מה פרס רוצה שלא תזכרו

שמעון פרס, האיש שמכר את פולארד לאמריקאים ופעל כדי שיימק בכלא עד יום מותו – מקבל עכשיו מנשיא האומה הכולאת את מדליית החירות. ככה נראית אירוניה

משה פייגלין | 17/6/2012 12:39 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
כשהמלך העירום צועד בסך וכל העם מריעים לבגדי השרד שלו, מתחשק לי להיות הילד שמזכיר לציבור את העובדות.

וזה לא שיש לי איזו שנאה מיוחדת לנשיא המדינה שמעון פרס. פרס הוא כבר לא סתם בן אדם, הוא תופעה, שכבר אי אפשר – לפחות לא אני – להתייחס אליה באופן אמוציונאלי. אולי בגלל הגיל, אולי בגלל שכבר מזמן חצינו את המחוזות הביזאריים ביותר, כל העניין הזה עם מדליית החירות לשמעון – לא מצליח להכעיס אותי. קצת להצחיק, קצת לסקרן - ובכל מקרה אני מנסה לתרגם לעצמי את משמעות התופעה הזו.

זו ממש לא הפעם הראשונה. שמעון פרס, האיש המזוהה יותר מכל עם הסכמי אוסלו – קיבל יחד עם רוצח היהודים הגדול ביותר מאז מלחמת העולם, כלומר יחד עם יאסר ערפאת, את פרס נובל לשלום. אגב, הוא הפך עולמות כדי להיות שם. בתחילה רק רבין וערפאת היו אמורים לקבל את הפרס – אבל פרס נדחף והתעקש ואיים לעשות מהומה ובסוף נכנס גם הוא למועדון.
עכשיו הוא מתהדר במדליית החירות

התוצאה של אוסלו היא שב-19 השנים שלפני חתימת ההסכם, נהרגו כאן פחות מ-500 אזרחים בפיגועי טרור, וב-19 השנים שחלפו מאז ההסכם – נהרגו יותר מאלפיים. כלומר השלום שבשבילו קיבל פרס את הפרס עלה לנו בפי ארבעה הרוגים ישירים. זאת בלי להביא בחשבון את הרוגי המבצעים הצבאיים שנדרשו מעת לעת כדי להדביר את הטרור, אבל למה להיות קטנוניים.

מכל מקום המלך העירום, עם בגדי השרד של השלום, לא הסתפק במדליות השלום אלא הקים מכון שלום מיוחד על שמו – אדם צנוע, שמגלגל עסקי שלום רווחיים ביותר. אבל כפי שכתבתי, האיש כבר יצא מגדר בן אדם והפך לתופעה שלאיש אין חשק לחקור ולהתעסק עמה. ועכשיו הוא מתהדר במדליית החירות.

כמו השלום שהביא לנו פרס, גם חירות נפלאה הוא הביא למדינת היהודים. אסיר ציון האחרון בתבל שעודנו כלוא בשל יהדותו וקשריו

עם ישראל הוא אחינו יהונתן פולארד. הנה קטעים מן המכתב שכתב לפני חמש שנים יהונתן פולארד לחברי הכנסת בקריאה שלא לבחור בשמעון פרס לנשיא המדינה:

"לפני 22 שנה, ראש הממשלה דאז שמעון פרס בחר להעדיף את האינטרסים האישיים והקריירה שלו על פני מחויבותו לחלץ סוכן ישראלי שנתפס בעת מילוי תפקידו. בזדון וביודעין, פרס מכר ונטש סוכן ישראלי ששירת את ביטחונה של מדינת ישראל. אני הוא הסוכן הזה.

"פרס עצמו אישר את החזרת כל המסמכים שהעברתי לישראל, עם טביעות אצבעותיי עדיין עליהם, בחזרה לידיהם של האמריקאים. הוא אפילו לא הקשה על עבודתם של חוקריי!

"זהו מקרה ראשון בהיסטוריה של הריגול המודרני שבה ראש ממשלה מכהן פועל באופן אקטיבי כדי להרשיע סוכן של מדינתו שלו. בשנים שחלפו מאז הפליל אותי, הוא סירב לפעול למען שחרורי".

מנצל את הצורך של אובמה בקול היהודי

כמה אירוני הדבר שהאיש שמכר את פולארד לאמריקאים ופעל באופן אקטיבי כדי שיימק בכלא עד יום מותו – מקבל עכשיו מנשיא האומה הכולאת את מדליית החירות.

ושלא נטעה. לא מסובך להבין שאת המדליה הזו פרס הזמין לעצמו תוך ניצול הצורך של אובמה בקול היהודי. מובן שלא התנה את קבלת האות בשחרור פולארד ודבריו לתקשורת הישראלית לפיהן בכוונתו לבקש זאת – מעלים חיוך מריר.

לפרס סיבה טובה מאוד שלא לראות כאן את הסוכן הנבגד על ידו – לא לתת לציבור הישראלי לשמוע את שיש לו להגיד עליו.

מעניין באילו בגדים יתהדר המלך העירום בהמשך המצעד – מה דעתכם על מדליית הנאמנות?

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

משה פייגלין

צילום: .

בן 49, נשוי, אב לחמישה וסב לארבעה נכדים. רוכב כל יום בהרי השומרון ופעיל בליכוד. פרסם שני ספרים: ''במקום שאין אנשים'' ו-''מלחמת החלומות''

לכל הטורים של משה פייגלין

עוד ב''דעות''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים