ראשי » חדשות » חדשות בארץ » בארץגלוש ב - nrg מעריב מהסלולר

האצבע הקלה של ראש עיריית נצרת עילית

שמעון גפסו, שכ-15 אחוזים מתושבי עירו הם ערבים, שוב מתבטא בגזענות: "אם הייתי בשירות באירועי אוקטובר 2000 היו הרבה יותר הרוגים"

"האצבע שלי קלה על ההדק, כך אם אני הייתי בשירות במהלך אירועי אוקטובר 2000 היו הרבה יותר הרוגים ערבים תושבי ישראל, אבל שמו אותי, במקרה, במקום אחר" - זהו אחד הציטוטים הקשים בראיון שהעניק ראש עיריית נצרת עילית, שמעון גפסו לעיתון "כל אל ערב" ואתר האינטרנט "אל ערב" אשר פורסם ביום שישי האחרון.

הראיון עם גפסו התקיים על רקע ביקורה של ח"כ אנסטסיה מיכאלי מ"ישראל ביתנו" בנצרת עלית ובעיר התאומה נצרת הערבית, במסגרת הצעת החוק שהיא מקדמת נגד "רעש הרמקולים של המואזינים במסגדים".

גפסו התראיין אצל העיתונאים יוסף שדאד ופאיז אשתוי מאתר האינטרנט "אל ערב" שהמערכת שלו יושבת בנצרת, ופרס בהרחבה את משנתו הקיצונית על ערביי ישראל. זאת על רקע העובדה שהתושבים הערבים בנצרת עילית מהווים כ-15 אחוזים מהאוכלוסיה.

"תמיד אמרתי לחיילים שלי בצבא שהרבה יותר קל לי לבוא ולהסביר למה יריתי במישהו חף מפשע, מאשר להסביר לנשים שלכם למה לא הגנתי עליכם מספיק", אמר גפסו בראיון.

כשאחד העיתונאים ניסה להקשות ולהזכיר כי מדובר באזרחים ערבים שהפגינו ולא היוו סכנה, ביטל זאת גפסו. "אתה טועה. גם מפגין לא חמוש יכול להיות מסוכן. דוח ועדת אור קבע שהיתה סכנת חיים ממשית לשוטרים. השיקול (לירות במפגינים) היה נכון, אם יכול להיות שהיה עדיף לפגוע בגפיים או בצדי הגוף".

בהמשך הראיון, כשהעיתונאים שאלו את גפסו שהצהיר כי הוא בעד חופש הפולחן של כל הדתות, האם אינו חושב שתמיכתו בהצעת החוק של מיכאלי באשר לרעש הרמקולים במסגדים היא התגרות ברגשות התושבים המוסלמים, ענה ראש העיריה: "עליי לברך את חברת הכנסת מיכאלי שמאז שביקרה בעיר נצרת עלית ויצאה בהצהרות בעניין הזה של המסגדים והתפילות, הקול של התפילות יותר נמוך".
גספו הוסיף: "לדעתי, יש הבדל בין תפילה לבין התגרות. בפריז, שבה חיים הרבה מאוד מוסלמים, לא תשמע בחיים קול של המסגדים. מה שאני רוצה זה מסגדים בלי רמקולים בנצרת".

בתגובה לפניית nrg­מעריב אמר אמש גפסו: "חלק מהדברים בראיון הם חריפים ומעולם לא נאמרו, וחלק אחר של הדברים - אני עומד מאחוריהם. אני לא מתבייש לומר שנצרת עילית היא עיר יהודית עבור יהודים. אני ראש עיר של כולם, אבל יחד עם זאת לא אפתח כאן מרכז קליטה לערבים".

מארגון קרן אברהם, הפועל לשילוב ושוויון בין יהודים לערבים בישראל, נמסר: "יכול להיות ששמעון גפסו למד היטב את תורת הלחימה, והכשירו אותו

להיות עם האצבע קלה על ההדק, אבל לא למד את תורת הדמוקרטיה ועקרונות החיים המשותפים".

מוחמד דראושה, מנהל שותף של הארגון, אמר כי "לדבר במושגים צבאיים על האזרחים הערבים זה האנטי-תזה של חיי שכנות בכבוד הדדי. אנשים כמו גפסו, הרב שמואל אליהו ותומכי ועדות הקבלה מעודדים את הדרת הציבור הערבי ומחזקים מגמות גזעניות, שפוגעות במרקם העדין ממילא בין יהודים לערבים בישראל".

כבר במסע הבחירות שלו ב-2998 לראשות עיריית נצרת עילית, אשר כ-15 אחוזים מ-40 אלף תושביה הם ערבים (רובם נוצרים שעברו אליה מנצרת השכנה), קרא שמעון גפסו ל"ייהד" את העיר.
 

מאז נצחונו באותן בחירות ממשיך גפסו להתנגח בתושבים הערבים. בדצמבר האחרון, לדוגמה, דרשו החברים הערבים במועצה להציב בכיכרות העיר עצי אשוח לקראת חג המולד, כמו החנוכיות שהעירייה הציבה בחנוכה, אך גפסו, איש ליכוד שהיה בעבר חבר במפלגת ישראל ביתנו, התנגד בתוקף: "כל עוד אני בתפקיד, לא יוצבו בנצרת עילית עצי אשוח או כל מוטיב לא יהודי אחר. אם הם רוצים עצי אשוח, שילכו לנצרת תחתית".

לפני כחודש התגאתה העירייה בכך ששלטי הרחובות הנוכחיים יוחלפו בשלטים שעליהם יתנוסס כיתוב בארבע שפות: עברית, אנגלית, ערבית ורוסית. אלא שמאחורי ההודעה עמדה עתירה שהוגשה לבג"ץ על ידי ארגון עדאללה והאגודה לזכויות האזרח, לפיה העיריה ביזתה החלטה קודמת של בית משפט שהורתה לה להוסיף את השפה הערבית לשלטים ברחובות ובמוסדות הציבור בגלל היותה עיר מעורבת.

לבסוף נאלצה העירייה ל"בלוע את הצפרדע", כלומר להוסיף כיתוב בערבית, אבל באותה נשימה הוסיפה לשלטים גם כיתוב בשפה הרוסית, בטענה שקרוב למחצית התושבים הם עולים מחבר העמים.

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...