתית והממלכתית-דתית לטפח אצל התלמידים מגיל גן עד י"ב-הציונות, הפטריוטיות וההבנה העמוקה של ההיסטוריה היהודית-ישראלית והפועל היוצא ממנה - כל אלה נעדרים לחלוטין ממערכת החינוך בזרם "המוכר שאינו רשמי", כפי שנקראת מערכת החינוך החרדית במשרד החינוך. "מוכר" - משמעו "ממומן". " לא רשמי"- כלומר , לא חלק ממערכת החינוך הישראלית.
החרדים לא יבינו מהו הנטל
תחילתו של תהליך גיוס לחרדים הוא בחינוך. כמו שאף חילוני לא היה מוכן, ולפעמים גם מעוניין, לתת שנתיים או שלוש מחייו בלי שהיו מנחילים לו מגיל אפס את הערכים הללו, כך גם החרדים לא יעשו זאת.
ההמלצה הכי חשובה של דוח פלסנר הייתה צריכה לנחות על שולחנו של שר החינוך: הנחלת לימודי ליבה לכל מערכת החינוך החרדית. התעלמות מהליבה תהיה כמו התעלמות מצו הגיוס. בלי כל זה לא יהיה שוויון ובלי זה הם לא יבינו מה הנטל.
אם המדינה רוצה לגייס את החרדים, עליה לדאוג לחינוכם לקראת הגיוס הזה. ומכיוון שברור לכולם שהגיוס יקדם את שילובם של החרדים בשוק העבודה, על הממשלה לעמוד על כך שהם יגיעו מוכנים לצבא וילמדו
את המקצועות שיחברו אותם למציאות של המאה ה-21.
לימודי הליבה חיוניים גם לקידום תודעתם של המתגייסים לשירות אזרחי, שהרי לא צריך להיות ציוני גדול כדי להבין את הקשיים בחברה הישראלית ואת הצורך במתנדבים במשטרה, בבתי החולים ובמערכת הרווחה.
אבל אם מה שקורה בחברה הישראלית אינו חודר את חומות ההפרדה בין החברה החילונית לבין החברה החרדית, לא תהיה שם כל מוטיבציה להתנדב גם לזה. ברור שלא רק חינוך ולימודי מקצועות ליבה ישכנעו את החרדים להתגייס, אבל ברור גם שאם ערכיה של מדינת ישראל וערכיה של המאה ה-21 לא יילמדו שם, התהליך שמתחיל עם מסקנות ועדת פלסנר לא יגיע רחוק גם בעוד כמה עשורים.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם