שלטון החוק הוא חרב פיפיות
מערכת החוקים שהופכת את ישראל ליעד רצוי להסתנן אליו, קובעת גם שאסור לשהות ולעבוד כאן ללא אשרת שהייה. אם נאפשר למסתננים להשתקע כאן, שלטון החוק יתפורר
האמירה השנייה היא היותר מעניינת בעיניי, היות והיא מצביעה על חוסר מוחלט של חופש ביטוי בצד השני של הקו הירוק, והפחד הממשי ששורר בשטחים מלהביע דעה פוליטית שעלולה לא להתנגד לדעותיהם של מנהיגי העם הפלסטיני.
מסופר במחוז ירושלים וסביבותיה, שלאחר סיום בניית גדר הבטחון, מחירי הנדל"ן בשכונות במזרח ירושלים, שהן בצד הישראלי של הגדר, זינקו השמיימה. במקרים מסוימים, מחירי שכירות בעיר העתיקה ומזרח ירושלים אף עקפו את מחירי השכירות במערב ירושלים, כך שהתחילה תופעה של ערבים שמתפשטים אט אט לדירות בשכירות בצד היהודי של העיר. העיקר לא לחיות בצד השני של הגדר. כלומר, כמה שאנו מלינים על המצב הכלכלי-חברתי-ביטחוני במדינה הזאת, בעצם יכול להיות הרבה יותר גרוע במקומות שהם לא רחוקים מאיתנו.
סבורני כי אחת הסיבות העיקריות לרצון ההמונים להשתקע במדינת ישראל היא עצם קיומו בפועל של מושג "שלטון החוק". שלטון החוק, במובן הקלאסי, אומר שהן הממשלה והן אזרחי המדינה אינם כל יכולים. למעשה,
כיוון שקיימת אצלנו מידה בריאה של שלטון החוק, נשיא המדינה לא יכול לאנוס בגלל שהוא נשיא המדינה; הצבא לא יכול לכוון את נשקו לעבר מי שהוא רוצה בגלל שהוא הצבא; הורים לא יכולים לשלוח את ילדיהים הקטינים לעבוד במפעלים במקום ללמוד בבית ספר בגלל שהם ההורים, בעל לא יכול להכות את אשתו בגלל שהוא הבעל; ומעבידים לא יכולים להעסיק עובדים בשכר רעב, או בחינם, בגלל שהם הבוסים. נשמע לכם מובן מאליו? תדעו שההפך הגמור הוא המציאות ברוב המדינות מהן הגיעו לכאן עובדים זרים ומסתננים.
שלטון החוק יוצר גם ודאות עסקית משמעותית. כלומר, כולם מכירים את כללי המשחק. כולם יודעים כמה מס צריכים לשלם על פעולה מסוימת, וכיצד אפשר לתכנן עסקה על מנת להפחית את חובת המס.
כל עובד שכיר גם יודע את רמת שכר המינימום, ויודע שאם שכרו לא ישולם כראוי, יש בית דין בו הוא יכול לתבוע את אשר מגיע לו. ודאות יוצרת אמון, ואמון הוא הבסיס למערכת כלכלית תקינה וצומחת. וזאת עוד סיבה גדולה לכדאיות ההסתננות למדינת ישראל. יש כמובן עוד יתרונות משמעותיים לשלטון החוק אך אין זה המקום לכלול ולפרט את כולם.
אולם, שלטון החוק, בראייה של עובדים זרים בלתי חוקיים, הוא למעשה חרב פיפיות. אותה מערכת חוקים שהופכת את מדינת ישראל ליעד רצוי להסתנן אליו, קובעת גם שאסור לשהות ולעבוד כאן ללא אשרת שהייה מתאימה. אין מה לעשות. עם כל הרחמים למצבם העגום של העובדים הזרים, אם נאפשר לכל מי שרוצה, להשתקע כאן ולעבוד כאן באופן לא חוקי, רק בגלל שהוא חפץ בכך, שלטון החוק יתפורר.
לכן, הממשלה מחויבת לגרש עובדים בלתי חוקיים ממדינת ישראל, לא בגלל שהם לא שווים בפני החוק, אלא בדיוק בגלל שהחוק מתייחס אליהם כפי שהוא מתייחס לכל אזרח ישראלי; בגלל שהחוק הוא עיוור ובחברה תקינה, כולם כפופים לו באותה המידה.
גם אם רובנו נגיע למסקנה סופית דומה לגבי נחיצות גירוש מסתננים בלתי חוקים, חשוב לדעתי, שנגיע אליה מטעמים רציונליים שלא פוגעים בכבוד האדם של המגורשים.
התלהמות ומסעות הפחדה המתארות את בני האדם האלה כ"מגפה" שצריכים לבער אותה לא מועילות, ואף מדרדרות אותנו למקומות מסוכנים בשיח הציבורי. כמו כן, כיוון שהם בני אדם הראויים לכבוד, וכיוון שהסיבה האמיתית לגירושם מקורה בשמירה על שלטון החוק, ולא בגזענות או דעות קדומות, חייבים להתאמץ לבצע את הליך הגירוש על הצד ההומני ביותר והמכובד ביותר.
אם אנחנו רוצים שאיכות החיים אצלנו תמשיך להיות גבוהה בהשוואה למדינות סביבנו, חשוב לא רק לשמור על שלטון החוק. חשוב גם לשמור על הפה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם