היום השני לשביתת הרופאים: הקבלה ריקה, המחלקות מלאות
הציבור ידע שיש שביתה, והשתדל שלא להגיע לבתי החולים למעט במקרי חירום. אבל המחלקות עוד עמוסות בחולים שנותרו באשפוז מהימים הקודמים. גם אתמול היה מי ששכב במסדרונות מחוסר מקום. והחולים? רובם תומכים במאבק ומקווים שיוסיפו תקנים
בית החולים סורוקה בבאר שבע צילום: יהודה לחיאני
החולים יודעים שעליהם להמתין היום בסבלנות, אולי כך הם לא יצטרכו להמתין בפעם הבאה לאחר שהאוצר יוסיף מיטות ותקנים לרופאים. אולי כך, יהיה עתיד לרפואה הציבורית בישראל. בינתיים, כל ניתוח מצריך אישור של ועדת החריגים, והוא יאושר רק אם הוא באמת דחוף.
בחדר הקבלה למחלקה פנימית ה' ישב לו בוריס קרוקובסקי, בן 80, שסבל מכאבים בחזה והגיע עם בנו. "הגענו בשמונה בבוקר, ועד השעה שתיים עשרה לא קיבלו אותנו", סיפר הבן גנאדי, "יש לנו סבלנות, כי אני מובטל ואבא שלי פנסיונר. אין לנו כלום נגד הרופאים - מגיע להם להתפרנס בכבוד אחרי שהם עובדים ברציפות יממות שלמות, גם כאשר הפקידים של האוצר יושבים בבית עם האישה והילדים שלהם".
בחדר המיון העמוס שכב לו שלום בובליל, בן 71 ממושב חצב, והמתין בסבלנות לרופאים. "טופלתי בקפלן והחלטתי לעבור לבית החולים סורוקה, כי ההקרנות פה יותר בסדר", אמר בובליל, "עכשיו אני סובל מנוזלים בבטן, ואנחנו מחכים שרופא יתפנה ויבוא אלינו. היחס פה מעולה ומגיע לרופאים יותר ממה שהם מקבלים כיום".
בתו, קרן כחלון, סיפרה: "אני עובדת בחברת 'כיף לכל'. במסגרת הזו עשיתי אירוע לאחד הרופאים הבכירים, ואשתו סיפרה לי על המצב הכלכלי שלהם והראתה את המכונית הישנה שלה, כאשר בעלה הוא רופא כל כך בכיר, והם מסתפקים במועט. לא ייתכן שרופא מרוויח פחות מהליצנים העובדים אצלנו בחברה".
המיון העמוס ביותר בישראל
בגלל העומס, מתקשים בבית החולים למצוא מקום לאשפז את כל החולים. האחות האחראית פרנסין לאוטמן במחלקה לרפואה דחופה מסבירה כי בשעות הבוקר המוקדמות כבר פתחו את המיון האמבולטורי, לחולים שאינם זקוקים לאשפוז, כדי להקטין את העומס.
"המיון שלנו הוא העמוס ביותר בישראל", מודה אלוף-משנה (במיל') ד"ר כרמי ברטל, לשעבר מפקד הרפואה של פיקוד הדרום, אשר משמש כממלא-מקום מנהל המחלקה לרפואה דחופה ומנהל המיון הפנימי. "השביתה החלה אחרי כמה ימים עמוסים במיוחד, ואחרי שכל מחלקות האשפוז בתפוסה מלאה".
לדבריו, תהליך שחרור החולים מתעכב, ולכן המיועדים לאשפוז סובלים מזמן המתנה ממושך. "האוכלוסיה באזור גדלה, אבל התקנים נשארו", מסביר ד"ר ברטל, "כל שנה נוספים לנו עשרת אלפים ביקורים במיון, והרפואה הקהילתית קורסת. מהבוקר אני במגננה מפני אנשים המגיעים
כדי להתלונן ולא כדי להגיד תודה".
במרפאות החוץ הכל שומם מלבד קבוצה קטנה של תלמידי תיכון. הם הגיעו להחתים אנשים על כרטיסי תרומת איברים (כרטיסי אד"י). אבל הם נתקלו במסדרונות שוממים, ונראה כי מישהו מהמורים שכח שיש שביתה, ולכן זה לא היום המתאים להחתמות. באחת המרפאות הסגורות מצאנו חולה שקיבל טיפול דחוף, אבל הוא סירב להתראיין. הוא חשש כי הרופא המסור שטיפל בו ייענש כי יחשבו שהוא הפר בכך את השביתה.
היום ממשיכים לשבות כל בתי החולים הממשלתיים, בית החולים הדסה בירושלים ובתי החולים שבבעלות קופת חולים כללית. בתי החולים הפרטיים דוגמת אסותא פועלים כסדרם, כמו גם קופות החולים: כללית, לאומית, מכבי ומאוחדת.
בבתי החולים השובתים יינתנו שירותים מצילי חיים: טיפול נמרץ, ניתוחים דחופים, חדרי לידה, טיפולי דיאליזה ועוד
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם