הקרב על סל התרופות: מה ייכנס ומה לא?
מבין 600 תרופות וטיפולים חדשים שהוגשו לוועדת הסל יתווספו רק כמה עשרות. עם התקציב הנמוך ביותר עד כה אמורה הוועדה לחרוץ גורלות

"300 מיליון זה פשוט לא מספיק", אמר השבוע פרופ' מנחם פיינרו, יו"ר ועדת הסל בשנים 2009-2008 וחבר הנהלת "האגודה לזכויות החולה". "לי היה תקציב של 450 מיליון וזה לא הספיק". עבודתם של חברי ועדת סל התרופות, שמקבלים לא פעם החלטות בעלות משמעות של חיים ומוות עבור לא מעט חולים, אף פעם לא קלה. אולם התקציב הנמוך וכמות התרופות והטכנולוגיות הרבה שהוגשה לאישור הוועדה רק הופכים את עבודתם לקשה עוד יותר.
מבין כ-600 התרופות והטכנולוגיות שהוגשו לאישור הוועדה, ובמידה שיאושרו יצורפו לסל הבריאות הקבוע, ישנן כמה שכבר מעוררות עניין: כך למשל הבקשה למימון של תרופת הריטלין עבור מבוגרים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז (ADHD). מדובר בקבוצה הולכת וגדלה של מבוגרים, בהם לא מעט סטודנטים, שבשל המודעות ההולכת וגוברת להפרעה מאובחנים רק בגיל מאוחר יותר ונאלצים לממן את התרופה בעצמם.
כמו כן, התרופה גילניה, לטיפול בטרשת נפוצה, שבשנה שעברה נפלה ברגע האחרון ולא נכנסה לסל, צפויה להיות בפרופיל גבוה. מדובר בתרופה חדשה הניתנת דרך הפה ותקל משמעותית על חיי החולים. תרופה חדשה נוספת המעוררת עניין היא התרופה ירווי, המיועדת לטיפול בסרטן מסוג מלנומה, זאת מאחר שבשנים האחרונות לא היו בתחום זה חידושים.
בנוסף לכך, ישנן כמה סוגיות חברתיות שחברי הוועדה ייאלצו להתמודד עמן, כמו למשל הבקשה להוסיף את בדיקת השקיפות העורפית כבדיקת סקר.
גם הבקשה לממן משקפי ראייה לילדים עד גיל 18 יושבת על המשבצת החברתית ונועדה לסייע לאלו שמתקשים לממן זאת. אך שתי הסוגיות הבאות צפויות לעורר הכי הרבה מחלוקת: הבקשה לממן הקפאת ביציות שלא מסיבות רפואיות, כלומר מטעמים אישיים כמו קריירה, והבקשה להפוך את הקולונוסקופיה, לגילוי סרטן המעי הגס, לבדיקת חובה מעל גיל 50.
בצל הביקורת על התקציב הנמוך מתברר כי במהלך השנה החולפת לא נעשה שימוש ב-4 מיליון שקל מתקציב הסל הקודם, שלבקשת המשרד תוקצבו לטובת פינוי בהיטס.
הפינוי בהיטס אשר מיועד לפינוי חירום של פצועים מאזורי הפריפריה, היה אחד מנקודות המחלוקת הגדולות ביותר בדיוני ועדת סל התרופות בשנה שעברה. בעוד משרד הבריאות ביקש לתקצב זאת בטענה כי גם פה מדובר בהצלת חיים, המתנגדים טענו כי הסל מיועד לתרופות ולטכנולוגיות ואינו יכול לשמש כקופה הקטנה של סל הבריאות. בסופו של דבר, הוחלט להקצות לכך 4 מיליון שקל מתוך תקציב שעמד על 300 מיליון שקל.
אלא שכעת, חודשיים לפני תום השנה, מתברר כי הפינוי בהיטס שעליו נלחם משרד הבריאות כלל לא יצא לפועל מאחר שטרם נמצא מפעיל מתאים. "חבל שמשרד הבריאות השתמש בסל התרופות כמקור תקציבי פעם נוספת", אמרה אתמול ח"כ ד"ר רחל אדטו, ראש שדולת הבריאות וחברה לשעבר בוועדת סל התרופות.
ממשרד הבריאות נמסר כי התקציב הוקצה לאחר התחייבותה של אחת החברות לספק את השירות 24 שעות ביממה. "לצערנו, הסתבר כי החברה אינה עומדת בהתחייבות", נמסר .