חוק הוד"לים - לעשירים בלבד

לרוב הח"כים שהצביעו בעד החוק, שעלול לשנות ב-18 החודשים הבאים את פני הארץ, אין מושג במה מדובר. שוב התברר שככל שהנושא מורכב יותר, קל יותר להעביר חקיקה מופרכת

אביב לביא | 4/8/2011 7:45

תגיות: וד"ל, מחאת הדיור

בתי-המשפט בישראל, כידוע, עובדים באיטיות. ישראלים רבים נכנסו להליך משפטי צעירים וסיימו אותו כשבלוריתם לבנה, ולא בגלל הצרות. אין חולק על שהמצב טעון שיפור: אולי צריך להגדיל את מספר השופטים והאולמות, אולי לקצוב לוחות זמנים מזורזים למאחרים. אבל איש לא יעלה על דעתו שהפתרון לבעיה טמון בהקמת בית-משפט מיוחד שיעקוף את מערכת המשפט, מעין בית-דין שדה שתפקידו לנפק גזרי דין בקצב הסילון, ולעזאזל העדויות, זכות הערעור והשאיפה למשפט צדק.

נשמע דמיוני? זה בדיוק מה שעשתה אתמול הממשלה, רק בתחום רגיש אחר - מערכת התכנון. חוק ועדות הדיור הלאומיות, שעבר בכנסת תוך צפצוף ארוך על דרישותיהם של אנשי מחאת האוהלים, הוא דוגמה קיצונית לכל מה שרע בהתנהלות של נתניהו ושל ממשלתו בסוגיות שמשלבות כלכלה, חברה וסביבה. מטריד לא פחות לדעת שלרוב הח"כים שהצביעו בעד החוק, שעלול לשנות ב-18 החודשים הבאים את פני הארץ, אין מושג במה מדובר. שוב התברר שככל שהנושא מורכב יותר, קל יותר להעביר חקיקה מופרכת. מורחים את נבחרי העם בכמה סיסמאות תלושות מהמציאות, נותנים הוראה להרים יד, והם מצייתים.

אין שום עיגון של הדרישה לדיור בר השגה

נתניהו מציג את 6 ועדות הדיור המיוחדות כמי שיפתחו את הברז ויזרימו שפע דירות לשוק. רק שהסתימה העיקרית בצנרת לא נמצאת במערך התכנון, אלא במימוש וברישוי. ח"כ כרמל שאמה-הכהן, אחד שדווקא מכיר היטב את נבכי החוק (מתוקף תפקידו כיו"ר ועדת הכלכלה), הודה השבוע שחוק הוד"לים לא עונה על הסרבול הנוראי הכרוך בקבלת היתרי בנייה. זה הפקק האמיתי, וכדי לשחרר אותו צריך לתגבר את אגפי ההנדסה ברשויות המקומיות, בעיקר בפריפריה, בכוח אדם איכותי.

רק שמהלך כזה, כמובן, עומד בסתירה מוחלטת להשקפתו המוכרת של נתניהו, ולפיה השירות הציבורי הוא איש שמן שצריך לעשות דיאטה חריפה. האיש השמן, לפי אותה גישה, הוא גם המתכננים הספורים שמאיישים את הוועדות המחוזיות וצריכים להתמודד עם אלפי תוכניות בשנה. פלא שהן לא עומדות בקצב?

בחוק הוד"לים שעבר אתמול אין אפילו מראית

עין של דאגה לאינטרס של המעמד הבינוני, של הזוגות הצעירים, של אלה שידם אינם משגת לקנות בית יוקרה צמוד קרקע או דירה רחבת ידיים במגדל: אין הגדרות ברורות שמחייבות את הקבלנים לבנות דירות להשכרה, אין מגבלה על גודל הדירות ועלותן, אין שום עיגון של הדרישה לדיור בר השגה.

המחאה הציבורית לא סדקה דבר בהשקפת עולמם האולטרה-קפיטליסטית של נתניהו ושל ממשלתו: הם מאמינים שאם הקבלנים יוצפו בקרקעות ובתוכניות מאושרות, כוחות השוק כבר יעשו את שלהם והרוויה תחלחל אל הציבור הרחב. הלך המחשבה הזה הוא זה שהוביל לקטסטרופה שמתרחשת היום בתחום הדיור. הלך המחשבה הזה גם עלול להוביל לכך שבחודשים הקרובים נתעורר לגלות מפלצות בטון חדשות בחופי הים, בפארקים ובמקומות נוספים, שחוץ מהעשירים שיגורו בהם לאיש אין אינטרס שיבנו בהם - רק שאז זה כבר יהיה מאוחר מדי.

aviv67@gmail.com