אנשי שמאל נגד האלוף נווה: "מינוי לא מוסרי"
בעתירה לבג"ץ דורשים אישי שמאל בולטים לבטל את מינוי סגן הרמטכ"ל בגלל חלקו לכאורה בסיכולים ממוקדים, שנחשפו בהדלפות ענת קם
- נווה על פרשת ענת קם: רואה את עצמי כאחראי
- קם לשב"כ: חשפתי פשעי מלחמה שביצע צה"ל
"החלטת שר הביטחון למנות את האלוף נווה לתפקיד סגן הרמטכ"ל היא בלתי סבירה באורח קיצוני מבחינה משפטית ובלתי ראויה מבחינה מוסרית", טוענים העותרים. לדבריהם, "קיים חשד שנווה הורה לעשות שימוש בסיכול ממוקד נגד מבוקשים, למרות שניתן היה לעצרם".
העתירה מסתמכת על תחקיר שפורסם בעיתון הארץ בדיוק לפני שנתיים, המבוסס על מסמכים צבאיים שונים, ממנו עולה, לכאורה, כי "האלוף נווה, ונושאי משרה בכירים אחרים במטכ"ל, לרבות הרמטכ"ל והפצ"ר, כביכול, אישרו מראש התנקשויות וחיסולים במבוקשים, שהיו ברי-מעצר, ובחפים מפשע, שנכחו בזירות ההתנקשות, והכל בסתירה חריפה לפסיקת בג"ץ בפרשת החיסולים ובניגוד חזיתי להוראות הדין הבינלאומי ולדין הפלילי בישראל".
באותו פסק דין של בג"ץ נקבע, לטענת העותרים, כי ניתן לפגוע במבוקשים אם הם נוטלים חלק ישיר, באותה עת, במעשי האיבה ואולם אסור לפגוע בהם אם יש אמצעי מידתי יותר של מעצר, חקירה והעמדה לדין.
בכתבה שפרסם הקשה בלאו על נווה, בטענה שהסיכול הממוקד שבוצע "סותר את הנחיות בג"ץ, כי השליטה בשטח היא של ישראל ובאישור התכנית עולה גם אופציה של מעצר".
נווה צוטט כמי שהשיב לו: "עזוב אותי מהנחיות בג"ץ. אני לא יודע
בלאו שוב הקשה עליו: "מדוע באישורי סיכול ממוקד ניתן אישור מראש לפגוע בבלתי מזוהים?". נווה צוטט כמי שענה: "זה לא שאלות שאתה צריך להפנות אלי. מה שעובר את נושא פעמו"ן עובר אישורים עד ראש הממשלה ומה שמוחלט – מוחלט. בדרך כלל החבר'ה האלה הסתובבו עם אנשים רעים לידם, לא עם אנשים טובים".
העותרים טוענים כי מדברי נווה בראיון עולה, כי "הוא לא הזים את החשדות, המגובים במסמכים, כי מבוקשים שניתן לעצרם הופכים בהחלטות הדרגים הבכירים בצה"ל לנידונים למוות ואילו חפים מפשע החולפים לידם הופכים ל'בלתי מזוהים', לשקופים, ולבסוף גם הם לאנשים רעים בני מוות, כשסרגל הדמים הרצוי משתנה מגנרל לגנרל כטוב בעיניו".
היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, מני מזוז, דחה בינואר 2009, פנייה לפתוח בחקירה פלילית נגד גורמים בצה"ל, שתוארו בכתבתו של בלאו. בכתבה נטען כי כוחות צה"ל ביצעו ביהודה ושומרון שורה של פעולות "חיסול", בניגוד לכאורה לפסיקת בג"ץ, וכי פעולות אלה הוסוו כ"מבצעי מעצר" בעוד שלמעשה הן היו פעולות "סיכול ממוקד". התלונה התייחסה בעיקר לשלוש פעולות שבוצעו ב-2006, בג'נין, בשכם ובכפר אל-יאמון.
מזוז הסביר כי הפעולה בג'נין ביולי, שכוונה נגד מחבלים מבכירי ארגון הטרור "הג'יהאד האסלאמי", שפעלו לבצע פיגועי התאבדות, נהגו כוחות צה"ל על פי כל הכללים שהותוו בפסיקת בג"ץ ביחס לסיכולים ממוקדים. נשקלה אז האפשרות לעצור את המבוקשים אך בסופו של דבר הוחלט לבצע תקיפה נגדם משיקולים מבצעיים ומשיקולים של מידתיות וחשש לפגיעה נלווית בבלתי מעורבים. לפעולה גם ניתן ייעוץ משפטי צמוד.
ביחס לפעולה בשכם בדצמבר, דחה מזוז את הטענה כי חיסול המבוקש הבכיר, מחמד רמאחה, נעשה בניגוד להנחיות בג"ץ. זאת, משום שהכוונה הייתה לעצרו אך המחבל וסייען שהיה עמו פתחו באש לעבר הכוחות ונהרגו בחילופי הירי.
לבסוף, נדחתה על ידי מזוז גם התלונה על פעולת החיסול בנובמבר בכפר אל-יאמון, בה נהרגו חמישה מחבלים. זאת, בנימוק שמדובר היה בהיתקלות בין כוחות צה"ל למחבלים חמושים.
העותרים חולקים על תגובת היועץ המשפטי לממשלה, ומבקשים את התערבות בג"ץ בפרשה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם