הכל נמצא בראש
העובדה שרק בשל אליפות העולם בשחמט נודע לנו שמו של ספורטאי-העל היושב בקרבנו, מעידה על העיוות בחלוקת המשאבים בספורט
רבים בישראל ובעולם אינם רואים בשחמט ענף ספורט לכל דבר ועניין. התמונה של שני גברים בחליפות, יושבים זה מול זה כשביניהם מפריד לוח שחמט, נדמית לרבים כעניין שאינו יכול להשתייך למשפחת הספורט.
אולם מה שהם מפספסים הוא שענף השחמט הוא אחד המאתגרים והקשים ביותר, הן מהבחינה הגופנית, הן השכלית ובוודאי הרגשית. וישוואנתן אנאנד, למשל, יריבו ההודי של גלפנד, נכנס למשטר נוקשה של אימוני כושר חודשים לפני התחרות; משטר שכלל אימוני ריצה ומשקולות, דיאטה ותרגילי ריכוז ונשימה. העובדה שמרבית השחמטאים המצטיינים בעולם מצויים בשנות ה-30 לחייהם צריכה להזכיר לרבים את שנות הבשלות הגופנית והמנטלית של ספורטאים מצטיינים מענפים המקובלים על הכלל כענפי ספורט.
גורם התחרות בענף, לצד מערך החוקים הנוקשה, שיטת הדירוג והמלחמה בשעון, כמו גם נגד היריב, הופכת את השחמט לענף ספורט לכל דבר - גם אם הכלי המרכזי בו הוא המוח. אבל מתברר שבניגוד למדעים או לאמנויות, בשחמט הגיל משחק לרעת השחמטאי, ושחקן שחמט בן 50 כמעט שאין למצוא, בטח לא בצמרת העולמית.
כושר הריכוז, לצד מהירות התגובה, יכולת העמידה בלחצים והדחף התחרותי מזכירים ענפי ספורט אינדיווידואליים, דוגמת טניס, שבהם האדם נדרש להפגין הרבה מעבר ליכולת גופנית ולמיומנות. בסופו של יום - וכשהדבר נוגע לשחמט הוא מקבל משנה משמעות - הכל נמצא בראש.
והראש היהודי של גלפנד, תושב חבר המדינות לשעבר, מצוי מרחק ניצחון בודד מהעמדת אחד ההישגים הגדולים ביותר של ישראלי כלשהו, בין אם בספורט ובין אם במדעים. העובדה שספורטאי-על כזה מקנן בקרבנו ורק במהלך אליפות העולם נודע שמו ליותר מאשר האוהדים האדוקים של הענף, היא עדות
אחרי הכל, ניצחון של גלפנד היום (או מחרתיים) יעניק לישראל כבוד בינלאומי שדומה לזכייה בטורניר הטניס בווימבלדון; להעפלה לגמר המונדיאל בכדורגל; לזכייה באליפות העולם באגרוף במשקל כבד; או לפרס נובל בספרות, אולי היוקרתי שבפרסים.
ובימים כאלה, שבהם תדמיתה הבינלאומית של ישראל מצויה בשפל חסר תקדים, נכון יעשו קברניטי משרד החוץ אם "יסמנו" את אותם שגרירים פוטנציאליים של כבוד וידאגו להעניק להם את כל הסיוע הנדרש למען יוכלו לשרת את ארצם, במקום שבו הפוליטיקאים שלנו מכזיבים. אחרי הכל - בין אביגדור ליברמן לבוריס גלפנד, אין ספק כי גלפנד הועיל לדימוי הבינלאומי של ישראל עשרת מונים.
יזכה היום בתואר או לא, בוריס גלפנד כבר השיג את ההישג האישי הגדול ביותר של ישראלי בשנת 2012, ואת אחד הגדולים מאז קום המדינה.
אקו"ם