קוץ ירוק בישבן
בניגוד למה שבכירים למיניהם טוענים, פעילי הסביבה לא תוקעים מקלות בגלגלי המדינה, אלא מצילים חיים וחוסכים לה סכומי עתק
"הירוקים מגיבים בצורה פבלובית כלפי כל תוכנית בתחום התכנון והבנייה", קבל מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אייל גבאי, על המקלחת הקרה שחטפה תוכנית הדירות הלאומית של נתניהו. ראש הממשלה הציג את התוכנית שלו על תקן "הסופרטאנקר של משבר הנדל"ן". כשנתניהו מקים ועדה-עוקפת-ועדות עם סמכויות-על הוא מדמה את עצמו למי שבא לכבות שריפות, אבל אנשי סביבה, חברה וסתם אזרחים בעלי חוש אחריות רואים בו דווקא פירומן שמסתובב עם חופן גפרורים ביד.
גם שר התשתיות עוזי לנדאו הבהיר לנוכח משבר הגז שהכל בגלל "הירוקים", שהצליחו לעצור את הקמת תחנת הכוח הפחמית באשקלון. נתניהו, גבאי ולנדאו לא לבד. מקבלי ההחלטות נוטים לראות בארגוני החברה האזרחית, בבתי המשפט ובכלל במערכות שמאזנות את כוחו של השלטון מטרד שמונע מהם להגשים את חזונם ולדהור לעבר מחר טוב יותר. מה לנו כי נלין על נתניהו, אם יצחק רבין ייחל למציאות שבה אפשר לפעול "בלי בג"ץ ובלי בצלם".
קול צעקה
במציאות של פיתוח פרוע, שמוכתבת במידה רבה על ידי האינטרסים של ההון והמוטיבציה של הפוליטיקאים לגזור קופון מיידי, ארגוני הסביבה והחברה נדחקים בעל כורחם לעמדת הקוץ בישבן. לא פעם אפשר לשמוע פוליטיקאים בכירים או בעלי הון נזכרים בערגה בימים שבהם הכל היה הלך יותר חלק ושום נודניק ירוק או אדום לא הפריע לבנות פה מדינה. כמה נפלא היה אז, כשאפשר היה להרים הולילנד על כל גבעה.
ובאמת, איך חלפו הימים ההם, שבהם מפעלים יכלו להזרים בחופשיות שלל חומרי תרעלה לאפיק הקישון ולהפוך אותו - ובעצם את רוב הנחלים בישראל-לתעלת חומצה מסרטנת בלי שהטרחנים מאיכות הסביבה יעצרו את האסון בזמן; איפה הזמנים שבהם מפעלי פצצות ישבו בלב ערים (רמת השרון, תל אביב),
והציפו את הקרקע ומי התהום בנהרות של כימיקלים רעילים שיעברו עוד דורות עד שנצליח לטהר אותם; כמה טוב שלא היו ירוקים בסביבה בימים שבהם ניתן אור ירוק לייבושו של ים המלח ולהפיכתו לבריכת אידוי תעשייתית. מה היינו עושים היום בלי 3,000 בולענים וים שנסוג בקצב של מטר בשנה? מזל, מזל שלא היו אז "ירוקים".
מי שבאמת חושב שה"ירוקים" הם אלה שתוקעים מקלות בגלגלי המדינה, שיחזור להיסטוריה ויחשוב שוב. אם יש משהו להצטער עליו, זה שבמשך עשרות שנים העסק התנהל כאן בלי שום מודעות ואופוזיציה סביבתית. אם היתה כזאת, היו נחסכים הרבה חיים, עוגמת נפש וסכומי עתק שעכשיו ישראל נדרשת להשקיע כדי לתקן את כל מה שקלקלנו, רק כי לא היה מי שיקים קול צעקה.
aviv67@gmail.com
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם