ברק: אין בעיה עם מינוי נווה לסגן הרמטכ"ל
שר הביטחון אמר את הדברים בתגובה לעתירה הקוראת לבטל את מינויו של נווה בשל מעורבותו בחיסול מבוקשים בניגוד לפסיקת בג"ץ
הטענה המרכזית של יש גבול היא כי מינוי האלוף נווה לסגן הרמטכ"ל פסול בשל חשד שאישר שלא כדין ביצוע של שלושה מקרים של חיסול פעילי טרור בשנים 2007-2006, בשכם, ג'נין ואל-יאמון, בעת כהונתו כאלוף פיקוד המרכז. טענה זו מתבססת על כתבה עיתונאית של הכתב אורי בלאו, בעיתון הארץ, שהתפרסמה בנובמבר לפני כשלוש שנים והסתמכה בין היתר, על מסמכים צבאיים שנמסרו לכתב שלא כדין.
בתשובתו לבג"ץ דחה ברק טענות של תנועת יש גבול בדבר התבטאויות של האלוף נווה. על פי עתירת התנועה, בשיחה עם בלאו, שצוטטה בעיתון, התבטא נווה בדרך שיש בה "הודאה באי ציות לפסיקת בג"ץ ואף לזלזול בו". נווה, כך נכתב, אמר לבלאו: "עזוב אותי מהנחיות בג"ץ. אני לא יודע מתי יצאו הנחיות בג"ץ ומתי לא. אני יודע שסיכול ממוקד מאושר ויוצא נוהל, ואני מקבל את ההוראות מאגף המבצעים".
וכך משיב ברק לטענה: "מקריאת הכתבה והדברים המיוחסים בה לאלוף נווה, עולה כי אין מדובר בהתנערות מהוראות הפסיקה אלא באמירה המבטאת אי-בקיאות של המרואיין בעת הראיון באשר למועד פסק הדין בבג"ץ ולמכלול פרטיו, להבדיל מהכרתו את הפקודות והנהלים הרלוונטיים בצה"ל".
ברק הוסיף: "האלוף נווה ביטא את התפיסה הבסיסית של צה"ל, לפיה כאשר חלופת מעצר של מבוקש היא אפשרית, יש לנקוט בה, וזו תואמת את קביעת בג"ץ. לפיכך, ואף שהיה מקום לנקוט בלשון זהירה ומנומסת יותר, אין בהתבטאות זו כדי ללמד על אי-כיבוד הדין על ידי האלוף נווה או להוות, כשלעצמה, משום עילה לאי מינויו לסגן הרמטכ"ל".
לפני כשבועיים דחה בג"ץ
שר הביטחון טען עוד, כי כשם שבג"ץ דחה את העתירה בעניינו של גלנט, כך עליו לדחות על הסף את העתירה הנוגעת לנווה. זאת משום שגם במקרה זה, לטענתו, יש גבול לא מתמקדת בעניינו של נווה אלא בסוגיה כללית יותר של מינוי מפקדים בצה"ל. גם כאן, כך נטען, העותרת פנתה לבג"ץ ככתובת ראשונה, בלא למצות את ההליכים ולבקש קודם את תגובת שר הביטחון והגורמים המנהליים והמשפטיים המוסמכים לטענה נגד חוקיות המינוי.
בכל מקרה, הדגישה הפרקליטות כי הטענות נגד נווה נבדקו בצורה יסודית וראויה ונדחו עוד בינואר 2009 על ידי היועץ המשפטי לממשלה והפרקליט הצבאי הראשי. שניים מהאירועים, בשכם ובאל-יאמון, התרחשו כבר בשנת 2006, עוד לפני פסק הדין המנחה של בג"ץ בסוגיית חיסולי המבוקשים.
בשכם, לטענת המדינה, חוסלו המחבלים החמושים במהלך חילופי אש עם כוחות צה"ל ולא מדובר כלל ב"סיכול ממוקד". ואילו באירוע באל-יאמון מבוקש וסייען שלו ניסו לפרוץ מחסום של צה"ל ונהרגו במהלך חילופי אש.
אשר לפעולה בג'נין, ביולי 2006, לדברי המדינה, התכנית הייתה לעצור מחבלים בכירים מארגון הג'יהאד האסלאמי, ואולם לנוכח מידע חמור על המבוקש הבכיר הוגדרה לכוחות גם חלופה של פגיעה בו, בהיעדר יכולת מעצר. זאת, תוך סייגים של מניעת פגיעה בחפים מפשע.
תכנית המבצע עברה את כל שרשרת האישורים הנדרשים בצה"ל, לרבות אלוף נווה, והרמטכ"ל דאז. "המבצע תוכנן ואושר תוך מודעות לפסיקת בג"ץ (בסוגיית חיסולי המבוקשים- ש"מ) ולעקרונות שנקבעו בו", מדגישה הפרקליטות.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם