דעה: פיצוץ במגעים בחסות ראש הממשלה
פלסנר נדהם לגלות שיעלון חזר בו מכל ההסכמות. איך זה קרה? נתניהו, אלא מה. לרה"מ אין עמדה, ובינתיים מופז אופטימי לגבי ההמשך
רק לפני שבוע-שבועיים מופז היה המזגזג הלאומי, האיש שנמלט אל הממשלה, וכדי להצדיק זאת התחייב לפתור סוגיה שמדינת ישראל לא מזיזה כבר עשרות שנים. כשהגיע בשבת שעברה להפגנת הפראיירים, התקבל בשריקות בוז. אבל שבוע בממלכת נתניהו הוא נצח, ומצבו של מופז השתפר פלאים.
אם נתניהו "ייכנע", יו"ר קדימה ייראה כמי שהצליח לעשות את הבלתי אפשרי. אם נתניהו "יסרב", מופז יצעד בגאון אל האופוזיציה, הפעם לא כמי שאחראי על תרגיל שגם הסריח וגם כשל, אלא כמי שפרש על עיקרון. לא ברור אם זה יציל את קדימה מכליה, אבל זה כבר נראה יותר טוב.
אתמול בבוקר היו משה (בוגי) יעלון ויוחנן פלסנר אמורים לעצב יחד את הנוסח הסופי של הצעת ה"מחליטים", שתובא לממשלה ביום ראשון כבסיס לחוק החדש. בקדימה אמרו שפלסנר נדהם לגלות שיעלון חזר בו מכל ההסכמות: לגבי גיל הגיוס של החרדים (פלסנר רוצה 23, הליכוד חזר ל-26);
לגבי הסנקציות על מי שלא ישרתו (פלסנר רצה שיעוגנו בחוק, יעלון דיבר על תקנות שיש להן תוקף ארעי ואפשר לשנותן ללא בעיה) ; ולגבי כמות המתגייסים (פלסנר רצה מכסה קבועה של בעלי פטורים, יעלון דיבר על הגדלת מספר המתגייסים, מה שמשאיר את מספר הפטורים בתחום האפור). יכול להיות שבעצם פלסנר הסכים עם עצמו בלבד. מה שברור הוא שברגע שזו הייתה הרטוריקה של בוגי, העסק התפוצץ.
איך זה קרה? נתניהו, מה זאת אומרת. מדי פעם מתגנבת ללב המחשבה שמא ראש הממשלה אינו האיש שרבים, ביניהם כאלה שישבו איתו בחדרים שבהם מתקבלות החלטות, מתארים. לא יכול להיות שהוא כזה לחיץ, כזה עלה נידף וחסר עקרונות. השבועיים האחרונים צריכים לסלק את הספקות האלה לחלוטין.
עניין הגיוס לצבא הוא נושא עקרוני, שאמנם יוכרע בסוף על פי אילוצי הפוליטיקה, אבל אמורה לאדם להיות בו עמדה התחלתית כלשהי.
אמש תדרך "מקור בכיר" מטעמו במילים הלא אפשריות, שצריך לקרוא אותן פעמיים כדי להאמין, "במדינת היהודים אדם לא ילך לכלא על לימוד תורה", והקביל ליולי אדלשטיין שישב על כך בכלא הסובייטי. במשל הזה, אם לא הבנתם, ישראל היא ברית המועצות, החרדים הם אסירי ציון, ואלה שמשרתים הם כנראה סוכני קג"ב.
אינני יודע אם הניחוש הפוליטי המקובל, שלפיו הכל נבע מהסיכוי המחודש שאהוד אולמרט יחזור לזירה והחרדים יעברו אליו, הוא אכן נכון. אבל אפשר ללמוד הרבה מעצם העובדה שזה היה הניחוש: אפילו שותפיו הפוליטיים של נתניהו משוכנעים שהוא כל כך לחוץ, כל כך פרנואיד, שאפילו הסיכוי התיאורטי והרחוק בזמן הזה - לפנינו גזר דין וערעורים אפשריים בפרשיות שהוכרעו שלשום, וכמובן משפט הולילנד שרק החל - גורם לו להצטמרר ולהתהפך.
הנחת העבודה של המערכת הפוליטית כולה היא שראש הממשלה, העומד בראש קואליציה חסרת תקדים בגודלה, נלחץ כל כך מאיום כל כך מופשט, עד שהוא מוכן לזגזג שוב בעניין עקרוני. אין פלא שמופז נראה אופטימי.
נתניהו מצליח להוציא אותו טוב ממצב בלתי אפשרי. אתה סובל ממוניטין רע וחוסר פופולריות? ביבי יסדר שמישהו ייראה יותר רע ממך: הוא.
מה שברור הוא שחוק ראוי לא ייצא מזה. מתווה פלסנר כשלעצמו הוא רע, ופרט אולי לכמה קנסות לישיבות לא ישנה את המצב בהרבה. על אחת כמה וכמה הדבר מרוט הנוצות שאליו יגיעו-או-לא-יגיעו נתניהו ומופז.
בג"ץ יישאר עם תפוח האדמה הלוהט ויצטרך להסכים לקומבינה שתדחה את הקץ או להגיע לפסיקה הבלתי אפשרית, שלפיה צריך לגייס את כולם החל מ-1 באוגוסט. לנו לא נותר אלא לחקות את מופז ולהיות אופטימיים: עוד יהיה יותר גרוע.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם