הילד בן 30

למרות גילו המופלג, לאחר שנתיים של כתיבה ב-nrg יהדות ובשל העובדה שהטור סייע בהקמת בניין עדי עד, אבינועם הרש אופטימי

אבינועם הרש | 23/1/2011 8:16

תגיות: זוגיות, אבינועם הרש

לפני שנתיים, לרגל יום הולדתי ה-28, כתבתי טור ראשון ב-nrg יהדות והזמנתי את בורא העולם לסמול טוק. ושאלתי אותו אם הוא חושב שזה יפה לצחוק על רווקים ואם הוא מודע לכך שבחלק ממדינות העולם, הומור שכזה מתקבל בסובלנות של כמה שנים בפנים עם עבודות שירות.

ריבונו חייך ושאל אותי איך אני אוהב את המתנות שלי? כי דווקא יש לו אחת מעניינת באוסף, מה שהוביל ליום המופרע בחיי ולתובנה שהתבססה על המשפט של ר' נחמן שמלמד שרע וטוב הם מושגים יחסיים בחיים.

השנה, לרגל יום הולדת ה-30, הקב"ה התחפש לרכבת ישראל וכך אני מאמין רצה להראות לי שיש דברים שלא משנה כמה זמן ואיך לוקח להם להגיע, העיקר שבסוף הם מגיעים. ככה, מצאתי אחרי 30 שנות שוטטות, את המתנה הכי גדולה שאלוהים יכל להעניק לי: יפהפיה ומושכת מתמיד, ככה שלהבדיל מהדייט הקודם איתו, לקטר הרבה אני כבר לא יכול.

אבל בכל זאת אנחנו מדברים כאן על סיכום של רבע חיים לפי הספירה היהודית, שליש לפי הנסיבות האופטימיות בהנחה שתכולת החיים של הגברים בישראל תגרד את ה-90, וכמעט חצי חיים אם נכיר בעבודות שמגיל 60 עם כל הכבוד קצת מאוחר מידי לשתות את העולם בקשית אלא אם יש לכם כמה קופות גמל לשבור בשביל האפטר פארטי בבית 'גיל פז'.

אני יודע שזה גם מגולמני משהו, אבל כשהייתי נער חשבתי גם למצוא כמה תרופות חשובות לעולם וככה על הדרך,

לקפוץ לשטוקהולם, לא כי השואוביז באמת חשוב לי, פשוט אם הגויים רוצים כל כך להגיד תודה אז מי אני שאסרב והאמת שהיו לי עוד כמה חלומות: לבקר בספארי כמו לואיס וקלארק, לקפוץ לירח, טיול חוף לחוף אבל היי, אולי זה מה שאנחנו כל כך אוהבים בחלומות שלנו:
הם תמיד משאירים לנו טעם של עוד.

אחר כך חברים שלי התקשרו לאחל לי מזל טוב ושאלו אותי איך זה להיכנס לעשור הרביעי של החיים ואני בכלל לא מבין איך זה קשור אליי? כאילו אני בן 30? אני? רק אתמול כמעט דפקתי שקית מים על הראש של מיצי החתול האנגלו-סכסי והצפוני של השכנה שלפי היללות שלו כנראה לא שיחרר כבר הרבה מאוד זמן לחצים (תירגעו, כתבתי כמעט...). אחר כך שיחקתי מחבואים וסטנגה עם האחיינים הקטנים שלי עד שבאיזשהו שלב נמאס להם כבר והם רצו לראות בוב הבנאי ומאז אני נתון לפסטיבל מרתון פרקי בוב הבנאי, אז בכל אופן, איך אני אתחיל את העשור הרביעי לחיי?

אולי עם החידוש היפה ביותר ששמעתי מסבא קשיש אחד שאמר לי שביהדות לא שואלים בן אדם בן כמה אתה אלא מהו הגיל שלך? כי גיל במובן של שמחה, לא קשור בכלל למספר שנים אלא לתפיסת עולם וצעיר ומבוגר אלו מילים שלא קשורות לביולוגיה אלא לבחירה דרך אלו משקפיים אתה רוצה לראות את העולם ובאלו המשקפיים העולם גם יראה אותך.