דוח המבקר: אפליה כלכלית במשרד החינוך
על אף חשיבותם של המסעות לפולין, טוען מבקר המדינה, במשרד החינוך לא עושים דבר כדי להנגישם לתלמידים משכבות שאינן מבוססות

על פי הדוח, למרות החשיבות החינוכית הרבה המיוחסת למסעות לפולין, מטרות המסע לא עודכנו במשך שני עשורים, למרות שכפי שקובע המבקר "בפרק זמן זה חלו תמורות רבות הן באירופה והן בחברה הישראלית".
מאז תחילת המסעות לפולין בשנת 1988 ועד סוף 2009 השתתפו בו 350 אלף תלמידים. בדיקת המבקר התרחשה במהלך שנת 2010.
למרות שבחברה הישראלית יש דיון ציבורי על נחיצות המסעות לפולין ובמיוחד על המחיר הכספי הגבוה שלהם, אשר מונע מתלמידים רבים לקחת בו חלק, משרד החינוך לא טרח לערוך על כך דיון מעמיק ולגבש מדיניות בעניין. המשרד גם לא בחן הצעות שעלו לערוך מסעות ללימוד השואה במקומות אחרים באירופה, לרבות גרמניה.
כמו כן קבע המבקר כי המנהלת הממונה על הנסיעות במשרד החינוך לא ערכה פיקוח ואיסוף נתונים מהמשלחות השונות לצורך מעקב ובקרה.
ומי משתתף במשלחות לפולין? על פי הדוח, "רק מחצית ממוסדות הלימוד בחטיבה העליונה מהמגזר היהודי". מעבר לכך, שני שליש מהמשלחות מורכבות מהשליש העליון של קבוצות הטיפוח בישראל, כלומר אוכלוסייה מבוססת.
"חלק הארי של המסע ממומן בידי ההורים. תשלומים אלה האמירו מאוד בשנים
ממשרד החינוך נמסר בתגובה כי "המשרד רואה במסעות לפולין ערך חינוכי רב. בהתאם לזאת, החליט המשרד להגדיל את קרן המלגות לפולין ל-5 מיליון שקלים במטרה להגדיל את מספר המשתתפים במסע, תוך מתן עדיפות לתלמידים ממדרג חברתי-כלכלי נמוך.
לפני מספר חודשים סערה המדינה בעקבות פרשת עמנואל שחשפה את החשדות לגזענות באופן שיבוץ תלמידות בבתי ספר בחינוך החרדי. מבקר המדינה ערך ביקורת על אופן השיבוץ בחינוך החרדי ועל האופן בו משרד החינוך מפקח על כך.

המבקר קבע כי משרד החינוך מחזיק במספר קטן מאוד של מפקחים במגזר החרדי, דבר המעלה ספק לגבי היכולת ההתחלתית לערוך פיקוח משמעותי על הרישום לבתי הספר.
המבקר בדק 86 תקנוני קבלה בבתי ספר חרדיים, תקנונים המפרטים את דרישות הצניעות ממשפחות התלמידות ועוד, ומצא כי יש לערוך שינויים ב-60 מהם, כמו לדוגמא איסור על הבנות להשתתף במסיבות יום הולדת של חברותיהן לכיתה, איסור שלא מקובל על משרד החינוך.
המבקר קבע כי "ההחלטה אם לקבל מועמדת צריכה להתקבל על פי אמות מידה ידועות וברורות כדי שלא ייפתח פתח לקבלת תלמידות על פי שיקולים שאינם ממין העניין או באופן שרירותי. יש לנקוט הליכים שיבטיחו מיון על פי שיטה ידועה מראש, הוגנת ושוויונית, ולהודיע להוריהן של הבנות שלא התקבלו מהי סיבת הדחייה".
המוצא, קובע הדוח, משחק תפקיד מרכזי. בבתי ספר אשכנזיים קיימת מכסה של 30 אחוז לתלמידות ממוצא ספרדי, אך הדוח קובע כי בבתי ספר רבים "רואים במכסה זו מכסה מקסימלית, משמעה שלא תתאפשר קבלת בנות ממוצא ספרדי בבית ספר שבו מכסת הבנות ממוצא זה התמלאה". המבקר הדגיש כי "קבלת החלטה לדחות מועמדת בשל מוצאה הספרדי היא בבחינת אפליה על רקע עדתי".
מבקר המדינה טען כי הוא הציג בפני משרד החינוך ממצאים לפיהם קיום בתי ספר לספרדיות בלבד, אשר לא התקבלו לבתי ספר אשכנזיים, מעיד על אפליה, אך במשרד בחרו שלא להתעמק בבדיקה וקבעו כי מדובר ברצונו של הציבור הספרדי.
ממשרד החינוך נמסר בתגובה כי "המשרד נקט במספר צעדים וגיבש שורה של פעולות בהן הוא מתכוון לנקוט כדי למנוע אפליה במוסדות החינוך החרדיים. בין הפעולות: המשרד הוסיף 15 תקני פיקוח, כאשר בכוונת המשרד לקלוט במהלך השנתיים הקרובות עוד 30 משרות פיקוח במטרה להעמיק את הפיקוח על המוסדות.
"המשרד החל בבדיקה מקיפה של כל תקנוני מוסדות החינוך הרלוונטיים וצפוי לפרסם הנחיות ברור בנוגע לרישום וקבלת תלמידים. בתי הספר יקבלו הנחיות מפורטות בעניין ערכת הקבלה, מה נכלל בה וכיצד יש להגיש את הערכה באופן מפורט.
"בהתייחס לנושא המכסות, יצוין כי המשרד יבחן באמצעות ספירת התלמידות בכל מוסד חינוך, בדיקת מספר הנרשמות ומספר הנדחות. ככל שימצא שיש ממש בקביעות המבקר, או נעשה שימוש במכסה, ינקוט המשרד בסנקציות על פי חוק הפיקוח.
"בכל מקרה של תלונה, המשרד לא יסתפק בהתייחסות הבעלות, אלא יברר את הפרטים בשטח באמצעות ביקור במוסד החינוך, ואיסוף המידע מרשות החינוך המקומית".
ח"כ אילן גילאון (מרצ) התייחס לדוח מבקר המדינה בעניין מערכת החינוך החרדית ואמר: "אין חדש תחת השמש, ההפקרות מובנית בתוך מערכת החינוך החרדית. המדינה לא יכולה להמשיך לממן מערכות חינוך נפרדות ועליה להלאים את זו החרדית ולשלבה בתוך מערכת ממלכתית אחת".
גם ח"כ הרב חיים אמסלם התייחס לדוח ואמר: "אני מקווה שממצאיו החמורים של הדוח יעשו סוף לתופעת הכחשת האפליה ו'יפילו את האסימון' לכל אלו שבטוחים שהנציגים החרדים בכנסת באמת דואגים לתלמידים שלהם".
"לצערי התגלה בדוח שגם משרד החינוך עצמו, שתפקידו לפקח ולבקר, נותן אמון עיוור בנתונים שמנפקים לו מנהלי המוסדות והוא לא טורח לבדוק לעומק נתוני אפליה אמיתיים שהגשתי בשאילתא", אמר אמסלם. "בירושלים בלבד ישנן כעת 180 בנות ספרדיות שלא התקבלו לסמינר".







נא להמתין לטעינת התגובות







