"הנוער שלנו קשוב
לשטח – ויגיב בהתאם"
מיכל שהם, ראש המתיישבים ברמת גלעד, מבהירה כי לא יאפשרו את פינוי המאחז: "הצבא התארגן למלחמה וגם החבר'ה פה לא אטומים לזה"
אביו משה זר, גדול סוחרי הקרקעות היהודים ביהודה ושומרון, טוען לבעלות על הקרקע שאותה רכש מפלסטיני בתחילת שנות ה-80. בשנת 2003 הגישה נגדו תנועת "שלום עכשיו" עתירה לבג"ץ, והמדינה התחייבה לפנות את המאחז עד לסוף החודש.
במקביל מגדלת שהם עוד שישה ילדים קטנים שמתגוררים איתה בקרוואן. תוך כדי היא צריכה לספק את צורכיהם של מאות בני נוער שהגיעו למקום כדי לתגבר את המשפחות במקום בשל הפינוי הצפוי וגם לשמש דוברת מול עשרות כלי תקשורת מהארץ ומחו"ל שצובאים על המקום.
מיכל, האם רמת גלעד אכן בנויה על קרקע פלסטינית?
"רמת גלעד הוקמה על קרקע ששייכת לאבא שלי. במהלך השבעה שישבנו על אחי גלעד, עלו בני נוער לגבעה הזו, ששייכת לאבי. הם באו עם אוהלים, וראש הממשלה דאז אריק שרון, שהיה חבר קרוב של אבי, שלח להם שני קרוואנים. אריק היה המפקד של אבא בצבא ובמשך שנים הוא היה מגיע אלינו לביקורים - לבד ועם אשתו לילי.
בזמן שישבנו שבעה, אריק הגיע אלינו לביקור מיוחד, שבסופו הועברו לאבא שני קרוואנים, שהיו גם שני הקרוואנים הראשונים של היישוב. אריק אמר לו 'מוישה, תעשה את מה שאתה יודע'. חודש וחצי אחרי הרצח של גלעד, אני ומשפחתי עלינו מקרני שומרון לרמת גלעד, ומאז אנחנו פה".
ואחרי אותם שני קרוואנים, איך הגיעו שאר המבנים?
"הם 'הועלו', מבנה אחר מבנה, במשך השנים".
ואתם מתאמים עם הרשויות "העלאת" כל מבנה כזה?
"המועצה המקומית היא זו שמבצעת כל'העלאה' כזו".
אם כך, למה המועצה לא הביאה עוד 30 מבנים?
"לצערי הרב, במדינת ישראל של היום האישורים ניתנים במשורה ובמידה, וכנראה הושגו אישורים רק למעט המבנים הללו. אגב, גם את מבנה בית הכנסת שלנו שלח ראש הממשלה שרון בעצמו ואת חיבור המים קיבלנו ממשרד השיכון, כך שאי אפשר לומר שהמדינה לא ידעה ממה שמתרחש כאן".
אבל גם אם המדינה יודעת, זה לא קובע בהכרח למי שייכת הקרקע.
"בתחילת שנות ה-80 אבא שלי קנה מערבי בכפר סמוך שתי חלקות קרקע. על אחת החלקות הוא נתן לאבא מסמכים, ואבא התחיל למדוד אותה. כשהערבים בכפר ראו שאבא מודד את הקרקע, הם הסתערו על הערבי וכמעט הרגו אותו. הערבי בא לאבא ואמר לו: 'אם אני נותן לך את המסמכים, יהרגו אותי, אבל החלקה שלך. אתה שילמת, היא שלך. תעלה לאדמה ותעבד אותה'".
אז איך "שלום עכשיו" טוענת שזו קרקע פלסטינית?
"אין אף ערבי בעולם שטוען שזו הקרקע שלו. מה שקרה בבית המשפט זו פשוט פארסה. 'שלום עכשיו' טענו שזו קרקע ערבית ובית המשפט העליון, בשונה מבית משפט השלום או המחוזי, איננו דן כידוע בראיות. לכן הוא בכלל לא דן בשאלה למי שייכת הקרקע,
הבעיה של שהם היא שעד שבית המשפט המחוזי בירושלים ידון בתביעת הבעלות שלהם, עלולים דחפורי המינהל האזרחי להרוס את רמת גלעד בתוך שעות. בימים האחרונים דובר על הסכם פשרה בין תושבי המאחז לבין ממשלת ישראל. צוות מיוחד התכנס: מצד הממשלה ישבו השר בני בגין וכן שרים ובכירים נוספים. שמועות על הסכם שנחתם מגיעות לשטח בכל כמה שעות, כשאחת מהן דיברה על פינוי מרצון של שני קרוואנים תמורת השארה מוסכמת של השאר.
אם יש משא ומתן, למה התייצבו שלשום ברמת גלעד כאלף בני נוער שבאו למנוע פינוי?
"לדאבוננו, הסתבר לנו ששר הביטחון ניסה לפוצץ את המשא ומתן בעיצומו ולבצע מחטף של הריסה באישון לילה. התחילו להגיע אלינו דיווחים שכוחות גדולים מאוד נמצאים בדרך אלינו. אמהות וילדים קטנים הלכו באמצע הלילה לחפש לעצמם מקום לישון כדי לא לעבור את החוויה האיומה הזו של פינוי".
איך את יודעת שברק פוצץ את המשא ומתן? הרי בפועל לא היה פינוי.
"יש בצבא ובמשטרה חיילים ושוטרים עם לב חם, והם דיווחו לנו שהם בדרך להרוס את הבית שלנו. אנחנו הלכנו להידברות בלב כואב. זה תהליך מורכב עבורנו, וגם בתוכנו לא כולם מסכימים שזה הדבר הנכון. הציבור ביו"ש הוא מורכב ומגוון, והדעות אינן אחידות, אבל בכל זאת הצלחנו - בקושי ובמאמץ נפשי גדול מאוד - להגיע להסכמה יישובית שאנחנו הולכים להידברות ולא למאבק, כי חשבנו שנכון יותר לפתור את העניין בדרכי שלום. זה לא פשוט לנו אידיאולוגית ומחשבתית, אבל כדי לא להגיע לעימות עם החיילים שלנו, בכל זאת הלכנו למהלך הזה".
אם שר הביטחון רצה לפנות אתכם כבר אתמול, איך קרה שבפועל לא היה פינוי?
"לשמחתנו, גילינו את זה בזמן. מזל גדול שהשטח אמר את דברו והיה קשוב מספיק. הגיעו אליי כל מיני ידיעות על פינוי צפוי ואני כל הזמן אמרתי: 'תפסיקו לדבר ככה, יש לי סיכום עם הממשלה שלא מפנים עד שממצים את ההידברות'. אבל אז השמועות התרבו, הצטברו עוד ועוד עדויות קונקרטיות ומדויקות והבנו שהכוחות אכן נעים לעבר רמת גלעד. לשמחתנו, היו כאן יותר מאלף איש שאמרו: 'אנחנו לא ניתן לדבר הזה לקרות', ומזל שהיה למעלה מישהו עם שכל שמנע את הפיצוץ".
מיכל , האם אלה שתקפו את חיילי בסיס חטמ"ר אפרים יצאו מרמת גלעד?
"אין לי מושג מי עשה את זה. אני לא מכירה את האנשים. אנחנו, כתושבי רמת גלעד, בדיוק מהדברים האלה רצינו להימנע כשהחלטנו ללכת להידברות ולא לעימות. כנראה היה מישהו שחשוב לו להגיע למאבק הזה".
מה תעשו אם המשא ומתן לא יבשיל ויגיעו לפה כוחות פינוי?
"אנחנו בהידברות, ומקווים למצות את הדבר הזה עד תום. אני מקווה שנצליח ושלא נצטרך לעמוד במצבים קשים מול צבא ההגנה לישראל".
ובכל זאת, בכביש הגישה אליכם אי אפשר שלא לראות את הצמיגים שהכינו בני הנוער לקראת בואם של כוחות הפינוי.
הצבא התארגן למלחמה וגם החבר'ה שמסתובבים פה לא אטומים למצב הזה. הם כבר ספגו עלבונות ושקרים במהלך חייהם. הנוער החליט שאם הצבא מכין את עצמו, גם אנחנו מכינים את עצמנו. זה לא הגיוני שאנחנו בתהליך הידברות, ותוך כדי אנחנו רואים את הכוחות הצבאיים פה מתעצמים מכל הכיוונים. מה אפשר לצפות מהם, שיגידו: 'טוב, מקסימום שוב יעשו לנו עקיצה או מחטף'? אין לי ספק שהנוער קשוב לשטח. קשוב - ויגיב בהתאם".
גיל: 47. מגורים: רמת גלעד. מצב משפחתי: נשואה ואם ל-12, שלושה מהם נשואים וגרים עם משפחותיהם ברמת גלעד
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם