עד המדינה בפרשת ישראל פרי בראיון בלעדי: "הפרקליטות סחטה אותי"
בפרקליטות המדינה השתוקקו להרשיע את ישראל פרי בגניבת כספי המבקשים לקבל פנסיה גרמנית. עד כדי כך, שהדרך בה נגבתה עדותו של יועצו לשעבר מרטין הקה הוגדרה על ידי התנועה לאיכות השלטון כ"לא פחות מרעידת אדמה". מה בדיוק קרה שם, מה גרם להקה להגיע לישראל ולמה הפרקליטות מסרבת להגיב
בבסיס התלונה עומדת עדותו של מרטין הקה, עד המדינה הגרמני שמחצית מעשר שנות המאסר שנגזרו על פרי רשומות על שמו. את הקה לגמרי לא פשוט לאתר. יועץ ההשקעות שמתמודד עם תביעת פיצויים ענקית שהגיש נגדו פרי בשווייץ ועם הליכים פליליים שמתנהלים נגדו באותו הקשר בגרמניה, נמצא במסלול של הימלטות.
אחרי שבית משפט ישראלי כבר חייב אותו לשלם 32 מיליון שקל לפרי, הקה כבר מזמן לא בבית. "זה שאני עונה לטלפון הסלולרי לא אומר שאני נמצא בגרמניה", אמר השבוע ל"סופשבוע" באחת מסדרת שיחות שנוהלה עמו בחודשים האחרונים.
הדברים שהוא משחרר כעת ממקום הימצאו לבטח לא ינעמו לאוזני מי שניהלו מולו את המגעים מטעמה של פרקליטות המדינה. הקה, שהעניק לגורמי אכיפת החוק בישראל כל מה שרצו ממנו נגד פרי, אחרי שהוציאו נגדו צו מעצר בינלאומי, מדבר היום, מרחוק, מעט אחרת. "פרקליטות המדינה שלכם סחטה אותי", הוא אומר בראיון בלעדי על הדרך שבה הגיע לישראל להעיד נגד ידידו לשעבר, ישראל פרי. "לא הגעתי לישראל מרצוני".
באוקטובר 2007 הורשע ישראל פרי בבית המשפט המחוזי בעבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, גניבה בידי מורשה, עבירות בתחום הביטוח, הדחה בחקירה ושיבוש מהלכי משפט. בית המשפט גזר עליו עשר שנות מאסר, מחציתן על עבירות ההדחה והשיבוש שנולדו סביב יחסיו עם הקה.
הכינוי "סטריפטיז" הודבק למפגש הזה, שעתיד להפוך את חייהם של השניים, לאחר שעם תחילתו פשטו הקה ופרי את חולצותיהם כדי לוודא שאיש מהם אינו נושא מכשיר הקלטה.
מרטין הקה, היום בן 55, הכיר את ישראל פרי בתחילת שנות התשעים, כשפעל מולו כאיש הקשר מטעמו של בנק גרמני, שתיווך בתוכנית הפנסיה שהוצעה לאזרחי ישראל. ב-1994 החליט לעזוב את הבנק ולחבור לפרי. מאז ובמשך חמש שנים שימש כיועצו הקרוב לענייני כספים וכאיש סודו. "אני מצטער בשבילו", אומר הקה בשיחת טלפון מחו"ל, "אני מעדיף לזכור את הימים הטובים שהיו לנו".
אם כן, מדוע הגעת עד ישראל כדי להעיד נגדו?
"התביעה בישראל הוציאה נגדי צו מעצר בינלאומי. עורך הדין שלי המליץ לי להגיע ולתת את העדות, אחרת אצטרך לשאת בתוצאות".
לפני מעט יותר משנה נחשף לראשונה כי בכוונת ישראל פרי להגיש בקשה למשפט חוזר. ברקע הבקשה עמדה גרסתה של תמי, בתו, לפיה בפגישות שהיו בינה ובין הקה בגרמניה לאחר הרשעת אביה, הביע העד הגרמני נכונות לחזור בו מעדותו ולהודות שלא אמר את האמת.
זמן לא רב אחר כך שלח עו"ד שריג דמארי, מי שהוביל את תיק פרי מטעם הפרקליטות, מכתב בעניין אל היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין: "היוזמה להגעתו ולשיתוף הפעולה
צו המעצר המדובר, הנושא את שמו של החשוד הקה, הוצא ב-25 במרס 1999, שבעה חודשים לפני מועד גביית עדותו הראשונה של הקה ביחידה הארצית לחקירות הונאה. פרטי העבירות שיוחסו לו שם: קבלת דבר במרמה וגניבה בידי מורשה. חודשיים קודם לכן ביצעה משטרת גרמניה חיפוש בביתו ובמשרדו של הקה בעיר וייסבאדן, בהתאם לבקשת הסיוע שהוגשה לה על ידי גורמי האכיפה בישראל.
להקה, כאמור, גרסה משלו לדברים. "נסחטתי להגיע לישראל", שב ואמר ל"סופשבוע". "הם אמרו שאם לא אגיע, יש להם דרכים אחרות לאלץ אותי להגיע. יש צו מעצר מוכן, ואם לא אגיע - אקלע למצב הלא נעים הזה".
וזו הסיבה שהגעת ב-1999?
"ודאי. איזה עוד סיבה הייתה לי באותה תקופה?".
אולי כי חשת מאוים מפני ישראל פרי?
"לא, לא, לא. אם כבר, פרי היה מאיים עליי לא להגיע לישראל. באותה תקופה הקשר בינינו כבר התנתק. השיחות בינינו התנהלו עד ספטמבר או אוקטובר באותה שנה. מדינת ישראל פנתה לעורך הדין שלי ושאלה אם אסכים לבוא לישראל. באותה תקופה התיאבון שלי היה מאוד נמוך. ואז נאמר לי שאם לא אבוא יופעל נגדי צו מעצר.
"גם לא רציתי, בתור גרמני, להיתפס כשותף להונאת ניצולי שואה. לפי התרשמותי", הוא ממשיך, "התביעה בישראל לא הייתה בטוחה שתצליח למסמר את פרי בעבירות של מרמה בלבד, ולכן הם היו זקוקים לחזית נוספת בדמות עבירת השיבוש".
הפרקליטים שהגישו את כתב האישום טוענים שלא ידעת על צו המעצר לפני שהגעת לתת עדות.
"זה לא נכון. לא הגעתי למדינת ישראל מרצוני החופשי. נסחטתי על ידי הפרקליטות הישראלית".
הכתבה הזו אינה עוסקת בסוגיית הגניבה שבה הורשע פרי. חשוב להדגיש שערעור שהגיש לבית המשפט העליון, כמו גם בקשה למשפט חוזר, נדחו. לאחרונה, כאמור, פנתה התנועה לאיכות השלטון ליועץ המשפטי לממשלה במכתב בו ציינה כי גם אם רק חלק מהטענות באשר להתנהלות החקירה הזו יתאמתו, "מדובר בלא פחות מרעידת אדמה המחייבת בדק בית ביחס לאופן ניהול החקירה והתנהלות גורמי אכיפת החוק בהקשר זה".
בחודשים האחרונים הולכות ונערמות עוד ועוד שאלות סביב הדרך שבה נגבתה כאן עדותו של מרטין הקה. הקה, שצו מעצר בינלאומי התנוסס מעל לראשו, הגיע לישראל בשלהי 1999, מסר במשך שלושה ימים את עדותו נגד פרי והמריא מכאן בלי פגע.
לפני כעשר שנים, כשהגישה פרקליטות המדינה את כתב האישום נגד פרי והעבירה את חומרי החקירה לצוות ההגנה שלו, נתקל הצוות בבעיה. קלטות רבות שתיעדו את מהלך חקירת העדים היו פגומות ברמה שלא אפשרה האזנה לנאמר בהם. רעשי רקע הקשו על ההבנה של מה שנאמר בחדר החקירות. עו"ד מיכה קירש, שייצג אז את פרי, פנה לפרקליטות וביקש סיוע. זה מה שיש, השיבו בפרקליטות.
שנים אחר כך, לאחר שפרי כבר הורשע ולאחר שגם ערעורו נדחה, שלחו פרקליטיו את הקלטות למעבדות מיוחדות. החומר חזר כעבור זמן נקי מרעשים, ברמה שאפשרה האזנה. התוצאות היו לא פחות ממטלטלות. העובדה שההגנה לא פענחה את הקלטות קודם לכן, שיחקה תפקיד בדחיית בקשתו של פרי לדיון חוזר.
הקלטות שבהן נתמקד כאן, המראות כיצד נגבתה עדותו של עד המדינה הקה, ואשר את חלקן חשף בעבר עמנואל רוזן באולפ שישי של ערוץ 2, כוללות סצנות מסמרות שיער גם עבור מי שחשב שכבר ראה הכל בכל מה שקשור לניהול חקירות בישראל.
לפני כחודשיים שיגרו עורכי הדין יעקב בורובסקי ושולמית אשבול, פרקליטיו של פרי, מכתב תלונה חריף ומפורט ליועץ המשפטי לממשלה, לפרקליט המדינה ולמפכ"ל המשטרה. לפרקליט המדינה משה לדור, שהיה מעורב בעצמו בפרשה בעת שכיהן כפרקליט מחוז ירושלים, ואשר ייצג לפני שנים ספורות לקוח פרטי כנגד עסקיו של פרי, הספיקו ימים ספורים כדי להודיע שלא יחקור את הטענות. בשבועות האחרונים העברנו לפרקליטות המדינה סדרת שאלות בנושא. בפרקליטות קיבלו החלטה עקרונית לא להשיב לשום שאלה.
הקה לא הגיע לבד למעמד גביית עדותו. איתו נחת כאן גם פרקליטו, ד"ר בורקהארד אימל. למעלה מ-20 שעות מוקלטות של שאלות ותשובות יש בתיק הזה, ככל שהוא נוגע להקה. שישה אנשים משחקים בו תפקיד. שתי קצינות המשטרה, דליה רומח ונורית פרנקל. חוקר מס הכנסה יוני דוד. דוד אייזנר, מתורגמן מגרמנית. הפרקליט המלווה, עו"ד שריג דמארי, וד"ר אימל.
מי שתמלל את קלטות החקירה והעביר אותן כפרוטוקול כתוב לעורכי הדין של פרי סבר, ככל הנראה, שהפרקליט המלווה ועורך דינו של העד לא אמורים להיות בחדר החקירה בעת שנגבית עדותו של הקה. משום כך, ככל הנראה, חרף העובדה שהשניים נראים ונשמעים היטב בקלטת הווידאו, הקפיד מישהו למחוק אותם מכל מקום אפשרי בפרוטוקול.
צוות החקירה רצה מאוד את עדותו של הקה נגד פרי והיה מוכן, כך נראה, לעשות הרבה כדי לקבל אותה. התוצאה היא סרט וידאו נדיר, שספק אם נראה פעם במקומותינו. עו"ד אימל, שהגיע כאמור ללוות את הקה בעדותו, קיבל מהחוקרים יד חופשית לנהל בעצמו חלקים נרחבים מהחקירה כראות עיניו. באחת הסצנות המדהימות בקלטת, נראה הדוקטור הגרמני המכובד מטפס על שולחנות וכיסאות בחדר בניסיון לגלות אם והיכן ישנה מצלמה נסתרת. קצינת המשטרה, שנכנסה לחדרה והבחינה בו, לא העירה לאורח.
בפרוטוקול, שנוכח מה שנראה בווידאו יכול להיתפס בקלות כמו פיקציה מתוכננת, טרחו גורמי אכיפת החוק לרשום בקפדנות את דבריו של אימל כאילו יצאו מפיו של הקה. בכלל, כמעט כל ההתערבויות של אימל בחקירה, ויש הרבה כאלו, נמחקות מהפרוטוקול כאילו לא היו. אימל, אגב, ממש כמו הקה, היה אמור לשמש עד תביעה במשפט.
עו"ד דמארי, שחתום על כתב האישום בתיק הזה, ניהל בעצמו את כל מה שקשור לבואם של האורחים מגרמניה. הוא שמעדכן אותם לגבי כרטיסי הטיסה ומועדי ההמראה והנחיתה שלהם, הוא שאוסף אותם בשדה התעופה ומסיע אותם למלון, והוא שמתנדב להסיע בבוקר מהמלון אל חדר החקירות של יאח?ה.
כמה פעמים במהלך העדות נשמעים שני הגרמנים כשהם מזכירים שיחות או פגישות שהיו להם עם דמארי ועם יוני דוד, חוקר מס הכנסה, מחוץ לחדרי החקירות או בערב במלון. הפגישות והשיחות הללו לא מתועדות בשום מקום ולא מופיעות בחומר החקירה שנמסר להגנה.
אימל, כאמור, שלט בחקירה ביד רמה. בכמה הזדמנויות הוא דרש להפסיק את השאלות ולצאת החוצה להתייעצות. בחוץ, מעבר לקיר, המתין לו עו"ד דמארי. בחלק מהמקרים ממשיכה המצלמה לצלם את החדר הריק. הרשמקול, במקביל, מקליט את הדברים שנאמרים בשיחה בין הצדדים מעבר לקיר. אימל והקה מדברים שם עם החוקרים והפרקליט על דגשים רצויים, חוזרים לחדר וממשיכים.
לשיחות הללו, מחוץ לחדר, שהפרקליטות כינתה אותן בהמשך "הפסקה שגרתית", אין שום אזכור ושום תיעוד. ממש כמו לרגע שבו מבקשים העד ופרקליטו מאיש החקירות של מס הכנסה את קטלוג השאלות שהכין מראש, כדי לעבור עליו. מבקשים ומקבלים.
אינספור פעמים מתלחשים אימל והקה, זה באוזנו של זה, לפני שהאחרון משיב לשאלה. הכל מול עיניהם של החוקרים שלא מעירים על כך כלום. צפייה בקלטת לא יכולה להותיר מקום לדמיון. חלקים נכבדים מהעדות אינם פרי זיכרונו של העד אלא פרי עצתו הטובה של הפרקליט.
היחידה שחשה מעט שלא בנוח עם החגיגה הזו בחדר היא סנ"צ פרנקל, שמפעם לפעם מעירה בנימוס שהעסק לא נראה לה. "אני מבקשת לשאול את עורך דין אימל כמה שאלות שלא בנוכחות העד מרטין הקה", ניסתה באחת ההזדמנויות שבהן עלתה לדיון פגישה ששניהם היו נוכחים בה. "אנחנו פשוט רוצים לשאול אותם על פרטי השיחה... ואנחנו לא יכולים לקבל את התשובה משני אנשים כששניהם באותו חדר".
"אולי כדאי שמר הקה יסביר את זה?", ניסתה בפעם אחרת, "העדות היא של הקה... אני נורא מבקשת סליחה, אני חוזרת על זה כל הזמן, אני גם אמרתי את זה ליוני. מי שצריך לתת את ההסבר זה אך ורק אדון הקה, והדברים של עורך הדין, עם כל הכבוד, אינם משמעותיים לעניין הזה".
כעבור למעלה משנה, כאשר שיגר מנהל המחלקה הכלכלית בפרקליטות, עו"ד שמעון דולן, למרטין הקה את נוסח עדותו, הוא הוסיף התנצלות בפני ד"ר אימל על כך שלא יוכל להעביר עותק שלה גם לידיו. "כפי שאתה בטח יודע בהתאם לחוק בישראל, לחלוק עדותו של עד אחד בפני עד אחר, יכול ליצור בעיות. לכן שלחתי את עדותו של מר הקה אליו בלבד". נוכח מה שהתנהל בגביית עדותו של הקה שנה ומשהו קודם לכן, נראה המכתב הזה כמו בדיחה עצובה.
הפרטים המעניינים ביותר הם אלה שמישהו טרח למחוק את זכרם מהפרוטוקולים הכתובים ואשר נראים ונשמעים רק בקלטות הווידאו. כך, לדוגמה, כשד"ר אימל מזכיר לחוקרים חומר כלשהו שהעביר להם אמש. בחומר החקירה לא מוזכר שום מפגש שהיה בערב שקדם לחקירה. המשפט הזה נשמט גם מהתמלול. כך ממש גם כשבתחילת החקירה מציג עו"ד דמארי לגרמנים את הנוכחים ומזכיר להם לגבי חוקר מס ההכנסה, יוני דוד, "אותו פגשתם אתמול". שום תיעוד לא מספר על פגישה כזו.
קודם לכן, כשהקה ואימל מזהים, ככל הנראה לראשונה, את מה שנראה להם כעדשת המצלמה הנסתרת, הם מקפלים נייר ומכסים אותה. לחוקרים גם זה לא מזיז. כשהאיש הטכני, מי שאמור לערוב מאוחר יותר לכך שכל ההקלטה התנהלה כדין, קופץ וממהר להסיר את הנייר, פרנקל נותנת לו בראש. "זה פוגע באמון... זה יוצר מולם אווירת אנטי". האיש הטכני נדרש להחזיר את הנייר כי כך רוצים הגרמנים. כשאימל מבקש בסוף החקירה שעו"ד דמארי יאסוף אותם בבוקר מהמלון, פרנקל, שיודעת שהכל מוקלט, מבקשת שהתיאומים ייערכו מחוץ לחדר החקירות.
גורמי החקירה המנוסים, שידעו מה משמעותה של נוכחותו של אימל בחדר, עשו את כל המאמצים להצניע את מעורבותו. כשזמן קצר אחרי תחילת החקירה הוא מוצא לנכון להציג את עצמו בפני כל הנוכחים נמחק הקטע הזה מהתמלול. מה שבכל זאת נותר ממנו, מושם בפיו של העד הקה.
כך גם כאשר אימל מבקש מעו"ד דמארי לעבור מראש על השאלות שהוכנו עבור לקוחו. בווידאו נראית ונשמעת בבירור השיחה בין השניים. בפרוטוקול, שאלתו של אימל מוצגת כאילו יצאה מפי הקה. במקרים אחרים משפטים של אימל מוצגים בפרוטוקול כאילו המתורגמן דוד אייזנר, שלא פוצה את פיו, הוא שאמר אותם. נוכחותו של עו"ד דמארי נמחקה גם היא.
במהלך כמה מאות עמודי פרוטוקול שמו של עו"ד שריג דמארי לא מופיע. דבריו מיוחסים לחוקר מס הכנסה יוני דוד. גם בתחילת החקירה, כשעו"ד דמארי מציג את עצמו בפני הנוכחים, טורח מי שטורח למחוק את השורה הזו כאילו לא נשמעה.
כשהקה מסיים לתת את גרסתו, מחווה אימל בידיו לחוקר סימן של פסק זמן והם יוצאים מהחדר. כדי להסיר ספק לאן הלכו השניים, מסבירה החוקרת דליה רומח להקה, שנותר ממתין בחדר, "מר אימל משוחח עם שריג".
כשהם שבים לחדר החקירות מתרחש מחזה בלתי נתפס. החוקר, יוני דוד, מקרב את פיו אל המיקרופון, שבינתיים חזר לפעולה, ומכריז את מה שהפעם מופיע בפרוטוקול ובמלואו, אף שלא היה ולא נברא: "החקירה הופסקה בגלל סערת רגשות שאחזה בעד ומתחדשת בשעה 13:45. סערת הרגשות גם כללה בכי של העד".
ב-2001, כשפרש עו"ד דמארי מפרקליטות המדינה, המליץ מנהל המחלקה שלו, עו"ד דולן, לאשר לדמארי להמשיך כפרקליט מלווה לתיק גם לאחר פרישתו. מדובר בהליך חריג. עו"ד דמארי המשיך כך לעבוד בתשלום עבוד הפרקליטות במקביל לעיסוקיו הפרטיים. זמן לא רב אחרי שסיים, ב-2005, פרש עו"ד דולן מהפרקליטות. חודשים ספורים אחר כך הפכו דולן ודמארי לשותפים במשרד עורכי דין.
כמה ימים אחר כך התפרסמה ב"גלובס" כתבה שחשפה את הכוונה להגיש בקשה למשפט חוזר בהתבסס על מכתבה של פרי. עו"ד דמארי, שנים אחרי שעזב את עבודתו בפרקליטות, תרגם את הכתבה לגרמנית ולאנגלית ושיגר אותה במייל להקה. הקה, בדואר חוזר, הודה לדמארי על השירות, ביקש לשלוח לו "עוד מהרפש הזה", אם יהיה כזה, וסיים כי "כשתוכל לפגוש אותי בגרמניה אעריך את זה מאוד". מטעמו של עו"ד דמארי נמסר כי מעולם לא נפגש עם הקה מחוץ לגבולות ישראל.
כעבור שבועיים שלח הקה לדמארי מייל עם גרסתו לדברים. פרי אכן נפגשה איתי, כתב הקה, אך הדגשתי בפניה שמעדותי לא אחזור, מכיוון שהיא הייתה אמת. הקה הציג את נקודת ראותו לדברים והודה כי אמר לפרי שיהיה מוכן להצהיר כי "נכונותי להגיע לישראל ב-1999 נבעה מאיום, בכך שאם אסרב, אואשם בישראל בסיוע לפרי להונות אלפי קורבנות שואה וצו מעצר בינלאומי יוצא נגדי. עבורי כגרמני, המחשבה שאתפס כנאצי הייתה כל כך בלתי נסבלת, שהסכמתי להגיע לישראל". הקה סיים את מכתבו לדמארי בכך ש"אני מקווה שתצהירי זה מספק לך הצצה למה שקרה בפועל, ואני מקווה שזה לא מאוחר מדי למטרה שלך".
לעו"ד דמארי היה חשוב להבהיר את הדברים. "אם אני מבין נכון מה שכתבת", השיב להקה כעבור חמישה ימים, "נשמע שציינת בפני תמי שעדותך כאן הוצאה ממך רק בגלל שפחדת מהפרקליטות הישראלית. אם זה נכון, אני חייב לומר שאינני שותף לתיאור הזה, מאחר שלמיטב ידיעתי, לא היו כל איומים מצד הפרקליטות הישראלית ושום כפייה בהזמנתך להגיע לתת עדות בישראל.
"בנוסף, אני זוכר בבירור שאתה הוא זה שיצר את הקשר הראשונה עם הפרקליטות הישראלית (דרך ד"ר אימל והחוקרים), ואם אני זוכר נכון, ציינת בתקופה ההיא שאתה חושש מפרי, לא מהפרקליטות. תרגיש חופשי ליצור איתי קשר בכל עת".
במכתב ששיגר ליועץ המשפטי לממשלה, פרש עו"ד דמארי את התכתבויותיו עם הקה והוסיף כי בשיחה האחרונה ביניהם הבהיר לו הקה שהאיומים שאליהם התייחס לא באו מצד הפרקליטות, "שכן הוא תמיד הרגיש בטוח איתי", אלא מצד החוקרים בגרמניה.
להקה, כפי שכבר הוזכר קודם לכן, יש עכשיו גרסה אחרת באשר לדברים. "נפשי הנוצרית", הוא אומר ל"סופשבוע", "מביאה אותי לשאול את עצמי אם עשר שנות מאסר הן עונש ראוי. למרות שאני לא רוצה לחלוק על השופט. תמי ביקשה ממני להודות שהסיבה ששיקרתי בעדותי הייתה כדי לפגוע באביה. אמרתי שאת זה לא אעשה - אבל אוכל לתרום את נקודת המבט שלי, אם זה יעזור לו.
"אמרתי לתמי: בואי נבחן זאת ברמה התאורטית. נניח ששיקרתי, מה יהיו ההשלכות? מתוך כך היא העידה שהודיתי ששיקרתי".
תמי פרי הגישה את הקלטות שיחותיה עם הקה במסגרת הבקשה למשפט חוזר. הבקשה נדחתה. השופט אליעזר ריבלין קבע כי בשיחות שניהלה פרי הבת עם הקה הוא איננו חוזר בו מגרסתו הראשונה.
למה אתה מתכוון כשאתה משתמש בביטוי סחיטה?
הקה: "באותה תקופה הרגשתי שאם לא אבוא מרצוני לישראל - אצטרך לשאת בתוצאות. להפעלת לחץ יש שמות נרדפים רבים, אחד מהם סחיטה. חד משמעית, לא הייתי מגיע לישראל אם לא היה מופעל עליי לחץ מצד הפרקליטות. עורך הדין שלי התעקש שעלי להגיע לישראל, כי אם לא, אואשם בהונאת ניצולי שואה".
במכתב ליועמ"ש כותב עו"ד דמארי שהגעתך לישראל ומתן העדות הגיעו מיוזמתך. שאתה ביקשת להגיע לישראל, ושלא ידעת שהוצא נגדך צו מעצר.
"עורך הדין שלי התקשר אליי וסיפר שקיבל טלפון מהמשטרה בברלין, או מגוף אחר בברלין שעוזר לישראל לחקור בנושאים הקשורים לתיק הזה, והם אמרו לו שיש בקשה מצד ישראל שאגיע להעיד. אם לא הייתה בקשה מצד ישראל, מעולם לא הייתה עולה שאלת הגעתי לישראל".
אז לא אתה יזמת את הקשר עם הפרקליטות הישראלית?
"חד משמעית לא. לא יכול להיות. הייתי צריך להיות משוגע כדי לעשות דבר כזה, אלא אם הופעל עליי לחץ. הבחור פה בברלין, אינני זוכר את שמו, אמר לעורך הדין שלי שהוא מאוד ממליץ לי להיענות ל'הזמנה' הזו, כי אם לא - כבר מוכן צו מעצר של האינטרפול.
"אם דמארי אומר שזה נעשה מרצון, זה בהחלט לא המקרה. לא הגעתי לישראל מרצוני בפעם הראשונה. באותה תקופה הייתי פגוע קשות מהדרך שבה פרי נהג בי, עד כדי כך שרציתי רק להיפטר מכל החרא הזה. אז לעולם לא היה עולה על דעתי להגיע לישראל ולפעול תחתיו. בחיים לא הייתי עושה זאת אם לא היה מופעל עליי לחץ, לעולם לא הייתי בא לשום חקירה. אני זוכר שעורך הדין שלי אמר שהאלטרנטיבה היא שהם יגיעו לגרמניה. אמרתי לא".
בתלונות שהגישו עורכי דינו של ישראל פרי ליועץ המשפטי לממשלה ולפרקליט המדינה מוזכרות נסיעותיו הרבות לחו"ל של עו"ד שריג דמארי, מי שכאמור ניהל את התיק מטעם הפרקליטות. הפרקליטים מלינים על כך שצוות ההגנה של פרי לא קיבל דיווח על מרבית הנסיעות.
לפני מספר שבועות פנינו בנושא אל פרקליטות המדינה. אם מדובר בנסיעות לצורכי ניהול תיק פרי, שאלנו, הרי ששום רמז להן איננו מופיע בחומר החקירה. אם מדובר בנסיעות פרטיות, הרי שניתן לפטור את העניין בתשובה פשוטה. אלא שבפרקליטות מסרבים בעקביות להשיב לכל שאלה שעוסקת בעו"ד דמארי ובתיק ישראל פרי.
בשנה שבה נוהל תיק פרי, היה דמארי, במקביל לעבודתו במחלקה הכלכלית בפרקליטות, שותף להקמתן של שתי חברות עסקיות. "קסיופיאה קומיוניקיישן בע"מ" ו"המרכז לגמילה מעישון ואכילה בלתי מבוקרת בע"מ". דמארי מסר בתגובה שאין לחברות הללו שום נגיעה לנושאים שבהם טיפל בפרקליטות. הפרקליטות סירבה להתייחס גם לשאלה הזו.
עוד מסר עו"ד שריג דמארי בתגובה: "הטענות העולות הן ניסיון כושל של העבריין ישראל פרי ושלוחיו להכפיש את מי שחשפו את פעילותו העבריינית. חלק נכבד מהטענות נדחה על ידי בתי המשפט בכל הערכאות וחלקו האחר שקרי, מסולף ודמיוני. מדובר בתלונה כוזבת וטענות ממוחזרות לטובתו של מי שהורשע בכל הערכאות בעבירות חמורות.
"אני גאה שנטלתי חלק משמעותי בחשיפת אחת מפרשיות המרמה הגדולות בתולדות המדינה. יצוין, כי בית משפט קבע באופן נחרץ, כי למעשיו של פרי, אשר הונה וגנב מאלפי קשישים, נלוו שקרים לאלפי לקוחותיו ולרשויות השונות והוא נתפס בניסיונו לברוח מישראל ולהתחמק מעונש המאסר הממושך שהוטל עליו".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם