בג"ץ: מדוע לדור ביטל ההסכם עם יחיא טורק
שופטי בג"ץ מתחו ביקורת על התנהלות הפרקליטות אשר הובילה לביטול ההסדר עם העבריין בפרשת מות הילד אביב אילוז בפיצוץ מטען
- יחיא טורק לבג"ץ: כבדו את הסדר הטיעון עמי
- 2005: יחיא טורק זוכה מרצח
השופטים מרים נאור, יורם דנציגר וניל הנדל נדרשו לסוגיה בעקבות עתירה שהגישו טורק והסנגוריה הציבורית, לבג"ץ בבקשה להורות לפרקליט המדינה, משה לדור, ולפרקליטות מחוז תל-אביב, לנמק מדוע לא יעמדו מאחורי הסדר הטיעון החתום שנערך עמו.
"העמדה שלכם מעוררת קושי. כי לפיה בכל מקרה שבו פרקליט המדינה לא בודק את התיק בעצמו, והעבירה חמורה, אז תמיד יגיעו להסדר לא סופי, שיהיה תלוי בהערכה מחודשת, שיתכן שבעקבותיה יבוטל ההסדר. וזה מאד קשה לקבל", אמר השופט הנדל
בדרישתו של טורק – היושב בכלא כבר 9 שנים, מתוך 12 שנים, בפרשת החזקת נשק – לקיים את ההסכם עמו, תומכת הסנגורית הציבורית הארצית, עו"ד ענבל רובינשטיין, אשר הזהירה בזמנו את פרקליט המדינה מפני ההשלכות החמורות ורחבות ההיקף כתוצאה מחזרה מהסדר טיעון מוגמר.
על פי ההסדר, שכבר נחתם על ידי שני הצדדים בטרם חזרה בה הפרקליטות, הודה טורק בסיוע לרצח, בפרשת הירצחו של הילד אביב אילוז, בן ה-3, לפני כ-12 שנה, והוסכם בו כי הצדדים בתיק יבקשו במשותף להטיל עליו עונש של 15 שנות מאסר בפועל, החל ממועד מעצרו ביולי 2002.
במהלך הדיון היום הקשתה השופטת מרים נאור שוב ושוב מה קרה שפרקליט המדינה משה לדור החליט לחזור בו מההסדר אך לא קיבלה תשובה ברורה. היא הדגישה באזני נציג פרקליטות המדינה, עו"ד נחי בן אור: "הייתם צריכים להבהיר את זה".
הוא טען כי תשתית הראיות המלאה הייתה בפני פרקליט המדינה כשקיבל את החלטתו אבל נאור תהתה שוב: "מה קרה? אנו לא יודעים מדוע הוא חזר בו מההסדר. האם הוא ידע עובדות אחרות? האם היו לו שיקולים אחרים?"
בעתירה טענו טורק והסנגוריה הציבורית כי "ההחלטה לחזור מהסדר הטיעון היא בלתי סבירה באופן קיצוני ופוגעת בזכותו החוקתית של טורק להליך הוגן ובאינטרס הציבורי שבקיום הסכמים על ידי המדינה". את טורק ייצג עו"ד אבי כהן ואילו בא כוח הסנגוריה הציבורית היה עו"ד הרן רייכמן.
טורק הואשם בכתב האישום המקורי ברצח הילד אביב אילוז, בן ה-3, באמצעות מטען חבלה
מספר שנים אחר כך, ביוני 2002, לאחר שיחיא טורק נורה בניסיון התנקשות, הוא חשף בפני חוקרי המשטרה מעשי רצח וניסיונות רצח ביפו וקיבל מעמד של עד מדינה. בתוך כך הוא קשר עצמו לפרשת מות הילד והואשם ברצח ובניסיונות רצח. עמו הואשמו בתיק זה חיים ביאליק ואבי גילקרוב.
הוא סיפר כי מסר להם את מטען החבלה וכי הם הצמידו אותו למכונית. בסופו של דבר זוכה טורק בשנת 2005 מעבירות הרצח וניסיון הרצח בפרשת אילוז, אך הורשע בייצור והחזקת נשק ונדון ל-12 שנות מאסר בפועל. בית המשפט העליון החזיר את התיק לבית המשפט המחוזי כדי שיבדוק את טענת המדינה שהודאות טורק ניתנו מרצון חופשי. על רקע זה החליטו לבסוף הצדדים לקדם הסדר טיעון וזה אכן הושג.
טורק טוען, באמצעות עו"ד כהן, כי חתם על הסדר הטיעון, ביום 3.10.10 - בתום שמונה שנים וחצי של הליכים משפטיים במהלכם הוא שוהה בתנאי בידוד והפרדה - כאשר מצד המדינה חתמה על ההסדר ממלאת פרקליטת מחוז תל-אביב. שבוע אחר כך הודיעו הצדדים לבית המשפט המחוזי בתל-אביב שהגיעו לידי הסדר טיעון מוסכם וביקשו לקבוע מועד לדיון בו.
"לתדהמתו של טורק – מציין עו"ד כהן – ביום 19.10.10 הודיעה המדינה לבית המשפט כי פרקליט המדינה מבקש לערוך בחינה נוספת של הסדר הטיעון...". עוד באותו יום שלח הסניגור בדחיפות מכתב לפרקליט המדינה בו דרש ממנו לעמוד מאחורי ההסדר החתום. הוא הפנה את תשומת לבו לקשיים הראייתיים המשמעותיים בתיק, לעובדה כי המדינה חזרה בה מכתב האישום כנגד אחד משותפיו של טורק לכתב האישום המקורי (גילקרוב) ואילו השני קיבל עונש מאסר של 8 שנים בלבד.
ביום 21.12.10 הגישה פרקליטת מחוז תל-אביב הודעה לבית המשפט המחוזי בה היא מסרה כי פרקליט המדינה ערך "בחינה חוזרת" של הסדר הטיעון, והחליט לבסוף, "בהתחשב במכלול השיקולים ובראש וראשונה האינטרס הציבורי" - ועל דעת המשנה לפרקליט המדינה, ומנהלת המחלקה הפלילית בפרקליטות - שלא להציג בפני בית המשפט את הסדר הטיעון, אלא להמשיך ולנהל את האישום ברצח נגד טורק, בהתאם לכתב האישום המקורי התלוי ועומד נגדו.
פרקליטת המחוז לא נימקה את החלטת לדור אך ציינה כי נפגעי העבירה בתיק – אבי הפעוט המנוח, אשר אילוז, אשר נפגע בעצמו מהפיצוץ, ואם הפעוט, סיגלית אילוז, הודיעו בעבר כי הם מתנגדים להסדר הטיעון.
בא כוחו של טורק, עו"ד כהן, קובל כי שינוי עמדת המדינה לא נומק כלל ויש לבטלו. "על התביעה לעמוד, ככלל, מאחורי הסכמיה", הוא גורס ומדגיש כי לא חל כל שינוי נסיבות בתיק ומרשו, יחיא טורק, ציפה להסדר והסתמך עליו.
"אין חולק כי מדובר באירוע חמור וכי הפגיעה בפעוט המנוח ובבני משפחתו היא קשה מנשוא, כך שדבר לא יוכל לנחמם. עם זאת, לא ניתן לחלוק כי עונש של 15 שנות מאסר בפועל בתנאי בידוד והפרדה הוא עונש חמור... הסכמתו של טורק להודות בעבירה חמורה של סיוע לרצח ולהסכים לעונש, תוך ויתור על טענותיו באשר להכרעת הדין ולעונש – בהחלט עונה על האינטרס הציבורי", טוען עו"ד כהן.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם