וינשטיין: דיירי בית יהונתן חסרי נקיון כפיים
היועץ המשפטי לממשלה ביקש מביהמ"ש העליון לדחות את בקשתם של דיירי בית יהונתן למשפט חוזר. "התנהלותם ראויה לגינוי"
- וינשטיין לברקת: בית יהונתן יפונה, זה לא בסמכותך
- הושגה פשרה: יידחה הפינוי של בית יהונתן
- תלונה במשטרה: ברקת הפר צו בית משפט בנוגע לפינוי
וינשטיין התריע כי "מדינה מתוקנת אינה יכולה להשלים עם אי קבלת הדין ואי כיבוד החלטות מערכת המשפט, המוצאת לעצמה צידוק בדרך של הטלת דופי אישי בראשי מערכת האכיפה ובדרך של חזרה שוב ושוב על טענות חמורות חסרות בסיס, שנבחנו לגופן ונדחו לגופן על ידי בתי המשפט בכל הערכאות".
היועץ המשפטי דוחה את טענותיהם "הפוגעניות ונטולות הבסיס" של דיירי בית יהונתן נגד ראשי מערך האכיפה העירוני בעיריית ירושלים, והוא מבקש מבית המשפט העליון שלא לקבל את עמדתם לפיה יש לבטל את המשפט שנוהל נגדם בשל טענת "הגנה מן הצדק", בהיותם "קורבנות אכיפה בררנית מפלה שננקטה נגדם בשל היותם יהודים".
"חברה מתוקנת – מזהיר וינשטיין - אינה יכולה להשלים לאורך זמן עם מצב דברים בו נאשמים שהורשעו מטיחים בלשון בוטה, טענות חמורות חסרות בסיס כלפי עובדי ציבור שמלאו את תפקידם על פי מיטב הבנתם, ושבתי משפט קבעו כי התנהלותם המקצועית הייתה סבירה, תמת לב וללא דופי".
היועץ המשפטי לממשלה מבקש לכן מבית המשפט העליון - באמצעות מנהל המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין בפרקליטות, עו"ד חובב ארצי - "להביע את סלידתו" מדרכם של דיירי בית יהונתן, ולתת ביטוי ל"גינוי העמוק" הראוי להתנהלותם, גם בדרך של "הטלת הוצאות גבוהות ומרתיעות".
16 דיירי "בית יהונתן" הורשעו בבית המשפט לעניינים
ביום 11.2.07, הטיל עליהם בית המשפט לעניינים מקומיים קנסות בסך 3,500 שקל וחייב אותם לחתום על התחייבות כספית למשך שלוש שנים להימנע מעבירה דומה. כמו כן הוא הורה להם להפסיק את השימוש בבניין החל מיום 15.4.07, ולאטום את כל פתחי הגישה אליו. הוא פסק כי אם הם לא יבצעו את האיטום תהיה העירייה רשאית לבצע זאת בעצמה.
היועץ המשפטי לממשלה מדגיש בתגובתו לבית המשפט העליון, כי אף שלבניין לא ניתן מאז היתר ואף שבקשות שונות שהגישו הדיירים לדחיית המועד לביצוע הצו, נדחו על ידי כל הערכאות, ובכללן בית המשפט העליון – הרי הדיירים לא קיימו את הצו עד היום. זאת, מלבד זוג אחד שקיים את הצו, ודירתו נאטמה. יתרה מזו, וינשטיין מבהיר כי גם עיריית ירושלים נמנעת זה תקופה ארוכה מלקיים את הצו, למרות הנחיות חד משמעיות שניתנו לה, בין היתר, על ידי פרקליט המדינה והיועץ המשפטי לממשלה.
לדברי וינשטיין, מנהלים הדיירים וגורמים אחרים הליכים משפטיים רבים לשינוי פסק הדין אך במקביל גם מנהלים מערכה חוץ משפטית, שעיקרה "טשטוש היותם עבריינים שהורשעו בדין אשר אינם מקיימים צו בית משפט, והצגתם כקורבנות "רדיפה פוליטית".
זאת, תוך שלילת תום הלב והלגיטימיות של ראשי מערכת האכיפה המקומית והארצית, ובמיוחד של היועץ המשפטי היוצא של עיריית ירושלים, יוסי חביליו, על שום עמידתם על קיומו של צו בית המשפט.
וינשטיין מזכיר כי בית המשפט לעניינים מקומיים בירושלים כבר דחה את טענתם שהם קורבנות אכיפה בררנית מפלה ופסולה, על רקע פוליטי, שננקטה נגדם בשל היותם יהודים.
הוא דוחה את טענתם כי יש בידיהם "ראיות חדשות, המפריכות את מרבית הממצאים", עליהם השתית בית המשפט לעניינים מקומיים את החלטתו. הדיירים טענו כי בית יהונתן הוא "המבנה היחיד בכל אזור סילואן בו עוסקת התביעה העירונית בירושלים", בעוד שנגד 12 מבנים אחרים בכפר, שהוקמו ללא היתר ונעשה בהם שימוש שלא כדין על ידי ערבים תושבי הכפר, לא נעשה דבר, לטענתם.
ואולם וינשטיין מזכיר כי בית המשפט לעניינים מקומיים דחה טענות אלה וכי בחלק ממבנים אלה ננקטו פסקי דין, צווי הריסה והמלצה לכתב אישום, וחלק נוסף היו בטיפול התביעה וגורמי פיקוח.
לבסוף הוא מדגיש כי גם בהערכות של ראש העיר ברקת ובסברות של נבחרי הציבור בועדת התכנון המקומית, לפיה האכיפה נגד דיירי "בית יהונתן" יש אפליה – אין כדי לבסס עילה למשפט חוזר.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם