"לכי לגור באום אל פאחם"
לאחר שפרסמתי מאמר על יום הנכבה קיבלתי תגובות קשות ואף התקשרו לביתי ודרשו ממני לעזוב את היישוב. כך מתמודדים עם מאמר על גירוש - בדרישה לעזוב. על חופש הביטוי ועלינו
כבר ידעתי שמספר הטלפון שלי התפרסם בטוקבק למאמרי בין כפר תבור לכפר סבת, ביחד עם המלצה לקוראים להתקשר אלי ולומר לי מה דעתם. אבל היא זו שגילתה לי שאני פרסמתי אותו ושגם הזמנתי להתקשר אלי, לא פחות ולא יותר.
המאמר עסק ביום הנכבה ובשאלת ההזדהות והלגיטימציה לביטויי הכאב של העם הפלסטיני שנעקר בנסיבות טרגיות מאדמתו.
האם לומר לה שאני מבינה את הרגשות שעורר בה המאמר שלי, שאני מבינה שהיא לא מסכימה איתי, ואולי אפילו לנסות ולהבין מה הרגיז אותה עד כדי כך? האם זו הזדמנות לנסות ולפתח איתה דיאלוג ובו להוסיף ולומר שזכותי להיות במקום אחר משלה ושהיא מוזמנת לכבד את דעתי כפי שאני מקבלת את זו שלה?
האם עלי להזכיר שהשתיקה שלי אינה הסכמה איתה אלא מימוש זכותה לחופש המצפון, המחשבה והדעה? או האם עלי להפסיק מיד השתלחות מעין זו ולומר לה שאני לא מוכנה לשמוע משפטים כאלה, שיש מקום לוויכוח ענייני, גם אם כואב ומאתגר, אבל לא לגידופים משולחי רסן.
האם להשיב לה באותה שפה? האם לטרוק את הטלפון? בכוונה אני לא קוראת טוקבקים - בתחילת דרכי ככותבת קראתי מעט מהם ונוכחתי שהם רוויים באמירות גסות ולא רלבנטיות, שאין להם דבר וחצי דבר עם נושא המאמר.
אבל הנה, התגובות התדפקו על דלת ביתי. האישה הזאת הייתה
כמו קודמיו, גם הוא התחיל בהתקפה מהמשפט הראשון, מיד לאחר שהרמתי את השפופרת. אך הפעם היה חידוש: "תלכי מכאן, אף אחד לא רוצה אותך כאן, תלכי לגור באום אל פחם ואת פוגעת לי בפרנסה," ועוד פנינים.
הפעם מדובר באדם שאני מכירה - אותו ואת בני משפחתו והוא מחדד את השאלה איפה עובר הגבול של חופש הביטוי, כי הוא גם מרשה לעצמו לגרש אותי.
אז איך נהגתי? עניתי תשובה תקיפה ונחרצת (מדי, במושגים שלי) . גם לאותה אישה. הבהרתי באופן ברור שגבולות חופש הביטוי מסומנים במקום בו מימוש הזכות שלקחו לעצמם המגיבים פוגע בזכויות שלי: בזכות לפרטיות, בזכות לכבוד, בזכות לשם טוב וכמובן בזכות לבחור את מקום מגורי.
קשה להם לקרוא את מאמרי, לא נעים, כואב, מאיים, אני יכולה להבין. רוצים שאני ארגיש ואחשוב כמותם? לא ולא.
אני רק תוהה על כך שהקריאה להרחיק אותי מהעיר, עולה בעקבות מאמר שעוסק בגירוש. האם הפתרון להתמודד עם כל מי שמפריע לנו ,הוא לנסות ולהעלים אותו בכל דרך? אבל אני לא אעלם ולא אאלם. אני אמשיך להתבטא ואמשיך להציע לכם להיות איתי בדיאלוג, במקום להתקיף אותי. יהיה יותר קשה אבל יהיה, אולי,יותר אפקטיבי.
אקו"ם