מה עשו הדינוזאורים כשנגמר האוכל? טרק
מחקר חדש שנעשה במאובני שיניים, מגלה כי הזוחלים הענקיים לא התעצלו והלכו חודשים ארוכים מדי שנה כדי להשלים את אספקת המזון
שיני הדינוזאורים צילום: אי-פי
זו תקופה ארוכה שמדענים טוענים שהזאורופודים תרו אחר משאבים בתקופות בצורת, בשל מבנה העקבים שלהם והגפיים הארוכות שהיו אידיאליות לתנועה לטווחים ארוכים.
המחקר האחרון מהווה חיזוק נוסף ומהימן במיוחד לטענה כי לפחות זן אחד של זאורופודים יצא לאיזור הררי כשהמצב במישור הפך לקשה במיוחד.
במסגרת המחקר, אותו הוביל הגיאולוג הנרי פריק מאוניברסיטת קולורדו, נבחנו 32 שיניים של זאורופודים שנאספו במדינות וואיומינג ויוטה שבארצות הברית. השיניים הן של דינוזאורים אוכלי צמחים שהתהלכו באיזורים צחיחים במערב ארצות הברית של היום במהלך תקופת היורה המאוחרת, לפני כ-150 מיליון שנה.
כמו משוחרר ממוצע: טרק של חמישה חודשים
הזארופודים הגדולים ביותר שקלו 100 טון והתנשאו לגובה של כ-37 מטר. זן הדינוזאורים שנבחן במחקר היה קטן יותר – הם שקלו "רק" 25 טון וגובהם היה 18 מטר. המדענים הצליחו לפענח את מקור המים של הזוחלים לאחר שהשוו בין רמת החמצן שהשתמרה באמייל השיניים לבין זו שנמצאה במשקעים עתיקים.
ניתוח כימי של הממצאים העלה כי היו הבדלים בין השיניים לבין האיזורים בהם נקברו הזוחלים,
מה שאומר שהם נהגו ללכת למרחקים גדולים במאמצם לאתר אוכל ומים. לדברי מוביל המחקר, התנועה הייתה תלויה בחילופי העונות. הזאורופודים נטשו את המישורים בתקופת הקיץ לטובת איזורים גבוהים יותר. המסע לשם ארך כחמישה חודשים, והם שבו על עקבותיהם כשהגיע החורף.
בתקופות של פוריות בצמחייה, הזאורופודים ניזונו מצמחים שונים ובהם שרכים, שבטבטים, עצי מחט וטחב.
בואו להמשיך לדבר על זה בפורום אקטואליה של תפוז אנשים-
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם