סיגריה סלולרית: להרוג את עצמנו ברכות
השבוע התחיל במתקפה של משרד הבריאות על העישון, והסתיים בהחלטה דרמטית לסווג את הטלפון הסלולרי כ"מסרטן אפשרי"
הקישור שעשה שילון בין עישון לשימוש בטלפונים סלולריים נראה אקטואלי במיוחד בתום שבוע שהתחיל במתקפה של משרד הבריאות על העישון בישראל, והסתיים בהחלטה דרמטית של הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן לסווג את הקרינה הסלולרית כ"מסרטן אפשרי" (להבדיל מסיגריות, שמסווגות כמסרטן וודאי). ארגון הבריאות העולמי (שהסוכנות לחקר הסרטן היא זרוע שלו) מתווה את הכיוון וממפה את הסיכונים, אבל תפוח האדמה הלוהט מונח לפתחן של הממשלות ומוסדות הבריאות של כל מדינה. הם אלה שצריכים להחליט איך מתרגמים את ההצהרות והסכנות לחיי היומיום, לחוקים ולתקנות. והתרגום הזה הוא לא משימה פשוטה.
מירוץ הקוליות
השאלות שעולות על השולחן חורגות הרבה מעבר לתחום הצר של בריאות. הן נוגעות באיזונים הרגישים שבין צרכי הכלל לזכויות הפרט במדינה דמוקרטית ואפילו בשאלות קיומיות כמו, רחמנא לצלן, מהו אושר. האם זכותה של מדינה לאסור על אדם לעשן, גם אם הוא עושה זאת תוך ידיעה שהוא לוקח על עצמו סיכון? הדעת נותנת שלא. זכותו של אדם להחליט שההנאה מהיניקה מצדיקה את העלייה בהסתברות לחלות בסרטן. נשמע הגיוני, ובכל זאת בתחומים אחרים מערכת החוקים שלנו הרבה פחות מכבדת את הבחירה של הפרט: המדינה, למשל, כופה עלינו לחגור חגורות בטיחות ואוסרת עלינו להשתמש בסמים קלים. מישהו מצליח לזהות כאן עקביות?
לכאורה, הדילמות הרבה יותר פשוטות כשזה מגיע לילדים. בניגוד למבוגרים, החברה לא מאפשרת להם חופש בחירה אמיתי, כולל החופש לגרום לעצמם נזק משמעותי. גם ההגדרה של ידע משתנה
כשמדובר בילדים. ילד בן 12 שמוחו שטוף פרסומות, שלא רוצה לפגר במירוץ הקוליות מול החברים ושיודע מעט מאוד על השפעות הקרינה, לא באמת מסוגל לקבל החלטה מושכלת באשר לשימוש בסלולרי. המסקנה, לכאורה, היא שעל המדינה לאסור על שיווק טלפונים סלולריים לילדים. זה רעיון שבהחלט שווה בחינה, אבל בניגוד לסיגריות, שלא טמונה בהן שום תועלת, טלפון נייד שנמצא בתיקו של ילד שהלך לאיבוד יכול להציל חיים או לפחות לחסוך להורים שלושה התקפי לב ושבעה מדורי גהינום עד שהתכשיט חזר הביתה.
אז איך מוצאים את שביל הזהב בין היתרונות לחסרונות, בין הסכנות לזכויות? עם האתגרים האלה משרד הבריאות, ובעצם החברה הישראלית כולה, יצטרכו להתמודד בזמן הקרוב, כמו גם עם לחצים כבדים שיגיעו מצד אלה שצוחקים כל הדרך אל הבנק בשעה שאנחנו עומדים על זכותנו להרוג את עצמנו ברכות.
aviv67@gmail.com
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם