מדע לא בדיוני: על חקר העב"מים בישראל
העמותה הישראלית לחקר עב"מים וחיים חוץ-ארציים הוקמה במטרה להביא לציבור את התחום המורכב בצורה מקצועית ואמינה
תיאוריה נועזת יותר, שזכתה לכינוי "האסטרונאוטים הקדמונים", נשענת על תורת הפאנספרמיה ("זריעת החיים"). לשיטתה, יצורים תבוניים חוץ-ארציים ביקרו כאן בזמנים קדומים, התערבו באופן גנטי בתהליך האבולוציה האנושית והעניקו לבני האדם סיוע טכנולוגי שתורגם להקמת מבנים מונומנטליים, דוגמת הפירמידות במצרים והפסלים באיי הפסחא, שתהליך יצירתם לא נודע עד היום.
בני אדם ראו באותם יצורים "אלים שירדו מהשמים", ובהתאם לכך נוצרו סביבם טקסים דתיים שונים ומשונים, וייתכן שהם הבסיס לדתות הגדולות המוכרות לנו היום. אגב, המדען פרנסיס קריק, מי שזכה בפרס נובל על גילוי המבנה הדו-סלילי של הדי-אן-אי, שותף לתיאוריה מהפכנית, שלפיה את החיים בכדור הארץ חוללה במכוון תרבות גלקטית מתקדמת.
עם זאת, המונח עב"ם (עצם בלתי מזוהה) נטבע בתקופת מלחמת העולם השנייה, עת מטוסי הקרב של בעלות הברית נתקלו במעין "כדורי אור" שטסו סמוך למטוסיהם וביצעו תמרונים מוזרים.
בהמשך, בשנת 1947, נטבע המונח "צלחות מעופפות", לאחר שהטייס קנת ארנולד צפה במהלך טיסה שגרתית בשמי ארצות הברית בשרשרת של עצמים מעופפים, והם נראו לו כמו "צלחות שמקפצות על פני המים". באותה שנה חקר העב"מים קיבל תאוצה, וכמות הדיווחים על עצמים בלתי מזוהים בכל רחבי העולם גדלה בהתאמה.
הנושא חלחל לחיי היום-יום. אירועים שלא נמצא להם הסבר יוחסו להופעתם של עב"מים, דוגמת בעלי חיים שנמצאו במצב של השחטה, והתרבו דיווחים מאנשים שטענו כי נחטפו בידי חוצנים. כמו כן אנשים החלו לתעד במצלמות תצפיות מוזרות ורצו עם זה לאמצעי התקשורת, וערוצי הטלוויזיה שידרו תוכניות תיעודיות שסיפקו זווית מדעית לעניין.
התופעה לא פסחה על ישראל. גם כאן נודעה כמות דיווחים מכובדת מאנשים שלטענתם ראו עצמים משונים מרחפים בשמים,ופגשו בחומרים וביצורים בלתי מזוהים (למשל פרשת היצור מאחיהוד). מתוך רצון להביא לציבור את נושא העב"מים בצורה מדעית הוקמה בשנת 2008 "העמותה הישראלית לחקר עב"מים וחיים חוץ-ארציים", שבראשה עומדים גילי שכטר וחנן סבט.
"העמותה נוסדה מתוך ראיית הצורך בגוף מדעי מקצועי שירכז ויסביר את הנושא לציבור בישראל, מאחר שהתחום נתפס באופן שגוי כתחום מיסטי וניזון ממיתוסים רבים, שבינם לבין המציאות אין כל קשר", אומרת שכטר. "התשובה לשאלה'כיצד הגענו לעסוק בזה' דומה לתשובה שתתקבל מכל בעל מקצוע או איש מדע שבחר לעסוק בתחום מדעי כמו רופא, כימאי, ביולוג או מהנדס".
מזווית אישית יותר מספר סבט כי הגיע לתחום בעקבות לימודיו לתואר במדעי החיים, שבמהלכם נחשף להרצאה של חוקר העב"מים המנוח דוד קורניץ. "המידע שהוצג בפניי החל להטריד אותי. נחשפתי למידע מדעי ואמין שמשום מה קיבל יחס מזלזל מצד אנשי אקדמיה שנכחו
עם הזמן הוחלט להקים גוף ישראלי עצמאי שיעסוק במחקרים מדעיים בלבד, בשיתוף ארגונים בינלאומיים, ויהדוף כל ניסיון לקשר את התחום לאמונה, מיסטיקה, תקשור ורוחניות. "אנחנו מתמקדים בראש ובראשונה באיסוף מידע מכל העולם, אימותו והבאתו לכלל הציבור באמצעות אתר האינטרנט של העמותה, בביטאונים אלקטרוניים המחולקים לחברים ומופצים אחת לרבעון, ובפרסומים שאנו מעלים לדף הפייסבוק ולחשבון הטוויטר של העמותה".
מהן ההוכחות המרכזיות שקיימות בנושא?
"לא ניתן להתייחס להוכחות כאל פריטים בודדים. מדובר במכלול רחב מאוד של ממצאים פיזיים, הכוללים מחקרים רשמיים שנערכו על ידי מדינות שונות וארגוני ביון ומודיעין שהן מפעילות בפרט, ממצאים פיזיים שנמצאו באתרים שבהם נצפתה נחיתה של עצמים בלתי מזוהים, ניתוחים של צילומי נאס"א ופענוח תדפיסי מכ"ם ורדאר. כמו כן יש עדויות מהימנות של אנשי צבא, מדינאים, מדענים, אסטרונאוטים וטייסים מכל רחבי העולם".
"לצערנו", מסבירים סבט ושכטר, "בעולם, ובישראל בפרט, יצא שם רע לתחום בשל ספיחים המשתרכים אחריו ומזיקים למחקר המדעי של התופעה, כמו מיסטיקנים, מתקשרים,'מרפאים בחוצנים' ושאר תופעות שליליות. לכל אלו כאמור אין כל קשר לנושא. חקר העב"מים הוא תחום מחקר מדעי שאין בו כל מקום למיסטיקה ושאר ירקות".
העמותה גם מותחת ביקורת קשה על הממסד האקדמי שמפנה עורף לתחום. "בישראל מספר אנשי אקדמיה מגלים בורות תהומית ועזות מצח בכל הקשור לחקר העב"מים, ואינם נמנעים מלהתראיין ולהביע דעה בתחום שמעולם לא חקרו, לא ניסו לחקור ואינם מעוניינים לחקור, וזאת תוך ניצול מעמדם האקדמי, המשווה לטענותיהם אמינות באוזני הציבור. הם מפזרים הצהרות וטיעונים המבוססים על אמונתם הפרטית ועל תחושות בטן, ולא על מחקר".
לצד השרלטנים, מופצים חדשות לבקרים תצלומים מזויפים רבים, ובעידן האינטרנט תעשייה זו נהנית משגשוג, אך בעמותה טוענים כי עיקר הבעיה הוא דווקא טעויות בזיהוי של עב"מים.
"הזיופים מהווים אחוז אחד בלבד מכלל הדיווחים", מסבירים סבט ושכטר. "הבעיה הגדולה יותר היא טעויות הזיהוי הנפוצות (כ-95 אחוז מהדיווחים, ג"נ). מרבית תצפיות עב"מים אינן אלא טעויות זיהוי טריוויאליות, והבעיה היא שאלו האירועים המוזכרים בכלי התקשורת ומובלטים בהרחבה".
כיצד נלחמים בזה?
"הדרך היחידה להתמודד היא באמצעות הסברה", מדגישים השניים. "העמותה מגיבה בכל פעם שמתפרסמים זיופים בכלי התקשורת. למרבה הצער, במרבית המקרים התקשורת מעדיפה לפרסם ביודעין מידע מסולף, כמו הדיווח על השגרירה לענייני חוצנים באו"ם שלא הייתה ולא נבראה. לא אחת אנו נתקלים גם במי שהעובדות בשטח אינן נושאות חן בעיניו, והוא אינו מוכן לקבל את העובדה שהעצם שבו צפה היה למשל תחנת החלל הבינלאומית החולפת בשמי ישראל אחת לכמה ימים".
"יש כאלה המתעקשים לערבב מין בשאינו מינו, וקושרים בין עב"מים וחוצנים למיסטיקה, לתקשורים ולשאר מרעין בישין. במקרים כאלו לצערנו נתקלנו לא אחת בהתנהגות עוינת, ולעתים אף בפעילות עבריינית של ממש בדמות השחתת אתר האינטרנט של העמותה. למרבה הצער, התחום מושך הרבה מאוד אנשים שאינם בריאים בנפשם, וזו עוד סיבה מרכזית לתדמיתו הרעה".
דחיפה משמעותית להתפתחות חקר העב"מים הגיעה דווקא מצד ממשלות של מדינות רבות, ובהן בריטניה, צרפת, קנדה, צ'ילה וברזיל, אשר לאחר שנים של הכחשה הפרו את קשר השתיקה וחשפו בפני הציבור דיווחים ומחקרים אמינים ורציניים שהן ערכו בתחום. מה המידע שנחשף עד כה?
"המידע המשמעותי ביותר שפורסם הוא שבניגוד להצהרות שהושמעו כל השנים, התחום בהחלט נחקר ונסקר באופן יסודי ורציני", אומרים יושבי ראש העמותה.
"במהלך השנים נחשפו חלקים רבים מהפאזל המכונה 'עב"מים וחוצנים'. מדובר במידע רב המשתרע על פני תחומים רבים ושונים. יש לקוות שבשנים הקרובות יירתמו יותר מוסדות אקדמיים לחקור את התופעה ולסייע בניתוח הממצאים המצטברים. התמונה המתקבלת מצביעה על כך שחוצנים מבקרים בכדור הארץ, וישנה סבירות גבוהה שמטרתם איננה חיובית בהכרח".
האם מתקיימים קשרים ממשיים בין הממשלות ליצורים חוץ-ארציים?
"אין עדויות וראיות מהימנות היכולות להעיד על קשרים ממשיים שמתקיימים במודע, אם כי טענות רבות כאלו צצו במהלך השנים מגורמים שונים", אומרת שכטר. "הראיות תומכות בכך שגופים מודיעיניים וצבאיים מודעים לכך שבכדור הארץ מבקרים יצורים תבוניים מעולמות אחרים, חוקרים אותם, ואף הצליחו לפתח טכנולוגיה חוץ-ארצית. מעבר לכך לא ניתן לומר שמתקיים דו-שיח ממשי כלשהו".
סבט מעט יותר מסויג בעניין, וכעדות אפשרית לקשרים ממשיים המתקיימים עם יצורים מן החלל החיצון הוא מביא את דבריו של פיל שניידר, לפיו משנות ה-50 גורמים שונים בממשל ארצות הברית נמצאים בקשר ישיר עם חוצנים ועוסקים בהחלפה הדדית של טכנולוגיות שונות. שניידר, מסביר סבט, חוסל כמו אנשים נוספים שנתנו עדות רגישה באשר למעורבות מדינות בכל הנוגע לעב"מים. עם זאת, גם סבט מדגיש כי בכל הנוגע לקשרים מסודרים בין חוצנים למעצמות רב הנסתר על הגלוי והמידע חלקי ביותר.
אם קיים מידע אמין המעיד כי יצורים חוץארציים מבקרים כאן, מדוע הם אינם יוצרים קשר גלוי וברור עם האנושות?
"אינני רואה כל סיבה לכך שיצורים המתקדמים עשרות מונים מבני האדם ייצרו עימנו קשר כלשהו, כפי שאנו איננו מנסים ליצור קשר עם נמלים", מסבירה שכטר. "אנו חוקרים נמלים, לומדים את התנהגותן, אך האם מישהו יעלה בדעתו לנסות ליצור קשר עם נמלה? קרוב לוודאי שלא, וגם אם כן, כנראה יאשפזו אותו במוסד הקרוב למקום מגוריו".
סבט מחזק את דבריה של שותפתו בניהול העמותה. "אנו מבינים בקושי את הפסיכולוגיה האנושית, על אחת כמה וכמה פסיכולוגיה שאיננה אנושית. יש להניח שחוצנים הבוחנים את מעשי האדם יבינו במהרה שכל טכנולוגיה תכוון ראשית כל ליצירת כלי נשק והרג, וכי התחביב האנושי המקובל ביותר הוא לחימה. סיבה זו כשלעצמה מסבירה מדוע קשה להניח שחוצנים יחשפו בפנינו ויציגו את הטכנולוגיה שלהם - בדיוק כפי שאיש אינו מוכן לספק כלי נשק בידי ילד או לספק טכנולוגיה לשבט פרימיטיבי, שתשמש לבניית כלי נשק שעשוי להיות מכוון לבסוף נגדו".
אם כך, האם צפוי מפגש גלוי עם יצורים מהחלל החיצון בעתיד הנראה לעין?
"יש להניח כי כאשר האנושות תהיה מפותחת מספיק, אם לא תשמיד את עצמה קודם לכן, היא תצא מגבולות הפלנטה, ולא תסתפק במסעות ספורים לירח". "אז", צופה שכטר, "קשרים כאלו יחלו להירקם באופן טבעי".
אתר העמותה הישראלית לחקר עב"מים וחיים חוץ-ארציים: www.eura.org.il
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם