בשידור חי: מתנגדת המשטר חזרה מהקבר
הנערה הסורית זיינב אל חוסייני נרצחה על ידי משטר אסד. ואז קמה לתחייה בשידור טלוויזיוני. משפחתה: "אם היא חיה, את מי קברנו?"
היא נחטפה על ידי כוחותיו של אסד, ולדברי המשפחה עונתה ונרצחה. ארגון אמנסטי אפילו הספיק לפרסם הודעת גינוי חריפה לרצח. ואולם, ב4- באוקטובר, שבועיים אחרי שבני המשפחה קברו אותה, זיינב קמה פתאום לתחייה, הופיעה בטלוויזיה הסורית וטענה שלא נחטפה. "אין לי ספק שזו היתה בתי, אבל אני בטוחה שרצחו אותה אחר כך," אומרת האם, פטט מאלוכ, בראיון מדירת המסתור שלה בלבנון.
זיינב, שבאה ממשפחה דתית ענייה, נעלמה לראשונה ב26- ביולי, ימים ספורים לפני תחילת חודש הרמדאן. אביה הלך לעולמו כשהיתה בת 3 בלבד, והיא התגוררה עם אמה בבאב א-צבאח, שכונה בעיר חומס שנחשבת למעוז התנגדות עיקרי למשטר ומותקפת באופן קבוע על ידי אנשיו של אסד.
זיינב עצמה לא נמנתה עם המפגינים, אך אחיה, מוחמד, הפך לאחד ממנהיגיהם. "אנשי הביטחון היו באים לשכונה שלנו וכורזים ברחובות למוחמד שיסגיר את עצמו," מספר אח אחר, יוסוף אל-חוסני. "הם פשטו לנו על הבית כמה פעמים."
אבל מוחמד, יוסוף ובני משפחה אחרים לא היו שם. הם נמלטו מבעוד מועד מחשש שיעצרו או שירצחו אותם, וזיינב נותרה לבדה והמשיכה לטפל באמה החולה ובמשק הבית. בני המשפחה מספרים כי
כשלא חזרה, התקשרה אליה האם לטלפון הסלולרי ושלחה לה שלוש הודעות טקסט מודאגות. לבסוף, ענו לה לטלפון. "שאלתי, 'זו את? זיינב,"'? נזכרת האם, "והיא ענתה שכן, אבל נשמעה חנוקה, כאילו היא במעצר. זו היתה הפעם האחרונה ששמעתי את קולה."
בינתיים, אחד מתושבי השכונה סיפר ליוסוף שביום היעלמה פשטו אנשי הביטחון על השכונה ופתחו באש. לדבריו, כשהתושבים המבוהלים נסו על חייהם, אספו עמם השוטרים נערה שעונה לתיאור של זיינב.
בני המשפחה ופעילים בחומס מאמינים שהיא נחטפה על ידי כוחות הביטחון בניסיון ללחוץ על האח מוחמד להסגיר את עצמו - שיטה ידועה במשטרו של אסד - אבל נראה שהתופעה רחבה בהרבה מכפי שחשבו עד כה.
לפי עדויות שהגיעו לידי "גלובל פוסט" מפעילים שונים בחומס, לא פחות מ25- צעירות מהעיר נעלמו בניסיון של השלטונות להעניש או להרתיע את בני משפחותיהן. המקרים לא תמיד מדווחים משום שבני המשפחה מבוקשים בעצמם, כפי שאירע במקרה של זיינב, שדבר היעלמותה דווח רק אחרי עשרה ימים. אבל יש סיבה נוספת: החשש שאונסים אותן ומחללים את כבודן ואת כבוד משפחתן.
חרף ניסיונות רבים לאסוף עדויות, הנשים הצעירות ובני משפחותיהן מתעטפים בחומה של שתיקה ומסרבים לספר על שעבר עליהן. אף על פי כן, מקורות מהימנים אישרו לגלובל פוסט שלא מעט נשים בעיר נאנסו כבר בחודשים האחרונים.
"מאז תחילת הרמדאן, עשה המשטר כל שביכולתו כדי לדכא את המפגינים ואת הפעילים, אבל זה לא עזר לו ואנשים המשיכו לנהור לרחובות," מספר פעיל בחומס. "עכשיו הם אימצו את השיטה המלוכלכת של אינוס נערות, עינוין ורציחתן. זה לא אנושי. אנחנו לא יודעים איך להתמודד עם זה."
הטענות לאונס מעוררות גם את המתיחות העדתית בסוריה. כוחות הביטחון, ובעיקר היחידות הנאמנות ביותר למשטר, כגון המשטרה החשאית, מורכבות ברובן מבני המיעוט העלאווי, שאליו משתייך גם אסד. קורבנות האונס, לעומת זאת, הן ברובן סוניות דתיות. "כשהם רואים בחורה עם חיג'ב, מבחינתם היא מטרה," טוען אחד הפעילים בשכונה.
ב10- בספטמבר הגיעו כוחות הביטחון לאח מוחמד וירו בו. שניים מחבריו נהרגו במקום. לדברי המשפחה מוחמד נורה בידו ורק נפצע, אבל כשהאם, פטט, הוזעקה כעבור יומיים לבית החולים הצבאי בחומס היא קיבלה לידיה את גופתו המושחתת של מוחמד. "היו בגופו חורים משבעה כדורים," מספר האח יוסוף, "שלושה היו בחזה, אחד ביד, אחד בירך, אחד ברגל ואחד בעורפו. פשוט הכניסו לו אקדח לפה ולחצו על ההדק."
יוסוף הצליח לצלם את גופת אחיו והעלה את הצילומים הקשים ליוטיוב. "הם שברו לו את המפרקת ואת הלסת, והגב שלו היה מרוסק לחלוטין. זה היה עינוי מהסוג האיום ביותר שאפשר להעלות על הדעת."
פטט נזכרת שהתחננה בפני בנה שלא יסכן את חייו ביציאה להפגנות. "הייתי אומרת לו 'גם אם יתנו לי את כל סוריה בתמורה, אני לא רוצה שתצא. אל תלך,"' נזכרת האם כשדמעות ניגרות על לחייה. כשבאה לאסוף את גופתו של מוחמד שאלו אותה בחדר המתים אם יש לה גם בת נעדרת.
כשהשיבה בחיוב, הובילו אותה לגופה מרוטשת לגמרי, מבותרת לחלקים, וניכר שעברה עינויים קשים ביותר. "למרות שהגופה היתה במצב כל כך קשה והיתה גם מפויחת, ידעתי שזו בתי. זו היתה תחושה, אינסטינקט של אמא," נזכרת פטט.
האם, שאינה יודעת קרוא וכתוב, אולצה לחתום עם טביעת אצבע על טופס השחרור, שבו נכתב כי המנוחה נרצחה על ידי "כנופיות חמושות" שעומדות מאחורי ההתקוממות. פטט כבר חתמה על מסמך דומה אחרי שזיהתה את גופתו של מוחמד והסכימה גם שלא לערוך הלוויה גדולה לאף אחד מהם.
"הם רצחו את השושנה זיינב," נכתב על אחת הכרזות שנשאו מפגינות בתום ההלוויה הקטנה שנערכה ב17- בספטמבר. "זיינב מעולם לא הצטרפה להפגנות נגד המשטר, ולמרות זאת קרה לה מה שקרה לאחיה," אומרת פטט.
כשהחלו לדלוף פרטים על מותה המזוויע של זיינב בחודש שעבר, החליטו בני המשפחה לברוח מסוריה, מחשש שפרסום הפרשה יגרום למותם, אבל אז, ב4- באוקטובר, הם פתחו את הטלוויזיה הסורית ונדהמו לראות שם את זיינב, עטופה בחיג'ב, עומדת עם תעודת הזהות בידה ומכחישה שהיא מתה.
כשנשאלה אם היא עדיין מתגוררת בביתה, השיבה שברחה מהבית מבלי לספר לאמה ועברה להתגורר עם קרובים. "ברחתי מהבית כי אחי נהג להתעלל בי ולהכות אותי," אמרה בשידור וביקשה מאמה לסלוח לה.
אלא שהמשטר הסורי טעה אם חשב שהשידור העניק לו יתרון על פני מתנגדיו. "הופעתה של זיינב לא סותרת את עובדת קיומה של גופת אשה מרוטשת וערופת ראש שיצאה מידי השלטונות הסוריים," אומר נאדים חורי מהיומן רייטס ווטש בביירות.
"אנחנו מקבלים יותר ויותר דיווחים מחומס על מקרי מוות שרירותיים שאיש לא נושא באחריות להם ואיש לא טורח לחקור. הטלוויזיה הסורית מתעניינת יותר בשידורי תעמולה מאשר בהגעה לאמת."
בכל מקרה, אחרי שכבר התאבלה על שני ילדיה, פטט מאמינה שזיינב כבר לא בין החיים ושהיא "שאהידית ונמצאת בגן עדן עם אחיה." יוסוף פחות מפויס. "הם טוענים שזיינב בחיים? אז שיחזירו לנו אותה בחיים. אם היא באמת חיה, אז את מי קברנו? זה לא היה בן אדם? מי עשה לה את זה? איך אפשר לשחק ככה בנשמה של בן אדם."?
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם