ראשי » ירוק » סביבהגלוש ב - nrg מעריב מהסלולר

אכיפה סביבתית בערים? החוק אושר, המימוש מתעכב

ב-2008 אושר חוק המסמיך פקחים עירוניים לבצע אכיפה סביבתית בערים. ב-2009 ביקשו הרשויות להתחיל לפעול ב-2010. 2011 הגיעה, הפקחים העירוניים עובדים? לא כל כך מהר. בדיקת nrg מעריב

שנתיים וחצי מאז חקיקתו של החוק החדש לאכיפה סביבתית על ידי הרשויות המקומיות ולמעלה משנה מהתאריך שנקבע כי עליו להיות נאכף בשטח – וביצועו של החוק נראה רחוק מתמיד.

ביוני 2008 אושר בכנסת החוק, המעביר את סמכויות האכיפה הסביבתית בישראל ממשרדי הממשלה לרשויות המקומיות. החוק היה אמור להיכנס לתוקף ולהיות מבוצע בשטח בחודש יוני 2009. באותו חודש, לאחר שנציגי הממשלה ננזפו בוועדת הפנים והסביבה של הכנסת על כך שהסמכת הפקחים לא הסתיימה למרות הוראות החוק, הוועדה דחתה את יישומו בחצי שנה ונתנה לממשלה הארכה לסיים את הכשרת הפקחים עד לדצמבר 2009.

חוק הרשויות המקומיות (אכיפה סביבתית – סמכויות פקחים) נועד לטפל בסמכויות פקחי רשויות מקומיות האמורים לאכוף 17 חיקוקי סביבה שבאחריות המשרדים: הגנת הסביבה, חקלאות, תשתיות, פנים ומשטרת ישראל. חוקים אלה – כגון: חוק שמירת הניקיון, חוק למניעת מפגעים (רעש, ריח וזיהום אוויר), חוק חומרים מסוכנים, פקודת היערות וחוק הגנת הצומח – נאכפו עד עתה על ידי פקחי משרדי הממשלה. החוק החדש מסמיך פקח מטעם העירייה לחקור כל אדם החשוד בעבירה על חיקוק סביבה ולערוך בדיקות באזור שבו יש חשד לעבירה כזו. קנס שהטיל פקח עירוני ישולם לקופת הרשות המקומית, בדומה לדוח חנייה – מה שצפוי לעודד את הרשות לשאוף לשיפור השירות לתושב, וכתוצאה מכך להסיר מפגעים סביבתיים ולמנוע את הישנותם.

ועדת היגוי, אשר כללה נציגים מכל המשרדים המחוקקים, בנתה תוכנית הכשרה לפקחי סביבה. תכנית זו פותחה ומיושמת על ידי מפע"ם גליל מערבי,  גוף הדרכה ופיתוח שהינו חלק ממערכת שהקימו משרד הפנים והרשויות המקומיות. בחודש מרץ 2010 הועברו שני קורסים ניסיוניים לפקחי סביבה ועוד קורס לרופאים וטרינרים לאכיפת חוק צער בעלי-חיים.

ומה קרה מאז? האם הפקחים העירוניים כבר עובדים בשטח? לא כל כך מהר. מתברר שהעניינים הרבה יותר מסובכים. מתוך 17 החיקוקים בחוק החדש, הסמכת הפקחים נעשתה עד עתה רק על שמונה. לשאר תשעת החיקוקים לא החלו הכשרות ואף אין עדיין צפי למועד התחלת הכשרת הפקחים.

בעיה נוספת שנראה שמעכבת את כל העניין מבחינת הרשויות המקומיות עצמן היא הבעיה המשפטית. היועצים המשפטיים תמימי דעים לגבי ההיגיון של החוק החדש, נחיצותו וחשיבותו, אך טוענים שלא הייתה כאן היערכות מלאה מבחינה משפטית.

"בתל אביב פקחים כבר עברו הכשרה", אומר בני כהן, עורך הדין של עיריית תל אביב-יפו לחוקי עזר. "אבל כרגע אוכפים את שמונת החוקים האלה באמצעות חוקי העזר העירוניים. למשל: כיום הפקחים העירוניים לא אוכפים לפי חוק שמירת הניקיון החדש, אלא לפי חוק העזר העירוני לשמירת הסדר והניקיון. וצריך להחליט, לפי איזה חוק הולכים. בחקיקה הראשית אין את מגוון הסמכויות שיש בחקיקת העזר. לכן, כשאתה מפעיל סמכות לפי חוקי המדינה, אתה לא יכול להפעיל סמכות לפי חוקי העזר. אז היה חשש שהחוק יכול יותר לשתק מאשר להועיל; ששימוש בסמכויות של החקיקה הראשית מבטל את הסמכויות של החקיקה העירונית. אנשים שיוטלו עליהם אמצעי אכיפה מנהליים יכולים לצאת נגד התוקף החוקי של אמצעי האכיפה האלה ואז העירייה תמצא עצמה פועלת שלא כדין וחשופה לביקורת שיפוטית, הטלת צעדים ופיצויים.

"כל חוק נמצא בסמכות של משרד הפנים; ההכשרה היא שלו. הרבה עיריות הגישו כבר לפני שנה שאלות והערות בנושא בוועדת ההיגוי שהגתה את החוק. והתשובה של הוועדה לא הבהירה אז את העניין באופן ברור. כשזה לא עזר, פנינו למשרד המשפטים. בדצמבר הוגשה בקשה לחוות דעת מהמחלקה הפלילית של

משרד המשפטים. נשמח אם המשרד ייתן לנו חוות דעת משפטית ויאשר לנו כעירייה שיהיו עדיין סמכויות מנהליות, מה שאין בחקיקה הראשית".

את הפנייה מחודש דצמבר למשרד המשפטים הגיש עורך הדין ד"ר חמי אבנרי ממשרד עורכי הדין אליאס בן-אריה. הפנייה נעשתה מטעם עיריית חולון, בבקשה כללית הנוגעת לכל הרשויות העירוניות. מדוברות משרד המשפטים נמסר כי הפנייה התקבלה במחלקה הפלילית של המשרד רק בימים האחרונים ועוד לא התחילו לטפל בה.

"במקביל לתהליך ההסמכה של החוק החדש", מסבירה עורכת הדין שרון מדל-ארצי ממשרד עורכי הדין שביט בר-און גלאון צין יגור ושות', "נדרשת המון עבודה להתאמת חקיקת העזר העירונית לחקיקה הראשית. וכל רשות צריכה לעשות את העבודה הזאת בעצמה. לכל ראשות עירונית יש סמכות להחליט שמפגעים מסוימים ימשיכו להיאכף על ידי חוקי העזר העירוניים, אבל זה דורש קבלת החלטה במועצת העירייה ופרסום ברשומות, וזה עובר ביקורת של משרד הפנים ומשרד המשפטים".

"אנחנו אחראים לתוכנית הלימודים של המדריכים שהעבירו את קורס הכשרת הפקחים", אומרים במשרד להגנת הסביבה. "מבחינתנו, העברנו את כל החומר למפע"ם כבר לפני יותר משנה: בין היתר, טבלה עם נושאי הלימוד לקורס ותוכניות הדרכה. עורכי דין הרצו למדריכים ונציגי המשרד השתתפו בפורומים רבים שמטרתם להעביר את הדברים. כל מה שצריך נעשה. מי שמטפל ברשויות המקומיות זה משרד הפנים והשלטון המקומי".

פנינו למפע"ם גליל מערבי – הגוף שאחראי על ביצוע ההכשרות לחוק החדש – בשאלה מדוע אחרי יותר משנה נעשתה הכשרה רק לחלק מהחוקים, ושם הפנו אותנו למשרד הפנים.

ממשרד הפנים נמסר בתגובה: "חוקים אלה אינם כלולים בידע המקצועי של עובדי משרד הפנים ואינם בסמכות המשרד, אלא בסמכות המשרד להגנת הסביבה, משרד החקלאות, משרד התשתיות והמשרד לביטחון פנים. בהתאם לחוק, שר הפנים הוסמך לקבוע את ההכשרה שיש לתת לפקחים בנושא ואת דרישות התפקיד מהפקחים, בתאום עם השרים האחראיים במשרדים הנ"ל. לאור זאת, לצורך גיבוש תוכנית ההכשרה לפקחים הוקם צוות היגוי בין-משרדי והוכנה על ידי משרד הפנים תוכנית הכשרה למחצית מהחיקוקים הרלוונטיים, שהינם חיקוקים בסיסיים. עד עתה התקיימו מספר סבבים של הכשרות והוכשרו בתחומי החקיקה הבסיסית 237 פקחים מ-61  רשויות שונות.

"לצורך מתן הסמכה לפיקוח על אכיפת חוקים מורכבים, להם נדרש רקע מקצועי ותנאי קבלה מתאימים, פנה משרד הפנים למשרדים הרלוונטיים שהחיקוקים בנושאי איכות הסביבה נמצאים באחריותם, אולם טרם הועבר על ידם כל המידע הנדרש לצורך זה. לכן הכשרות הקשורות לחוקים אלה – כגון: חומרים מסוכנים וקרינה בלתי מייננת – טרם התקיימו.

"ההכשרות לפקחים מבוצעות לגבי מכלול הנושאים והחיקוקים הסביבתיים, ללא כל קשר אם יש או אין חוק עזר עירוני בנושא זה בחלק מהרשויות. יש לזכור שחוקי העזר בכל עיר שונים זה מזה. ולפי החוק החדש, למועצת הרשות המקומית יש סמכות לקבוע כי תאכוף בתחומה רק את חוקי העזר העירוניים ולא את חיקוק הסביבה הראשי באותו נושא".

לא מעט חלקים התלויים זה בזה יש בפאזל המורכב ששמו החוק לאכיפה סביבתית על ידי הרשויות המקומיות. בואו נקווה שכל חלק יתאים את עצמו לתמונה המלאה ולא יירתע מנטילת אחריות על שגיאות שנעשו, במטרה לתקן ולייעל את התהליך. כדי שבסופו של דבר נזכה לראות את הפאזל השלם בדמות פקחים ששומרים על הסביבה בערים השונות בארץ.

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...