מגרון מול חברון: מצא את ההבדלים
איכשהו, לא משנה באיזו צורה נרכש השטח, התקשורת כבר תמצא דרך להציג את הפלסטיני כבעל האדמה שנגזל ומולו את המתנחל כפולש וטפיל
לפני כשבוע נכנסו כמה משפחות לבית החדש בחברון, ונכונה להם הפתעה. הבית הוגדר בפי התקשורת "בית המכפלה". לא מריבה ולא סכסוך ואפילו לא מאחז בלתי חוקי.
למי שממהר לפצוח בצהלות שמחה על שינוי היחס התקשורתי, נבהיר כבר עכשיו כי השינוי הסתכם פחות או יותר בשם שניתן לבית. הסיקור היה אותו סיקור והדרישה לפנות את הבית נשמעה מכל עבר גם פה. הטרמינולוגיה הייתה מוטה באופן מובהק.
בעוד שתושבי המקום הערבים הוגדרו כ"חברונאים", החבר'ה היהודים הוגדרו במקרה הטוב כ"מתנחלים" ובמקרה הפחות טוב כ"פולשים". כי ככה זה אצלנו. בעוד שערבי תמיד יהיה תושב המקום, ובעל שורשים עמוקים באדמה (גם אם הרגע נחת מחו"ל), היהודי הוא זמני, פולש וטפיל. לעולם אינו מתגורר.
בואו נשווה לרגע בין שני מקרים, שלכאורה אינם דומים, שתפסו את הכותרות בתקופה האחרונה. הראשון הוא פרשת מגרון, שבה סיפרו לנו שבעלות פרטית היא חזות הכל. רכוש של אנשים הוא דבר קדוש, גם אם לא יודעים מי הם, וגם אם איש לא הוכיח את אותה בעלות מעולם. ועדיין, הסבירו לנו, לא יושבים על אדמה ששייכת למישהו. גם כשהמישהו הזה הוא כנראה לא יותר מרוח הקודש. ואנחנו לתומנו באמת האמנו.
ככה מגיעים בלי להודיע?
עכשיו, כמה ימים אחרי שהפרשה ההיא הסתיימה, החליטו כמה אנשים בחברון שהפעם הם הולכים על פי הספר. חשבו לעצמם דיירי בית המכפלה כי אם רק ירכשו את הבית בכסף מלא, יקבלו לידם את המסמכים הדרושים, הכל יהיה בסדר הפעם. אז חשבו. למשרד הביטחון, ובעיקר לחובבי המתנחלים בתקשורת, היו תוכניות אחרות עבורם.
בצר לה, נאלצה התקשורת לנטוש את טענת הבעלות הפרטית, שהרי הפעם הבעלות היא יהודית, ועברה לעסוק בעיקרון חדש וחשוב אף יותר. אז נכון שאולי קניתם את הבית באופן תקין, ונכון שהצגתם את שטרי הבעלות, אבל שכחתם להודיע לשומר בבוטקה שאתם באים. לא עושים דבר כזה. ככה מגיעים בלי להודיע?
מה שמזכיר את הבדיחה על האריה והשועל שתכננו להחטיף מכות לארנב, בהתאם לתשובה שייתן כשיבקשו ממנו סיגריה. לבסוף, כשהאחרון הפתיע אותם עם תשובה לא מתוכננת, הרביצו לו השניים כי לא היה לו כובע.
המקרים במגרון ובחברון לכאורה שונים. במקרה אחד היהודים אינם הבעלים החוקיים, ובמקרה השני הם דווקא כנראה כן. אבל את מי זה באמת מעניין. מה שחשוב זה שבשני המקרים מדובר ביהודים שמבקשים להתגורר בחלקי המולדת העתיקים והאהובים. לא יקום ולא יהיה, הכריזו בתקשורת ובמשרד הביטחון. איך כל אחד מהמקרים הסתיים אתם כבר יודעים. גם שם, בדיוק כמו לארנב, לאף אחד מהיהודים לא היה כובע.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם